ועדת האתיקה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין היא שתדון בבקשה להשעות את יו"ר הלשכה, אפי נוה, הנאשם בקבלת דבר במרמה ובעבירות על חוק הכניסה לישראל. בימים האחרונים העבירה פרקליטות מחוז מרכז ללשכה עותק מכתב האישום נגד נוה, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, כדי שניתן יהיה לדון בנקיטת סנקציות משמעתיות נגדו.
"התנועה לטוהר המידות" פנתה לאחרונה לוועדת האתיקה הארצית בלשכה, וביקשה לפעול להשעייתו של נוה, בשל כתב האישום שהוגש נגדו. לפי החוק, כאשר מוגש כתב אישום נגד עורך דין, בית הדין המשמעתי של הלשכה יכול להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע, "אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון". כדי שבית הדין יוכל לדון בעניין, ועדת האתיקה המחוזית או הארצית צריכה להגיש קבילה נגד אותו עורך דין.
עוד באותו הנושא:
אחרי כתב האישום: אפי נוה הודיע על פרישה מהוועדה לבחירת שופטים
קבלת דבר במרמה וכניסה לישראל שלא כחוק: כתב אישום נגד עו"ד אפי נוה
שקד על החלטת הפרקליטות בפרשת נוה: "להתאזר בסבלנות ולא לחרוץ גורלות"
היום השיבה ועדת האתיקה הארצית כי בהתאם לנהלי הלשכה, ומשום שנוה הוא חבר הוועד המרכזי, מי שידון בעניינו הוא הוועדה המחוזית. בהמשך לכך פנתה התנועה לפרקליטת הוועדה המחוזית, עו"ד אשרת חנוך, ודרשה כי הדיון בעניינו של נוה יתקיים בתוך 21 יום, ואם לא תפנה לבית המשפט כדי לאלצה.
"אני לא חושבת שזה מסוג המקרה שמתאים להשעיה זמנית", אמרה לוואלה! NEWS ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה של עורכי דין במסלול האקדמי של המכללה למנהל. "בדרך כלל השעיה זמנית זה אם יש סכנה ללקוחות, למשל עו"ד שנאשם כי שלח יד בכספי לקוחות - במקרה כזה אתה לא רוצה שיעסוק בזה עד שיסתיים ההליך. או עבירות מין, אז אתה אומר שבגלל תדמית המקצוע, איך יכול להיות שעורך דין שנאשם בכאלה עבירות חמורות ימשיך להופיע בבית משפט. אם מסתכלים על הפסיקה, המצב הזה לא שייך למצבים של השעיה זמנית". עם זאת היא מוסיפה: "קשה לי לענות בנחרצות, אבל לפחות הייתי שמחה לראות דיון. קשה לי לראות איך קבלת דבר במרמה מתיישב עם דמותו של עורך דין".
לשיטתה, העבירות בהן נוה מואשם מחייבות אותו לפנות את כסאו "אני לא חושבת שזה סתם פספורט ששכחו להעביר במכונה, אלא עבירה פלילית שדרשה תכנון, תעוזה פלילית - דברים שלא מתיישבים עם תדמית של עורך הדין מספר אחת. אז אני הייתי מצפה כחברה בלשכה שראש הלשכה יפרוש. הרי יש לו סגנים, ממלאי מקום".
האפשרות השנייה, לדבריה, היא מנגנון שנוסף לחוק הלשכה ב-2016, המאפשר להעביר את ראש הלשכה מכהונתו. מדובר בהליך כמעט בלתי אפשרי, שדורש אישור של שני שליש מחברי הוועד המרכזי של הלשכה, ושני שליש מהמועצה הארצית. "הבעייתיות היא שברגע שהם מחליטים את זה, רואים את זה כהחלטה על פיזור הלשכה ועריכת בחירות, אז מה האינטרס שלהם?", תוהה זר-גוטמן. "אני נוטה להאמין שיש בין חברי הוועד המרכזי והמועצה הארצית אנשים הגונים שמבינים שזו סיטואציה מאוד בעייתית, ושהם שוקלים מול הנאמנות לאפי את הנאמנות היותר חשובה שיש להם למקצוע עריכת הדין. והם צריכים לקבל כאן החלטה שתגבר על האינטרס האישי שלהם, ותתן ביטוי לאינטרס של המקצוע, של עורכי הדין".
כתב האישום נגד נוה הוגש בחודש שעבר על יד פרקליטות מחוז מרכז, לאחר שנתפס בנמל התעופה בן גוריון כשהוא ובת זוגו מנסים להיכנס לארץ מבלי שהיא תירשם בביקורת הדרכונים. לאחר מכן התברר כי עשו זאת גם כשיצאו מישראל. על פי הפרקליטות, הם עשו זאת "כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי נוה".
בשימוע שנערך לו טען נוה כי בהתחשב בנסיבות המעשה, ובפרט כאשר לבת זוגו לא היתה מניעה חוקית להיכנס לישראל או לצאת ממנה, הגשת כתב אישום תהווה אכיפה בררנית ובלתי צודקת. בפרקליטות דחו את הטענה, והחליטו להמשיך בהליך.
עם הגשת כתב האישום אמר נוה באמצעות סנגורו, עו"ד בועז בן צור: "עיון בטיוטת כתב האישום מגלה פער בינה לבין כתב האישום שהוגש בפועל, שממנו הושמטה אחת מהעבירות המרכזיות. מן הדין היה שכך יהיה גם ביחס ליתר העבירות המיוחסות. מכל מקום, בשלב זה עובר ההליך להתנהל בזירה האובייקטיבית של בית המשפט. שם יתברר אם הפרקליטות תצליח לפרוע את השטרות שהיא מציגה היום - ואנו משוכנעים שלא יעלה בידה לעשות כן".