הניסוי השבוע במערכת "חץ 3" הוא עוד שלב בהתפתחות המערכת שהוגדרה כמבצעית כבר בשנת 2017 ונמסרה לחיל האוויר במטרה להגן על ישראל מפני מטרות בחלל. בכך, נועדה המערכת לשפר את המוכנות של כוחות ההגנה האווירית נגד איומים אוויריים מכל סוג.
בשנה שעברה הציגו חיל האוויר וחברת "רפאל" התפתחות משמעותית מאוד בסוללות "כיפת ברזל" - מעבר מהגנה ממוקדת לאזור מסוים להגנה מרחבית, המאפשרת להציב יותר מיירטים מוכנים לשיגור עם קרון הפעלה אחד שרואה רחב, רחוק וגבוה יותר. מעת לעת יש עדכוני תוכנה של המערכת, כמו גם באגים שגרמו לנפילת רקטות בשטחים בנויים, במיוחד בסבב האחרון שכלל 500 רקטות מסוגים שונים ופצצות מרגמה. עם זאת, ככלל - המערכת השתדרגה בכמה רמות מאז הדגם הראשוני שהוצג בתחילת העשור.
עוד בוואלה! NEWS:
היריב מספר אחת: התמונה של סולימאני כבר נמצאת על הקיר של כוכבי
תמונות הלווין חושפות: הנזק שנגרם מהתקיפה הישראלית בסוריה
דיווח: 12 אנשי משמרות המהפכה נהרגו בתקיפות של ישראל בסוריה
בעוד שהאויב, ובראשותו חמאס, מנסה לאתגר את הסוללות, מהנדסי חברת "רפאל" עמדו באתגר ופיתחו מענה טכנולוגי כדי להתמודד עמו בצורה מיטבית. אחוזי הצלחת היירוט לא יורדים מאזור ה-87%. תנופה נוספת בתחום התקבלה עם תהליך הטמעת "כיפת ברזל" ימית שתאפשר לצה"ל להרחיב את כלי ההגנה שלו מפני איומי תלול מסלול.
האתגר הבא יהיה לייצר סוללות "כיפת ברזל" נוספות כדי להרחיב את כוחו של חיל האוויר בהגנה על מתקנים אסטרטגיים, תשתיות לאומיות, בסיסי צבא קריטיים ולאחר מכן גם על אוכלוסייה. שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן החל לעסוק בסוגיה זו, אך התהליך נעצר בשל התפטרותו.
במקום שכבות - יכולות
אם בעבר ניתחנו את מערכות ההגנה האוויריות לפי שכבות, תפיסת ההפעלה הנוכחית של מערך ההגנה האווירית גורסת כי התנאים השתנו. כיום, השילוב בין המערכות השונות מתבצע על פי מרכז ניהול תמונה בליסטית, בהתאם ליכולת של הסוללות השונות בשטח ולסיכוי היירוט הגבוהים. בשנים האחרונות הוכחה סוללת ה"פטריוט" כמדויקת ויעילה בפגיעה בכלי טיס. הסוללה עוברת כשירות ושיפורים כמו שאר הסוללות והיא דרוכה מול איומים אוויריים בזירה הצפונית.
מערכת "שרביט קסמים", שעליה נאמר כי "אם תופעל כנראה שמשהו רע קרה", נמסרה לחיל האוויר וכבר ביצעה את טבילת הא הראשונה שלה. עם זאת, חבלי הלידה שעברה כתוצאה מהפעלה לא מדויקת שלה העבירו את הפעלתה לאזור העמימות. מדובר במערכת הגנה אווירית מהמתקדמות בעולם, שמסוגלת להתמודד עם איומים מורכבים מאוד. השלב הבא של המערכת יכלול התמודדות עם טילי שיוט - איום שבו מחזיק משטר אסד באמצעות טיל ה"יחונט" הרוסי, שמאיים לא רק על מטרות ימיות, אלא גם על מטרות בעורף המדינה.
ברום הגבוה מעל הקרקע פועלת מערכת "חץ 2" שנמסרה לחיל האוויר כבר בשנת 2000, ומשתדרגת מדי שנה לא רק בהיבטי תוכנה אלא גם באיכות המכ"ם והמיירט. הרעיון המבצעי מצביע על מערכת "חץ 3" כבלם העיקרי של טילים בליסטיים בחלל ובמה שלא יצליח בשלב המענה הראשוני, בין היתר בגלל ריבוי איומים בו זמנית שבהם תטפל סוללת "חץ 2".
בשנת 2017 נמסרה מערכת "חץ 3", שמהווה את שיא קדמת הטכנולוגיה, המאפשרת לצה"ל ליירט טילים בחלל. "חץ 3" מאפשרת להתחיל את הטיפול באיומים כבר בשלב מוקדם: יירוט של טילים גרעיניים או נושאי ראש נפץ כימי או ביולוגי יתפזרו בחלל, ולא בתוך כדור הארץ, מה שמקנה למערכת יתרון משמעותי. לכן, הניסוי שבוצע השבוע מסמל - יותר מהצלחת השיפור הטכנולוגי - את עצם החשיבה והמענה של ישראל לאיומי העתיד על עורף מדינת ישראל, שעל חלקם האויב רק חושב וטרם פיתח וייצר. מערכת זו מהווה, בשלב זה, את המענה הראשוני לטילי ה"שיאהב" האיראנים ודומיהם.
גורמי ביטחון אמרו לאחרונה כי האיראנים מנהלים לאורך השנים מאמץ משמעותי לפיתוח טילים נושאי ראש נפץ גרעיני, שמסוגלים להגיע לטווחים של אלפי קילומטרים, אך גם בעלי יכולות לחדור את מערכות ההגנה האקטיביות של צה"ל וצבא ארצות הברית. בעשור האחרון פרויקט הטילים האיראני סבל מעיכובים ושיבושים, שחלקם מיוחסים בפרסומים זרים שונים למוסד הישראלי.
העיניים ל"חץ 4"
השלב הבא יהיה לפתח ולייצר את מערכת "חץ 4", שלפי התכניות של מנהלת חומה במשרד הביטחון יהיו לה יכולות פורצות דרך, שמזכירים לפי גורמים מקצועיים, "רעיונות טכנולוגיים שמוגדרים כקצה הטכנולוגיה בעולם שהוליווד הייתה מאמצת במהירות". לפי גורמים במערכת הביטחון, המערכת בשלב זה נמצאת בשלבי תכנון והיתכנות.
אחרי פיתוח וייצור המערכות, וכן אחרי קליטתם בחיל האוויר הישראלי, האתגר הבא יהיה לשמור על כשירותם ומוכנותם של כוחות המילואים והסדיר. זאת, בנוסף לשמירה על מלאים של חלקי חילוף ומיירטים, ויתרה מזאת, שדרוג בלתי פוסק של המערכות השונות, בהתאם לשדרוג היכולות של האויב בזירות השונות. הניסוי השבוע הוא חלק מכך.
בתוך כך, חשוב לציין כי בשונה משנים עברו, נשיא ארצות הברית ברק אובמה החליט לקבע במסגרת הסיוע האמריקני לישראל. החל משנת 2018, תקציב של 500 מיליון דולר מדי שנה לפרויקטים השונים בתחום ההגנה האווירית, המשותפים לארצות הברית ולישראל, שבמסגרתם ניתן יהיה לפתח מערכות חדשות ושיפורים למערכות הקיימות בנוסף לרכש ולהצטיידות. כלל המערכות מפותחות ומיוצרות במשותף עם חברות אמריקניות. התכנית הרב-שנתית הבאה תידרש לסוגיית המערכות ההגנה האווירות החדשות והיקפן, אלא אם כן יחליט הדרג המדיני לתקצב את הפרויקטים הללו מחוץ לתקציב הביטחון.
