אבולה, זיהום אוויר ומתנגדי חיסונים: האיומים על בריאות העולם

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם אתמול (חמישי) את רשימת עשרת האיומים על הבריאות העולמית ל-2019. לצד מגוון האתגרים והבעיות העומדות על סדר היום של עולם הבריאות, אלו הם עשרת האיומים המשמעותיים: הססנות מפני חיסונים, עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, שפעת, זיהום אוויר ושינויי אקלים, מחלות לא-סדירות (סוכרת, סרטן ומחלות לב), משברים (למשל מלחמות, בצורת, רעב), אבולה, חולשה בטיפולים רפואיים, איידס וקדחת הדנגי.

נכון לשנת 2019, זיהום האוויר נחשב לסיכון הסביבתי הגדול לאנושות, ועל פי ארגון הבריאות העולמי - תשעה מתוך עשרה אנשים נושמים אוויר מזוהם בכל יום. לדברי חוקרי הארגון, באוויר ישנם מזהמים מיקרוסקופיים שיכולים לחדור יחסית בקלות למערכת הנשימה ולמחזור הדם, ובכך לגרום לפגיעה בבריאות האדם, ולהביא לפגיעות בלב ובמוח.

לפי נתונים שנאספו בארגון, זיהום האוויר גרם למותם של שבעה מיליון בני אדם ממחלות כגון סרטן, שבץ, לב ומחלות ריאה. כ-90% ממקרי המוות הללו - התרחשו במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, עם כמויות גדולות של פליטות מתעשייה, תחבורה וחקלאות, וכן מתנורים וחומרי דלק מלוכלכים בבתים.

על פי ארגון הבריאות העולמי, הגורם העיקרי לזיהום אוויר הם משריפת דלקים פוסיליים, והוא גם התורם העיקרי לשינויי האקלים, אשר משפיע על בריאות האדם בדרכים שונות. בין השנים 2030 ל-2050, שינוי האקלים צפוי לגרום ל-250,000 מקרי מוות נוספים בשנה מתת תזונה, מלריה, שלשול ולחץ חום. באוקטובר האחרון ערך ארגון הבריאות העולמי לראשונה את הוועידה העולמית בנושא זיהום אוויר ובריאות בז'נבה, בה התחייבו יותר מ-70 מדינות וארגונים לשיפור איכות האוויר במדינתם.

הילדים שלכם חשופים לזיהום אוויר יותר מכם, והסיבה לכך מפתיעה

ארגון הבריאות העולמי עוקב באופן שוטף ובדאגה אחר התפשטות מגפת השפעת ברחבי העולם, ומאמין כי מדובר בעניין של זמן עד שיוולדו זנים חדשים של המחלה, אותם החוקרים שואפים לאתר בזמן. נכון להיום יותר מ-153 מוסדות רפואיים ב-114 מדינות ברחבי העולם עוקבים אחר התפשטות נגיפי השפעת, ובארגון ממליצים להתחסן מדי שנה נגד שפעת - במיוחד במדינות מתפתחות.

חיסון שפעת: הדרך היחידה לעבור את החורף הזה בריאים

אחד האיומים הגדולים עליהם הכריז ארגון הבריאות העולמי הוא "הסירוב להתחסן" - מדובר בתופעה נרחבת ברחבי העולם (וגם בישראל), אשר פעמים רבות מנומקת בתיאוריות קונספירציה על ארגונים וחברות תרופות שמנסות "להציף את הציבור בחיסונים מיותרים ומסוכנים". בארגון הבריאות העולמי זיהו בין הסיבות להימנעות של אנשים מחיסון שלהם ושל ילדיהם גם שאננות, אי נוחות בגישה לחיסונים וחוסר ביטחון. השנה, "התחלואה העולמית בחצבת לדוגמה עלתה ב-30%, כאשר חלק מהעלייה מיוחסת למדינות בהן המחלה נעלמה או הייתה קרובה לכך. במדינות האלו, כמו בישראל, החצבת פרצה בעקבות הידבקות של אוכלוסיות לא-מחוסנות, שהפיצו את המחלה הלאה, תוך סיכון תינוקות רכים ומדוכאי חיסון", אמרו בארגון "מדעת".

מראה שחורה: מה יקרה אם אחד מכל עשרה ישראלים יבחר שלא לחסן את ילדיו?

מחלות שאינן מדבקות, כגון סוכרת, סרטן, מחלות נפש ומחלות לב, אחראיות יחד ליותר מ-70% ממקרי המוות ברחבי העולם: מדי שנה מתים כ-41 מיליון איש בעקבות אותן המחלות, מתוכם כ-15 מיליון אנשים המתים בגיל צעיר יותר מאשר תוחלת החיים הממוצעת, בגילאי 69-30. עוד עולה מן הנתונים כי יותר מ-85% ממקרי המוות האלה מתרחשים במדינות בהן ההכנסה נמוכה ובינונית. כשראו בארגון הבריאות העולמי את העלייה המתמדת במקרי המוות ממחלות אלה, הם סימנו חמישה גורמי סיכון: שימוש בטבק, חוסר פעילות גופנית, שימוש מזיק באלכוהול, תזונה לא בריאה וזיהום אוויר. גורמי סיכון אלה עלולים להחריף גם את בעיות בריאות הנפש. יש לכך השלכות גם לגבי צעירים: על פי נתוני הארגון, מחצית ממחלות הנפש עלולות להתפרץ סביב גיל 14, ואילו התאבדויות מהוות את גורם המוות השני בקרב גילאי 15-19.

תגלית ישראלית עשויה לסייע באבחון מדוייק יותר של סרטן

יותר מ-1.6 מיליארד בני אדם (כ-22% מכלל אוכלוסיית העולם) חיים במקומות בהם מתרחשים משברים ממושכים כגון בצורת, רעב ומלחמות אזרחים. במקומות אלה שירותי הבריאות מתקשים לתת מענה מספק, ובפועל אותם אנשים החיים באזורים אלה נותרים ללא נגישות ולעתים ללא טיפול רפואי בסיסי.

הרעב, הרוצח השקט: 85 אלף ילדים גוועו למוות בתימן

פיתוח האנטיביוטיקה ותרופות האנטי-מלריה הן חלק מההצלחות הגדולות ביותר של הרפואה המודרנית, אולם נראה כי שעון החול אוזל: אחד הדברים המדאיגים ביותר את עולם הרפואה היום הוא העמידות שמפתחים חיידקים, טפילים ווירוסים לתרופות. מצב זה מאיים להחזיר אותנו לזמנים קשים שבהם לא הצלחנו לטפל בקלות במחלות זיהומיות כמו דלקת ריאות, שחפת, זיבה וסלמונלה. החשש נהיה כבד הרבה יותר כשמדובר על פגיעה בהצלחתן של פעולות רפואיות קריטיות כמו ניתוחים וטיפולי כימותרפיה. אחד החששות הגדולים של הרפואה המודרנית הוא שתתפתח למשל עמידות לתרופות לשחפת - אחת המחלות השכיחות והקטלניות בעולם, אשר גורמת מדי שנה למותם של 1.6 מיליון אנשים ולחולי של יותר מעשרה מיליון בני אדם.

הישראלים שעדיין מעדיפים את האנטיביוטיקה: "בדרך לקטסטרופה"

במהלך השנה החולפת אירעו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שתי התפרצות של הנגיף הקטלני, ועד כה כ-90% מן הנדבקים בנגיף מתו תוך זמן קצר. האבולה התגלתה לראשונה ב־1976 בסמוך לנהר האבולה בזאיר, ומכאן שמה. באותה ההתפרצות קטלה המחלה 340 בני אדם, ומאז היו כמה התפרצויות אבולה באפריקה שנגרמו מזנים שונים של הווירוס. נגיף האבולה פוגע למעשה בכל איברי הגוף - חוץ מאשר בעצמות - ובעודו מתפשט ומתרבה הוא הורס רקמות וגורם לדימומים מכל פתחי הגוף וכן מאיברי פנים. בכנס חירום שערך ארגון הבריאות העולמי בחודש שעבר, הביעו המארגנים חשש מהתפרצות נוספת של הנגיף - מה שהוביל להחלטה על מאמץ נרחב להיאבק בנגיף במהלך שנת 2019.

קונגו החלה בניסוי ראשון מסוגו בטיפול בנגיף האבולה

רפואה ראשונית היא ההערכה והטיפול הראשוניים הניתנים לאדם הסובל ממחלה או מפציעה כלשהם. זהו שלב חשוב ביותר: ככל שהטיפול הראשוני איכותי יותר כך גדלים סיכויים של האדם להחלים. הטיפול הראשוני ניתן בדרך כלל על ידי רופא ממיין: הוא עשוי להיות רופא משפחה, רופא בחדר מיון, אחות במרפאה או חובש בשדה או באמבולנס, למשל. הציוד הרפואי הנדרש לצורך הטיפול בשלב זה איננו מורכב: הוא עשוי לכלול למשל מכשור למדידת סימנים חיוניים ומכונה לצילומי רנטגן. אולם, ארגון הבריאות העולמי טוען כי במדינות רבות אין מספיק שירותים בריאות ראשוניים.

קובה מחזירה את רופאיה בשל המשבר, ועניי ברזיל נותרים ללא סיוע

בניגוד להרבה מחלות אחרות, קדחת הדנגי היא "מחלה עירונית" הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת ה-Flaviviruses ומועברת על-ידי יתושים שתוקפים בני אדם בשעות היום ונמצאים באזורים כמו שווקים וקניונים. מחלה זו מאופיינת בכאבי שרירים, כאבי גרון וגרון אדום בהסתכלות, כאשר יכולה להופיע גם פריחה לא ספציפית ועדינה, שאינה מערבת את כפות הרגליים והידיים. בנוסף לכך ייתכנו דימומים קלים בריריות, כגון דמם קל באף. אולם, על פי ארגון הבריאות העולמי, עקיצת היתוש יכולה לעתים אף לגרום למוות. בבנגלדש והודו נרשם מספר רב של מקרי מוות מהמחלה.

פחד מוות: הכירו כמה מהווירוסים הכי קטלניים בעולם

מדי שנה גוססים למעלה ממיליון בני אדם ממגפת האיידס. מאז זיהוי המחלה, כ-70 מיליון נדבקו בנגיף - וכ-35 מיליון בני אדם מתו לאחר שנדבקו בנגיף. על פי הארגון, נערים ונערות בין הגילאים 15-24 נמצאים בסיכון גבוה להידבק בנגיף. כך למשל: אף שקבוצה זו מהווה 10% בלבד מהאוכלוסיה במדינות שמדרום לסהרה, הן מהוות 25% ממספר הנדבקים - אחת מכל ארבע. בארגון פועלים לקדם ברחבי העולם בדיקות עצמאיות הבוחנות הידבקות בנגיף, כדי שכך יוכלו הנבדקים לפעול אם וכאשר יצטרכו לטפל בנגיף, או לחילופין לקיים יחסי מין עם אמצעי מניעה.

עלייה בנדבקים וירידה בתמותה: כל המספרים על חולי איידס בישראל

אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת "מדעת" הגיבה לפרסום ואמרה: "אנו קוראים לציבור להישמע להנחיות רפואיות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים בכל התלבטות בנושאים אלו, על מנת שנוכל לחזור לימים בהם מחלות כמו חצבת היו רק מחלות מספרי ההיסטוריה ושלא נחשוש מזיהומים שכיום ניתן לטפל בהן בקלות באמצעות אנטיביוטיקה". לדבריה, העמותה קידמה בשנה האחרונה הצעת חוק בנושא מדיניות החיסונים העוסקת, בין היתר, "בהיבטים של הסברה והגדלת הנגישות לחיסונים, באופן התואם את המלצות ארגון הבריאות העולמי".