ישיבת "פרי הארץ", שהוקמה לפני כארבע שנים בהתנחלות רחלים שבשומרון, לא הייתה מוכרת לרבים, אולם היום (ראשון) עלתה לכותרות עם התרת פרסום פרטי הטרור היהודי. זאת לאחר שחמישה מתלמידיה נעצרו בשבוע שעבר בחשד למעורבות ברצח עאישה א-ראבי לפני כשלושה חודשים בצומת רחלים.
בישיבה לומדים נערים בגילאי 14-18, ובראשה עומדים הרב יהודה ליבמן והרב דוד בן נתן. ליבמן היה מתלמידי ישיבת "עוד יוסף חי", ישיבה קיצונית ביצהר, והפך עוד בצעירותו לדמות חינוכית באזור, שם הקים תלמוד תורה. רבים מנוער הגבעות ראו בו דמות משפיעה, עד שהתגלו ביניהם מחלוקות על רקע הסברה כי הוא מתון מדי בעמדותיו. בשנת 2014, לאחר שמתנחלים הרסו מוצב צבאי ביצהר ועימותים קשים התפתחו ביניהם לבין כוחות הביטחון, עזב ליבמן את יצהר. הרב עבר להתנחלות מגדלים והקים את הישיבה ברחלים.
לקריאה נוספת בנושא
הרגו ונערכו לחקירת שב"כ: נערים חשודים ברצח פלסטינית
בעלה של הפלסטינית שנרצחה מזריקת אבנים: "מקווה שתהיה האחרונה"
שני נערים נוספים נעצרו בחשד לטרור יהודי; מאות הפגינו בירושלים
כ-70 תלמידים לומדים בישיבת "פרי הארץ", שבה נותנים דגש ללימודי קודש, אך מאפשרים במקביל לימודי בגרות. הרב בן נתן אמר בעבר כי "הישיבה היא קודם כל תקשורת בין הנשמות. לא רק לימוד תורה, אלא התקשרות בין הנשמות לקדוש ברוך הוא, בין הצוות החינוכי לתלמידים". ליבמן עצמו סיפר כי "החום והאהבה שהרבנים מקנים לתלמידים זה דבר שגורם לקשר מעולה, בריא וטוב". בסרטון התדמית של הישיבה העיד אחד התלמידים כי "יש בה גם שילוב לארץ ישראל, חיבור לצדיקים, אבל גם חיבור לבית המדרש, ריקודים ותפילות".
סרטון התדמית של ישיבת "פרי הארץ"
עם זאת, לצד הדגש על לימודי קודש, גורמים ביטחוניים מתארים את חלק מהלומדים בישיבה כבעלי אידאולוגיה כהניסטית. "חלק מנוער הגבעות לא זרוק בגבעות. הוא לומד בישיבה, אבל יש לו אידיאולוגיה זהה. וגם חלק מהרבנים המלמדים מאמינים באותה אידיאולוגיה", הסבירו הגורמים והזכירו את החותמים על הספר "תורת המלך", שנכתב על ידי הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור ומסביר מתי מותר להרוג לא יהודים. כאשר לאחרונה העביר הרב יצחק גינזבורג, שבין תלמידים נמצאים כותבי הספר, שיעורים בישיבה.
בשב"כ חשפו הערב כי בחדרו של אחד החשודים נמצא דגל ישראל עם הכתובת "מוות לציונים", לצעד איור של צלב קרב. עוד נמצא בחומרים שאותרו בחקירה סרטון שבו מתועדים חלק מהעצורים שורפים את דגל ישראל.
הפרשה האחרונה, כך מעידים גורמים המקורבים לראשי הישיבה, "הכתה בהם כרעם ביום בהיר". לדבריהם, "מאז המעצרים, ראש הישיבה מעביר מסרים לשב"כ שיש להם אליבי". לדברי אחד מהם, "הם היו איתו בסעודת שבת, הוא אמר להם את השמות שלהם, את השעות שבהן היו איתו ולטענתו זה לא מישהו מהישיבה. הישיבה כולה קרובה גיאוגרפית למקום האירוע, אבל זה לא הם".
ברחלים עלו התנגדויות להקמת הישיבה שקולטת תלמידים שנפלטו ממסגרות אחרות, אך לבסוף הוחלט לאפשר להם לפתוח את המוסד באופן זמני. לפי גורמים בהתנחלות, ההתנגדויות גברו לאחר שב-2016 גנבו תלמידי ישיבה ממטע זיתים פלסטינים. עם זאת, לאחר מכן לא תועדו אירועים דומים עד לפרשה האחרונה. כעת, עולה סימן שאלה לגבי המשך פעילות המוסד במקום, שכן החוזה מסתיים השנה.
"התחושה מאוד מבלבלת", אומר יו"ר מזכירות רחלים, יאיר חממי. "מצד אחד שומעים על החשדות המאוד קשים, ומצד שני שומעים גם על זה שההורים לא יכולים לפגוש את הנערים. זה נע בין קטבים של ילדים תמימים ובין רוצחים שפלים שמקומם מאחורי סורג ובריח. לא התכוונו להיות במקום. רק רצינו לעזור למוסד חינוכי".
לדברי חממי, הוא ראה בישיבה מוסד חשוב. "מצא חן שהם פונים לאוכלוסייה הפחות מאורגנת, באופן פחות פורמלי, ופותחים פתח לאוכלוסייה פחות ממושמעת. בגדול האתגר היה לנסות לשלב נערים שהם נערי קצה יותר, שעזבו מסגרות אחרות. מוסד פרטי שרוצה לאסוף את הילדים במקום שיהיו כל הזמן בחוץ. האתגר היה לסחוף את כל הכוחות לכיוון של לימודים תורה ומצוות, ומאוד חששנו שזה לא יקרה. מקווה שנתבדה".
גם עבורו הפרשה הייתה מפתיעה. "לא ראינו איזו הידרדרות, זה תפס אותנו פתאום". כעת, כאמור ברור לו שהפרשה תשפיע על עמדת התושבים בנוגע להמשך פעילות הישיבה במקום. "כבר היום זה יקשה עליהם להמשיך. רחלים הוא יישוב די ממלכתי".
