הישראלים שעדיין מעדיפים את האנטיביוטיקה: "בדרך לקטסטרופה"

ישראל במקום ה-20 מתוך 30 המדינות בכמות צריכת תרופות אנטיביוטיות. חוקרי רפואה חוששים שחיידקים יפתחו עמידות לתרופות וטוענים שאם המצב יימשך, לא ניתן יהיה לטפל אפילו בזיהומים פשוטים. במקביל, הצליחו להדוף בארץ את הסוכרת אך עלו במספר החולים בהשמנת יתר

"יום אחד האנטיביוטיקה לא תעמוד בחיידקים" (צילום: ShutterStock)

אם לפני עשרות שנים אנשים מתו ברחבי העולם בגלל מחסור באנטיביוטיקה, כיום, מאז גילוי הפניצילין, עלתה יותר ויותר הדרישה לשימוש בתרופות אנטיביוטיות. כך, תוך זמן קצר יחסית, השימוש הנרחב באנטיביוטיקה גרם למצב בו יותר ויותר חיידקים מפתחים עמידות לתרופות אלו. גם בישראל המצב מדאיג: כ-25% מכלל הישראלים והישראליות צורכים תרופות אנטיביוטיות. ביחס לשאר המדינות באזור, על פי בדיקה שערך ארגון ה-OECD, ישראל ממוקמת במקום ה-20 מתוך 30 מדינות באשר לאחוזי צריכת האנטיביוטיקה עם למעלה מ-22% והנתונים רק עולים משנה לשנה. בדנמרק לדוגמה, אחוז צריכת האנטיביוטיקה הוא הנמוך ביותר עם 3%, בעוד במלטה אחוז הצריכה של התרופות הוא הרב ביותר עם 32%. חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הם סכנה בריאותית כלל-עולמית. מרגע שהם מגיעים לגוף האדם הטיפול בהם נעשה קשה עד בלתי אפשרי, ואף עלול להסתיים במוות. נתונים אלה ועוד רבים נחשפים הבוקר (רביעי) במסגרת דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2017. התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ובראש מינהלת התכנית עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

"אנחנו חוששים שחיידקים יפתחו עמידות לאנטיביוטיקה" הסבירה פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, ראש התוכנית הלאומית לחקר מדיניות הבריאות ובית הספר לבריאות הציבור במרכז הרפואי הדסה וחוקרת ועובדת בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ובהדסה. "ככל שיהיה שימוש רחב יותר בתרופות אנטיביוטיות כך יתפחו יותר זנים של חיידקים שהם עמידים לתרופה. מה שנחוץ כאן היא תכנית לאומית להפסקת השימוש באנטיביוטיקה". לדבריה, מדובר בנתונים מדאיגים כיוון שבעת הצורך האנטיביוטיקה לא תהיה יעילה יותר לטיפול והתמודדות עם חיידקים וזיהומים תהיה קשה. "אם כבר משתמשים באנטיביוטיקה יש לקבל מרשם לתרופה מסויימת שתתאים לאותה מחלה ולא אנטיביוטיקה רחבת טווח. אלה ממש פצצות גדולות למחלות שלא דורשת את זה", הסבירה פרופ' קלדרון-מרגלית.

עוד בוואלה! NEWS
"אי אפשר לעמוד מנגד": המחאה נגד רצח נשים מתחדשת לאחר הקורבן ה-25
שירה שנפצעה קשה בפיגוע התעוררה: "לא סיפרנו לה על התינוק"
ברקע הביקורת על המטכ"ל: נציב קבילות החיילים יגיע לכנסת

עוד בוואלה! NEWS

לא תאמינו עד כמה אתם פראיירים: דירשו את הכסף שלכם בחזרה

לכתבה המלאה
"שימוש נרחב ולא ממוקד מוביל לפגיעה ביעילות האנטיביוטיקה" (צילום: מערכת וואלה!)

גם בהסתדרות הרוקחים חוששים מעלייה בדרישה לתרופות אנטיביוטיות. "היד קלה על ההדק במתן אנטיביוטיקה לחולים, אבל אני מפנה דווקא אצבע מאשימה למטופלים שמפעילים לחץ כבד על הרופאים", אמר דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים. "מטופלים רבים מאמינים שהאנטיביוטיקה זאת התרופה שתעזור להם ועל כל 'פיפס קטן' הם דורשים אנטיביוטיקה. אנחנו רואים תופעה שחוזרת על עצמה בה יותר חולים מבקשים מהרופאים אנטיביוטיקה עוד לפני בכלל שהתברר האם הם זקוקים לתרופה. לדבריו, הלחץ הוא "בלתי פוסק" והחולים באים אל הרוקחים ודורשים לקבל את התרופה גם ללא מרשם. "כמה שאנחנו מסבירים זה לא עוזר", הוסיף. עוד הסביר כי גם חלק מהרופאים גם ממהרים לתת את התרופה הרגישה, "יש רופאים שרוצים לתת את כלל הטיפולים במכה - מה שנקרא לתפוס את כל הביצים בסל אחד". פפו הסביר שהוא חושש מהעתיד לבוא, "האנושות הולכת למצב של קטסטרופה. אנחנו צועדים לכיוונם של תקופות כמו שהיו לפני מאה שנה בה אנשים היו מתים משפעת פשוטה. אין לספק שזה יקרה". לדבריו, הקצב של העמידות שמפתחים חיידקים הרבה יותר מהיר מיכולת הפיתוח של המדע ושימוש ביד רחבה ולא מדודה באנטיביוטיקה רק יזרז את התהליך. "הכל מתחיל ונגמר בחינוך, צריך להבין דבר בסיסי אנטיביוטיקה לא תפתור כל דלקת", קרא.

בנוסף, דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2017 כולל עשרות מדדי איכות בתחומים שונים, ביניהם: השמנה, עישון, בדיקות סקר לסרטן, תחלואת ילדים, קידום בריאות, שימוש בבנזודיאזפינים, מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש. מדדי התכנית נבחרים בקפידה ומתבססים על הניסיון הרפואי, הספרות המקצועית וכן על הקווים המנחים הבינלאומיים והלאומיים. במקביל, המדדים נבחרים בהתייעצות עם צוותי מומחים קליניים ובקונצנזוס בין נציגי קופות החולים. מקור הנתונים בדוח הוא מערכות המידע הממוחשבות של הקופות.

מקום 20 בעולם מתוך 30. (צילום: מערכת וואלה!)

התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ובראשה פרופ' קלדרון-מרגלית. "אין ספק שקיימת מגמה חיובית ברמת התיעוד וביצוע מדדים רבים", הסבירה. "לראשונה גם ניכרת מגמת עצירה בהתפשטות מחלת הסוכרת ועלייה בשיעור החולים הסוכרתיים המאוזנים. יחד עם זאת, עולות סוגיות קשות שיש לפעול ביתר שאת על מנת לטפל בהם ביניהן ההשמנה בישראל המציגה תמונה עגומה של עודף משקל והשמנה בקרב מרבית מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ, והרגלי השימוש הנרחבים באנטיביוטיקה. בנוסף, קיים צורך במענה לשאלה מהותית בדבר הרחבת טווח השנים לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר בדומה להנחיות במדינות אחרות בעולם והביטחון התזונתי של ילדים וקשישים במעמד סוציו-אקונומי נמוך במדינה".

מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר

על פי הדוח כ- 62% מהגברים ומעל ל-53% מהנשים בגילאי 20-64 נמדדו עם עודף משקל והשמנת יתר. בבחינת שיעור ההימצאות של השמנת היתר בקרב הגילאים 20-84 ניכר ששיעור ההשמנה עולה בקצב דומה הן אצל גברים והן אצל נשים עד גיל 45-49, אך בניגוד להתייצבות אצל הגברים בגילאים אלו, מחריפה הבעיה בקרב הנשים במשך 20 שנים נוספות. בנוסף, בקרב גברים אין פערים בנושא עודף משקל והשמנת יתר בהתייחס למצב הסוציו-אקונומי לעומת נשים אצלן ניכרת ירידה עם העלייה במצב הסוציו אקונומי בגילאי 20-64.

דווקא אצל הצעירים המצב אופטימי, על פי הנתונים חלה מגמת שיפור בשיעור ההימצאות של השמנת היתר בקרב ילדים: 7.1% בקרב ילדים בני 7. מדובר בירידה בהשוואה לשנת 2016 בה היו 7.6% ושנת 2015 8.1%. BMIתקין נמדד אצל 77% מהבנות ובכ-76% מהבנים בגיל 7. מנגד, בנים בגיל 7 במצב סוציו-אקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי שניים מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה. בקרב הבנות בגילאים אלו הפער אף גדל ליותר מפי שניים מבנות גילן בשכבות הנמוכות. "סעיף זה מחדד את סוגיית חוסר הביטחון התזונתי לילדים במצב סוציו אקונומי נמוך ומחייב פתרונות מורכבים המערבים אולי גם את מערכת הרווחה", הדגישה פרופ' קלדרון-מרגלית.

הצלחה בבלימת שיעור העלייה בחולי הסוכרת

בפעם הראשונה, נצפתה ירידה במספר חולי הסוכרת בישראל, כמו גם ירידה קלה בשיעור החולים החדשים העומד על 9.6%. כמו כן, נמצא יותר חולי סוכרת מאוזנים בין השנים 2013-2017. לצד הנתונים המעודדים ניכרת עלייה מתמדת בשיעור חולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית, סיבוך ידוע של המחלה שעלול להוביל בסופו של דבר לטיפולי דיאליזה ואף לתמותה.

ממשיכים במגמת שיפור בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם סרטן השד

השנה נרשם שיא בביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, שעומד על 70.5% בנשים בגילאי 50-74. נתון זה ממשיך מגמה קבועה של עלייה מדי שנה בהיקף ביצוע הבדיקה שלפני 16 שנה עמד על 53%. בבחינת שיעור ביצוע הבדיקות בקרב נשים בגילאי 50-69 ונכון לשנת 2015 שיעור הביצוע עומד בישראל על 70.8% לעומת ממוצע של 60.8% במדינות הOECD.

שיעורי בדיקת סרטן צוואר הרחם עדיין נמוכים בהשוואה לעולם

רק כמחצית הנשים בגילאי 35-54 ביצעו בדיקת סקר בשלוש השנים האחרונות. השנה נצפה שיפור קל בשיעור הנבדקות, אך עדיין בהשוואה לעולם מדובר בהיענות נמוכה לבדיקה. לדוגמה, 82.4% נבדקות בשבדיה, 76% באירלנד בעוד בישראל רק 49.9%. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מספר החולים בסרטן צוואר הרחם בישראל נמוכים יחסית, אך מנגד שיעור התמותה מסרטן זה אינו נמוך בהשוואה למדינות בעולם. "ההמלצות של גופי הבריאות העולמיים הן לבצע את בדיקת 'הפאפ' בטווח גילאי 25-60 ואילו במדינת ישראל סל הבריאות מכסה טווח מצומצם יותר שנע בין הגילאים 35-54", הסבירה פרופ' קלדרון-מרגלית. "האמתלה לטווח המצומצם הייתה העובדה שסרטן צוואר הרחם נדיר בארץ, אך אנו רואים שיעור גבוה יחסית של תמותה. סל הבריאות דואג להנגיש חיסון לכל הילדים בארץ כנגד נגיף הפפילומה כשמטרתו המרכזית היא בעיקר למנוע סרטן צוואר הרחם". לדבריה, ההערכה היא כי מדובר בכ-80 מקרי מוות בשנה, לרוב בקרב נשים שאינן מבוגרות מאוד ובאופן אלים במיוחד. "את מקרים אלו ניתן למנוע על ידי סיקור בתבחין PAP לצד מעבר או תוספת של בדיקות מולקולריות מתקדמות הקיימות כיום בעולם", הדגישה פרופ' קלדרון-מרגלית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully