שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שהם, שכתב את חוות הדעת העיקרית בזיכויו של אלישע חייבטוב מרצח, דיבר היום (שבת) על הפרשה בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה. בדבריו אמר כי "מדובר באחד המקרים החמורים בהם נתקלתי, מבחינת אופי ביצוע החקירה".
אלישע חייבטוב הורשע ברצח שאירע בשנת 2002 במועדון סנוקר בשדרות. במהלך חקירתו, שהתרחשה יותר משלוש שנים לאחר הרצח, נמנע ממנו לראות עורך דין למשך יותר משלושה שבועות, אף שביקש זאת שוב ושוב. בנוסף לכך, הוכנס לתאו מדובב שהציג עצמו כראש משפחת פשע, ביצע עליו מניפולציות שונות, ואף הכניס לתא הרואין ולימד את חייבטוב להשתמש בו.
באוגוסט השנה, בפסק הדין האחרון של שהם לפני פרישתו, זוכה חייבטוב בשל הפגמים הרבים בחקירתו. שני שופטי העליון הנוספים שחתומים על הזיכוי הם חנן מלצר ודפנה ברק ארז.
"ליוויתי במשך 40 שנה הרבה תיקים", אמר שהם בכנס היום. "ואני אומר באחריות שגם כאשר דובר ברוצחים הכי נתעבים, גם בפיגועים, לא נתקלתי בניהול חקירה כזה - שבמניפולציות ובדרכים עקלקלות מונעים מאדם להיפגש עם עורך דין במשך למעלה משלושה שבועות, וללא צו מתאים. אפילו לא בחקירות הכי קשות של שב"כ".
עוד בנושא:
מניעת היוועצות וסמים בתא המעצר: הנורות האדומות במשפט חייבטוב
מדובב נרקומן - והרואין בתא: הכשל שהביא לשחרור המורשע ברצח
לגבי הפעלת המדובב הוסיף השופט בדימוס כי בתיק היו "מניפולציות של מניעת מפגש עם עו"ד, הכנסת סמים קשים לתא ומתן הטבות גדולות למדובב - והכל תחת עינם הפקוחה של החוקרים שתיעדו הכל, ואף יזמו חלק מהמניפולציות בעצמם". שהם סיפר כי בין השופטים הייתה התלבטות גדולה האם לזכות את חייבטוב רק בשל הפרת זכויותיו בחקירה, מבלי שהשתכנעו כי לא ביצע את הרצח.
"זה המקרה הראשון בישראל של אדם שהורשע ברצח, וזוכה מבלי שיכולנו לקבוע שהוא לא ביצע את המעשה", אמר שהם. "אבל בשל דרכי החקירה, החלטנו לזכות. נשאר סימן שאלה לגבי זהות הרוצח, ואני מבין את התחושות של משפחת הקורבן, אבל זו התוצאה המתחייבת".
מלבד שהם, השתתפו בדיון גם דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' אורן גזל-אייל, פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן, וד"ר חגית לרנאו, המשנה לסנגור הציבורי הארצי, שהייתה הסנגורית של חייבטוב. "זה אחד התיקים שבהם הפרת הזכויות הייתה הכי בוטה, מתמשכת ומוסתרת", אמרה לרנאו. "החקירה נוהלה ותועדה באופן שהזכ"דים (המסמכים שכתבו החוקרים בזמן אמת, ד"ד) הסתירו את מה שקרה באמת".
לרנאו גילתה כי רק משום שהנחתה באותה תקופה את הקליניקה להליך פלילי באוניברסיטת תל אביב, יכלה להקצות סטודנטים שיצפו בתיעוד הווידאו של השבועות החקירה הארוכים שבילה חייבטוב בתא המעצר עם המדובב - ובכך לגלות את האמת. "אם היו מבקשים ממני ליצור מערך שיגדיל את הסיכוי להודאות שווא", אמרה בסיכום דבריה. "הייתם אומרת 'תעשו כמו שעשו לחייבטוב'".
עו"ד איסמן, שייצג בדיון את מערך התביעה, אמר כי לדעתו אף שמדובר במקרה חמור, הוא אינו שכיח. "הסיוט הכי גדול של תובע הוא הרשעת שווא", אמר. "להבנתי הרשעות שווא הן לא עניין של יום ביומו, והסיבה שאנחנו מדברים על חייבטוב היא כי הוא מקרה חריג".
איסמן הוסיף עוד כי אחד מתפקידיו של הפרקליט שמלווה את החקירה הוא לוודא כי תרגילי החקירה לא יפגעו בזכויות החשודים. "אנחנו לא קבלני הרשעות", אמר. "ופרקליטים לא נמדדים לפי מספר הזיכויים וההרשעות. זיכוי הוא לא כשלון והרשע היא לניצחון עבורנו. זיכוי הוא הוכחה שהמערכת עובדת, ולא הייתי רוצה לחיות במערכת שאין בה זיכויים".
ממשטרת ישראל נמסר: "בתחילת הדברים נציין כי תיק חקירת רצח שי אדרי ז"ל נחקר וטופל במשטרה לפני כ- 13 שנים, בליווי צמוד של הפרקליטות שהגישה כתב אישום נגד חייבטוב בגין רצח. בית משפט המחוזי הוא זה אשר שהרשיע אותו וגזר עליו מאסר ממושך על סמך חומר הראיות שהיה מצוי בפניו ודחיית טענות ההגנה מנגד. הכרעת הדין של בית המשפט העליון שהפך את החלטת המחוזי, נלמדת בימים אלו ובמידת הצורך כמו בכל החלטה שיפוטית מעין זו - מופקים הלקחים הנדרשים בהתאם".
במשטרה המשיכו, "נדגיש כי מאז חלפו שנים רבות, ובזמן שחלף חלו תמורות רבות ומשמעותיות בנושא הפעלת מדובבים ובכל עולם החקירות במשטרה, ובהתאם כל פעולת חקירה מעין זאת, מבוצעת באופן מפוקח ומבוקר בהתאם לנהלים מחמירים ואמות מידה מקצועיות. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את החוק ולנהל חקירותיה ברגישות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על שמירת כבודם וזכויותיהם של חשודים ונחקרים, לצד נקיטת פעולות חקירה מגוונות שתכליתן - הגעה אל חקר האמת והבאת מבצעי העבירה לדין".