פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עלייה בנדבקים וירידה בתמותה: כל המספרים על חולי איידס בישראל

      מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנת 2017 כ-405 בני אדם נדבקו בנגיף HIV לעומת 363 בשנה שקדמה לה. עוד עולה כי ישנו פער גדול בין הנדבקים בין אוכלוסיות הסיכון, ובין החברה היהודית לחברה הערבית שאינה נוהגת לבצע בדיקה לגילוי הנגיף. כל המספרים

      עמדת בדיקה של HIV בטהראן, איראן, נובמבר 2017 (AP)
      הבדלים בין החברות ועלייה בכמות הנדבקים. עמדת בדיקה לנגיף ה- HIV (צילום: אי-פי)

      במשרד הבריאות משערים שיותר מ-8,800 נשאי HIV חיים כיום בישראל. מתוכם, 405 התגלו בשנת 2017. עוד עולה כי בין השנים 2017-1981 התגלו בישראל 9,593 מקרים חדשים של נשאים וחולים בנגיף. נתונים אלה מתפרסמים במסגרת הדוח האפידמיולוגי התקופתי בנושא HIV ואיידס בישראל, שמפרסם הבוקר (ראשון) משרד הבריאות לציון יום האיידס העולמי.

      לאחר שבבדיקה האחרונה שחלה בשנת 2016 נרשמה ירידה במספר הנדבקים בנגיף, בשנת 2017 חלה עלייה במספר הנדבקים: 363 מקרים חדשים, לעומת 405 מקרים בשנת החולפת. עם זאת, למרות העלייה במספר הנדבקים שיעור זה נמוך מהקיים ברוב מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה. עוד עולה כי קיימים פערים גדולים בין תת אוכלוסיות שונות.

      לדוגמה, עלייה זו מתרכזת אצל גברים בלבד ובעיקר בקבוצת הסיכון של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים: מ-128 מקרים חדשים שדווחו בשנת 2016, ל-146 שדווחו בשנת 2017. הקבוצה שנמצאת בסיכון לאחריה היא של אנשים ממדינות אנדמיות בהן אפריקה הדרומית, סהרה, חלק ממדינות אסיה והקאריביים. עוד עולה כי בין השנים 1981-2017 עמד מספרם של האנשים שנדבקו ב-HIV לאחר שהזריקו סמים על 997.

      בשנת 2014 אימץ ארגון UNAIS שנמצא תחת האו"ם ומטרתו להילחם במגפת האיידס, את תכנית "90-90-90", שהגה איגוד רופאי האיידס הבינלאומי, ושמה "Fast Track Cities". לתכנית שלוש מטרות, ביניהן: ש-90% מכל נשאי ה-HIV בעולם יידעו את סטטוס הנגיף שלהם, ש- 90% מכל האנשים בעולם שאובחנו כחיוביים ל-HIV יקבלו טיפול תרופתי. המטרה האחרונה היא ש- 90% מכל החולים שמקבלים טיפול תרופתי יגיעו למצב בו רמת הנגיף בדמם כה נמוכה, עד שהיא בלתי מדידה. בהתאם לתכנית, נכון לשנת 2017, 87.3% מנשאי ה-HIV בישראל יודעים מה סטטוס הנגיף שלהם. זאת בעקבות המלצת משרד הבריאות שכל אדם מעל גיל 18 ידע על מצבו בנוגע לנשאות HIV ויבצע לפחות פעם אחת בחייו בדיקה לגילוי הנגיף. בנוסף, מאז ספטמבר 2017, הוצע בישראל הטיפול המניעתי לפני חשיפה, PrEP, לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה להדבקות והדבקה וכעת, PrEP הוגש לדיון בוועדת סל הבריאות לשנת 2019.

      רמב"ם: זינוק במספר החולים המאובחנים כחולי AIDS או נשאי HIV

      מנתוני מכון האיידס בבית החולים רמב"ם בחיפה, עולה כי חלה עלייה משמעותית במספר האנשים המאובחנים כחולי איידס או נשאי HIVבמרכז הרפואי. כמו כן, נרשמה מגמת עלייה גם במספר הנפטרים מבין המטופלים. בשנת 2008 אושפזו בבית החולים 61 נשאים וחולים ב-HIV, ועשר שנים לאחר מכן, ב-2017, קפץ הנתון ל-80 מאושפזים. גם בשנה האחרונה חלה עלייה ומספר המאושפזים בגין הנגיף עומד על 90 חולים עד חודש ספטמבר. מתוך המאושפזים בשנת 2008 שישה היו מהמגזר הערבי, ב-2017 גדל מספרם ל-14 ואילו השנה, עד לחודש ספטמבר, הגיע מספרם ל-25 מאושפזים מהמגזר שאובחנו כנשאים.

      בנוסף, חלה עלייה בגילאי המטופלים בשנים האחרונות. בשנת 2008, רק 9% נשאי הנגיף היו מעל גיל 55, אך בשנת 2017, נרשמו כבר 17% מטופלים בגילאי 55 ומעלה. לעומת זאת, השנה, 18% מבין המטופלים בבית החולים בחיפה היו בגילאים אלו.

      "אם בעבר התמקדנו באוכלוסיות מסוימות, הרי שהיום אנו נתקלים בנשאים או חולים מעל גיל 60, המגיעים מכל המגזרים והדתות, בעלי משפחות", אמר ד"ר אדוארדו שחר, מנהל מכון האיידס ברמב"ם. "בנוסף, ישנם אנשים שהשתמשו בסמים לפני שנים רבות ואינם מציגים את המידע לרופאים בזמן אמת. התוצאה היא שהם אינם מודעים לדבר הנשאות או המחלה ואינם מטופלים. כך הם מאובחנים למעשה בזמן האשפוז, אחרי שהם מפתחים סיבוכים של כשל חיסוני ומבלים זמן רב בבירור רפואי עד לקבלת אבחנה נכונה", הסביר.

      את הפער המשמעותי ביותר בכל הנוגע לבדיקות HIV ניתן לראות בין החברה היהודית לחברה הערבית. בעוד שבקרב המשיבים היהודים, 30% ביצעו לפחות פעם אחת בדיקת HIV, רק 15% מכלל המשיבים הערביים ביצעו בדיקות לגילוי הנגיף - כך עולה מסקר מיוחד שערך הוועד למלחמה באיידס בישראל והגיע לידי וואלה! NEWS. בסקר נבחנו עמדות הציבור הישראלי בנושא האיידס. הסקר בוצע על ידי חברת "TACK אסטרטגיות צמיחה" והקיף 500 משיבים בוגרים בשאלון אינטרנטי. מתוך המשיבים 400 יהודים בני 18 ומעלה, מחציתם גברים ומחציתם נשים. לראשונה, ענו בנוסף 100 משיבים ערביים, נשים וגברים בגילאי 18-40. 70% מהמשיבים במגזר היהודי מעולם לא ביצעו בדיקה ל-HIV ולעומתם 17% ביצעו את הבדיקה ב-5 השנים האחרונות.

      שכיחות מבצעי הבדיקה גבוה יותר בקרב גילאי 54-35 ועומד על 46%, לעומת גילאי 18-34 שעומד על 27% ובגילאי 55 ומעלה - 12%. באשר למיקומן של בדיקות ה-HIV עולה כי קיימת העדפה ברורה לבדיקה אנונימית דרך ארגון מקצועי - 57% מהמגזר היהודי.

      80% מכלל המשיבים ציינו כי לא ירגישו בנוח להיות במערכת יחסים עם אדם הנושא את נגיף ה- HIV, רבע מהם הסבירו שהסיבה לכך היא כיוון שירצו להביא ילדים לעולם. עם זאת, 17% ענו כי יסכימו להיות במערכת יחסים, רק עם קונדום ו-4% השיבו כי ירגישו בנוח לקיים מערכת יחסים שכזו. על אף ההתפתחות הרפואית בכל הקשור לשיפור איכות חייהם של אנשים החיים עם HIV, כולל מתן טיפול רפואי שימנע הדבקה בנגיף גם בעת קיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה, 73% מכלל המשיבים טענו שמעולם לא שמעו על נושא זה, 17% הצהירו כי שמעו אבל לא מאמינים בזה, ועוד 10% חשבו שזה נאמר רק כדי להרגיע אנשים.

      חייל בסרי לנקה עובר בדיקה לנגיף הHIV ביום האיידס הבין לאומי, סרי לנקה (AP)
      רק 10% חושבים שצריך ללמד על הנושא בתיכון. בדיקת איידס (צילום: אי-פי)

      בנוסף, בחן הסקר גם את החשיבות שנותן הציבור לחינוך למיניות בריאה בבתי הספר התיכוניים. רק 10% מכלל המשיבים סברו כי הכי חשוב לכלול אותו במערכת השיעורים, בעוד 31% ענו שהנושא הכי חשוב הוא זהירות בדרכים, לאחריו סמים ואלכוהול עם 26%, דמוקרטיה עם 17% ויהדות עם 16%.

      בסקרים קודמים של הוועד למלחמה באיידס בנושאי מין ומיניות, ענו בני נוער כי המקור הראשון אליו פונים בני הנוער במטרה לקבל אינפורמציה על התנהגות מינית הוא האינטרנט, אחריו יפנו לחבריהם ולאחר מכן להוריהם. בתחתית רשימת המקורות, יפנו בני הנוער אל יועצי בית הספר עם אחוז אחד בלבד. "לצערנו הרב, הסטיגמה החברתית כלפי הנושא ובייחוד כלפי אנשים החיים עם HIV עדיין קיימת בישראל של שנת 2018", אמר עו"ד חן שמילו, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס. "המאבק בבורות הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק בנגיף שלצערנו סובל ממחסור קשה במשאבים למרות העלייה בנשאים החדשים בשנת 2017".

      עו"ד שמילו הסביר כי התוצאות מצביעות על שתי מגמות מדאיגות - הראשונה היא הפער הגדול בין החברה היהודית לחברה הערבית בתחום זה שלדבריו, אינו זוכה למענה מצד משרד הבריאות. הנושא השני הוא "בורות גדולה בקרב הציבור על חשיבות החינוך למיניות בריאה. על משרד החינוך להתעורר ולפעול ביחד עמנו לצמצום מהיר של פער זה, בייחוד לאור העלייה התלולה בשיעור מחלות המין המידבקות בישראל".