פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השלישית בתור לנשיאות: הפוליטיקאית הדמוקרטית ש"ניפצה תקרת שיש"

      מנהיגת הדמוקרטים הצליחה להישאר על הכיסא ללא אתגר של ממש, למרות התנגדות חבריה למפלגה והביקורת מהצד הרפובליקני. עם זאת, האתגר האמיתי שלה יהיה מורכב בהרבה, והוא העבודה מול טראמפ. בגיל 78 ובפעם השניה, פלוסי חוזרת לעמוד בראש בית הנבחרים

      השלישית בתור לנשיאות: הפוליטיקאית הדמוקרטית ש"ניפצה תקרת שיש"
      צילום: רויטרס, עריכה: איתי עמרם

      ברגע נדיר של אחדות פוליטית במציאות המפולגת של וושינגטון שלשום (חמישי), עלתה ננסי פלוסי, יושבת ראש בית הנבחרים הנכנסת, לקבל את הפטיש לניהול הישיבות מידי קווין מקארת'י, מי שינהיג את המיעוט הרפובליקני. "גם כשאנחנו לא מסכימים", הדגיש, "חשוב לזכור שאנחנו מאוחדים עם מטרה אחת, האהבה שלנו לאמריקה. אני מושיט את ידי בחברות לכל נציג בבית הנבחרים".

      עבור פלוסי, זו הייתה סגירת מעגל. היא לא רק האישה הראשונה לכהן כיושבת ראש בית הנבחרים, התפקיד השלישי בחשיבותו בפוליטיקה האמריקנית אחרי הנשיא וסגן הנשיא, היא גם עושה זאת בפעם השנייה, אחרי שכבר כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011. משמעות הדבר היא גם כי פלוסי היא השלישית בתור לנשיאות אם הנשיא וסגנו ייאלצו לעזוב את תפקידם מכל סיבה שהיא, בהיותה ראש הרשות המחוקקת, לפי החוקה מעמדה מקביל לזה של הנשיא: "הרשויות נפרדות אך שוות זו לזו", היא אמרה שלשום. "זה לא לנפץ תקרת זכוכית, זה לנפץ תקרה עשויה משיש".

      לקריאה נוספת בנושא
      הפגישה התפוצצה: טראמפ מאיים להשבית את הממשל לחודשים או שנים
      בית הנבחרים הדמוקרטי ינסה להדיח את טראמפ? לא כל כך מהר
      הבחירות בארה"ב: הדמוקרטים כבשו את בית הנבחרים; הרפובליקנים התחזקו בסנאט

      ראש בית הנבחרים בארצות הברית ננסי פלוסי מדברת לתקשורת 4 בינואר 2018 (רויטרס)
      סגירת מעגל. פלוסי, אתמול (צילום: רויטרס)

      כבר 16 שנה שהיא מנהיגה את הדמוקרטים בבית הנבחרים. בגיל 78, ואל מול ביקורת הולכת וגוברת בשורות המפלגה על הצורך להכניס דם צעיר אל ההנהגה, היא הצליחה לגבור בדרך על ניסיון מרד של קבוצת מתנגדים שניסו להציב מולה מועמדת חלופית. היא כבר מתורגלת בכך. גם אחרי תבוסת הדמוקרטים בבית הנבחרים ב-2010, ושימור הרוב בידי הרפובליקנים מאז ועד השבוע, עלו מדי פעם קריאות לשנות את ההנהגה, אולם היא הצליחה להישאר על הכיסא ללא אתגר של ממש.

      עד כמה הדבר הזה חריג? כל שבעת יושבי הראש האחרונים של הקונגרס שמפלגתם איבדה את הרוב סיימו את תפקידם, מלבד פלוסי. הפעם האחרונה שבה אדם שאיבד את התפקיד שב אליו אחרי הפסד היתה לפני יותר מ-60 שנה, כאשר סם ריינבורן מונה ב-1955 ליושב ראש בית הנבחרים אחרי הפסקה של שנתיים, וכיהן בתפקיד עד מותו ב-1961.

      ננסי פלוסי מדברת בפני הקונגרס ה-116 בוושינגטון ב-3 בינואר 2018 (רויטרס)
      הצליחה להישאר על הכיסא ללא אתגר של ממש. פלוסי נואמת בפני הקונגרס (צילום: רויטרס)

      ולמרות זאת, ההתנגדות הפנים-מפלגתית נראתה הפעם רצינית. לפחות 30 נציגים דמוקרטים הביעו התנגדות כזו או אחרת למועמדותה, ונראה היה כי היא בבעיה של ממש. את המוקש הפוליטי הזה היא נטרלה בסופו של דבר, אחרי שהתחייבה כי לא תכהן יותר מארבע שנים לכל היותר בתפקיד (שתי כהונות של שנתיים) ואם תבקש להמשיך לכהונה שנייה, היא מסכימה להיבחר ברוב של שני שליש מבין הדמוקרטים ולא ברוב רגיל.

      מבקריה, רובם מן הצד הרפובליקני של המפה, יגידו שמדובר באדם כוחני, אולי אפילו דורסני, שמייצג את הסיאוב של הפוליטיקה בוושינגטון. מוקדם יותר השבוע, גם בתה חיזקה מבלי להתכוון את הדימוי הזה, כאשר נשאלה בראיון לרשת CNN "מה אנחנו צריכים לדעת על אמא שלך", והשיבה בהומור - "היא תוריד לך את הראש לפני שבכלל תרגיש שאתה מדמם. זה כל מה שצריך לדעת עליה. אף אחד אף פעם לא הימר נגד ננסי פלוסי וניצח".

      לפי סקר גאלופ שפורסם שלשום, שיעור האהדה שלה בכלל הציבור הוא 38% בלבד, נמוכים יותר מאלה של הנשיא דונלד טראמפ. כשנשאלה על כך בראיון ל-NBC, השיבה בביטחון רב כי "הם בזבזו מאה מיליון דולר, 137 אלף מודעות של הרפובליקנים כללו את השם שלי. הם נגדי בגלל שאני אפקטיבית כמחוקקת - אני מצוינת בזה. אני אפקטיבית כמגייסת כספים - אני הכי טובה בזה. אז הם מנסים להוריד אותי, אבל זה רק מדליק את האש שבי". זו לא הייתה אמירה חד פעמית. הביטחון העצמי כבר הפך לאחד מסימני ההיכר שלה. "אני מאסטרית בחקיקה" ו-"אני האדם הטוב ביותר לתפקיד" הם רק חלק מהמחמאות שחילקה לעצמה בנוגע לתפקידה כמנהיגת הדמוקרטים.

      מנגד, לפי אותו הסקר, כ-72% מן המצביעים הדמוקרטים מגדירים עצמם תומכים של פלוסי. עבורם, הביטחון העצמי שלה הוא סממן של מי שאינה מתנצלת על הכוח הפוליטי הרב שצברה במיומנות רבה, במשך שנים של כריתת דילים וגיוסי כספים שהפכו אותה לאחד הנכסים החשובים של המפלגה. לפי מגזין פורבס, בין 1987 ל-2015, היא גייסה למען המפלגה סכום אסטרונומי של יותר מ-400 מיליון דולר.

      נטועה עמוק בלב הממסד הדמוקרטי

      היא נולדה ב-1940, בבולטימור שבמרילנד, כבת הזקונים מתוך שישה אחים למשפחה ממוצא איטלקי שהייתה נטועה עמוק בלב הממסד הדמוקרטי: אביה, תומס ד'אלסנדרו, היה ראש עיריית בולטימור וחבר קונגרס דמוקרטי. כאישה צעירה היא אף נכחה עם אביה בפגישה עם הנשיא קנדי בחדר הסגלגל. גם אחיה, תומס ד'אלסנדרו השלישי, כיהן כראש עיריית בולטימור בין 1967 ל-1971.

      את בעלה פול הכירה בעת לימודיה בקולג', והשניים נישאו כשהיתה בת 23. הם עברו לסן פרנסיסקו, ושם נולדו להם חמישה ילדים. לפני שנכנסה לפוליטיקה, היא נשארה בבית במשך כמה שנים לטפל בילדים כעקרת בית. היא החלה להיות מעורבת בתפקידים שונים במפלגה כבר בסוף שנות ה-60, אולם לקונגרס נבחרה לראשונה כשהייתה בת 47, בשנת 1987.

      היא גם נחשבת לפוליטיקאית אמידה מאוד, ואחת העשירות בקונגרס. לפי כתבה בלוס אנג'לס טיימס מ-2017, נאמד שווי הנכסים נטו שברשותה, אחרי משכנתאות והלוואות, במינימום של 16 מיליון דולר. מרבית הסכום מגיע מהשקעות בנדל"ן, מניות טכנולוגיה, כרם ענבים ומסעדנות, הרשומות על שם בעלה.

      מורשת המחוקקת המצטיינת תעמוד הפעם בסימן שאלה

      את האופוזיציה הפנימית במפלגה היא אמנם ניצחה בדרך לכיסא היו"ר, אבל מתנגדיה לא הלכו לשום מקום. כמה נציגים מן האגף הפרוגרסיבי במפלגה כמו אלכסנדרה אוקסיו-קורטז ורו חאנה, הודיעו שלשום כי יתנגדו לחבילת חוקים כלכליים שאמורים להגביל את הגרעון הפדרלי, בנימוק שההצעה היא מכשול בפני היוזמות שלהם כמו לימודים בקולג' בחינם וביטוח בריאות לכל. זהו רק הקדימון לעימותים שצפויים לה עם האגף הזה במפלגה.

      עם זאת, האתגר האמיתי שלה יהיה מורכב בהרבה, והוא העבודה מול הנשיא טראמפ. כבר עתה, פלוסי נכנסת לתפקיד כשהממשל מושבת כבר שבועיים, והסיום לא נראה באופק, בזמן שהצדדים מתבצרים בעמדותיהם. רבים רואים במאבק הכוחות הזה רק קדימון למה שצפוי לנו בשנתיים הקרובות, כשהפוליטיקה בארצות הברית כל כך משוסעת, וכל חקיקה או יוזמה היא משחק סכום אפס בו אף צד לא רוצה לוותר.

      וגם אם יימצא פיתרון לנושא מימון הממשל, המורשת שלה בתור מחוקקת מצטיינת, שקידמה בכהונה הקודמת כיושבת ראש בית הנבחרים את רפורמת הבריאות אובמה-קר וחוק שאפשר להומואים לשרת בצבא ארצות הברית, תעמוד הפעם בסימן שאלה. כאשר מן הצד השני ניצב סנאט רפובליקני ונשיא רפובליקני, פלוסי תתקשה לקדם יוזמות חקיקה, מלבד כאלה שיזכו להסכמה רחבה ודו מפלגתית.

      נשיא ארה"ב, טראמפ בפגישה עם צ'אק שומר וננסי פלוסי, 11 בדצמבר 2018 (רויטרס)
      האתגר האמיתי הוא העבודה מול הנשיא. טראמפ, צ'אק שומר ופלוסי (צילום: רויטרס)

      אך מעל כל אלה, במהלך השנתיים הבאות היא תידרש להכרעות משמעותיות הרבה יותר, בנוגע לאופן שבו יתנהל הקונגרס אל מול החוקר המיוחד רוברט מולר. הצעות חוק לעגן את מעמדו וסמכויותיו כבר הוגשו, אבל השאלה מה תהיה כאשר הוא ימסור לידי הקונגרס את הדוח הסופי שלו בעוד כמה חודשים. אם הדמוקרטים ינסו בכל מחיר לפתוח בהליך הדחה, גם בידיעה שהסיכויים להשלים אותו קלושים בהיעדר רוב בסנאט - מהלך שעלול לחזור אליהם כבומרנג וללכד את הרפובליקנים סביב טראמפ לקראת 2020, או שמא לבחור בטקטיקה אחרת. למשל, שורה של שימועים בוועדות השונות בדרישה ממנו לחשוף את החזרי המס שלו, כך שהסוגייה תישאר בכותרות עד 2020 אך מבלי לפתוח בהליכים נגד הנשיא.

      בעבר אמרה פלוסי כי הליך הדחה יהיה "עצוב ופלגני למדינה", אך בראיון לרשת NBC לא שללה זאת על הסף. "אנחנו לא צריכים לפתוח בהליך הדחה בגלל סיבה פוליטית ולא צריכים להימנע מלפתוח בהדחה בגלל שיקול פוליטי", אמרה. "צריך לראות מה יהיה כתוב בדוח. זה דיון פתוח".