פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרישה ללא הסכם, משאל נוסף או בחירות: כל תרחישי ברקזיט

      אחרי שההסכם שהשיגה מיי לא עלה לפרלמנט מחשש לתבוסה, הולכות ומתמעטות האפשרויות שעומדות בפני הממלכה לפני 29 במרץ. האירופים לא רוצים לפתוח את המו"מ ומשאל עם שני עלול לקרוע את הממלכה מה שמותיר אותה בשוקת שבורה - ועל סף התנתקות חד-צדדית מבריסל

      פרישה ללא הסכם, משאל נוסף או בחירות: כל תרחישי ברקזיט
      צילום: רויטרס

      כשראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין חזר מועידת מינכן, ובריטניה כולה הריעה לאיש השלום שהצליח למנוע מלחמה, קם ווינסטון צ'רצ'יל בפרלמנט והרעים בקולו: לבריטניה היתה ברירה בין חרפה לבין מלחמה. היא בחרה בחרפה - ותקבל את המלחמה.

      משבר הברקזיט אמנם אינו מלחמת העולם השנייה, תרזה מיי אינה צ'מברליין, וצ'רצ'יל כלל לא נראה באופק הפוליטיקה הבריטית, אבל גם לראשת ממשלת בריטניה הנוכחית הייתה ברירה גרועה, בין תבוסה לבין חרפה. היא בחרה בחרפה, והתבוסה עדיין נמצאת מעבר לפינה, ממתינה.

      היום הייתה אמורה להיערך בפרלמנט הבריטי ההצבעה על תכנית הסדר היציאה מהאיחוד האירופי שעיבדה מיי מול האירופים. לא מיי אחראית לתסבוכת הזו, אלא קודמה, דייוויד קמרון, שהלך למשאל עם על יציאה מהאיחוד האירופי כשהוא לא מתכונן כלל, לא מכין את דעת הקהל ומשוכנע לחלוטין שההיגיון ינצח. הוא טעה. אולי ההיגיון שלו, ההיגיון של המעמדות הפריוויליגיים, אינו ההיגיון של חלק ניכר מתושבי בריטניה. קמרון, בסופו של דבר, הפסיד, התפטר והשאיר למיי את הפלונטר.

      לקריאה נוספת:
      מיי ביטלה את ההצבעה בפרלמנט מחר על הסכם הברקזיט מחשש לתבוסה
      לפני ההצבעה בפרלמנט, בית הדין האירופי קבע: בריטניה יכולה לבטל את ברקזיט
      קריסה כלכלית ומחסור במזון: תרחיש יום הדין של בריטניה אחרי ברקזיט
      מיי במכתב דרמטי לאומה: תמכו בתכנית הברקזיט שלי

      ראשת ממשלת בריטניה מיי וקנצלרית גרמניה מרקל אחרי פגישה בברלין, 11 בדצמבר 2018 (רויטרס)
      באיחוד לא פותחים את ההסכם מחדש. מיי אחרי פגישה עם מרקל בברלין, היום (צילום: רויטרס)

      מה שאמור היה להיות ברור ומובהר לבוחרים טרם משאל העם, התברר בהמשך. בריטניה קשורה בעבותות מסחר וכלכלה לאירופה; היא תצטרך בכל תרחיש להתאים את התקינה שלה לתקינה האירופית; ישנם בריטים רבים מאוד החיים באירופה שנים, לעתים עשורים, והסתמכו על התנועה החופשית שקיימת באיחוד האירופי ומעמדם הפך לפתע ללא ברור, כמו גם מעמד האירופים החיים בבריטניה; הסקוטים לא רוצים להינתק מהאיחוד האירופי, אבל חלק גדול מהם דווקא מוכן ואף שמח לוותר על הקשר עם לונדון; והגבול האירי הוא בעיה שבלתי ניתנת לפתרון, אלא אם מוותרים על הסכם יום השישי הטוב שהביא לשלום בצפון אירלנד. המפלגה הצפון אירית, שמתנגדת בתקיפות להסכם, היא המשענת של מיי ובלעדיה אין לה רוב לקיים ממשלה.

      כרגע הם לא לשון המאזניים. במפלגה השמרנית יש כנראה כמאה חברי פרלמנט המתנגדים לעסקה שהצליחה מיי להביא מבריסל. אלא שזו העסקה ואין אחרת. בריסל לא אוהבת בלשון המעטה את ההתנהלות הבריטית עוד הרבה לפני הברקזיט, ואין אהדה גדולה מדי ורצון טוב פוליטי גם בברלין או פריז, שם למרקל ומקרון יש מספיק צרות פוליטיות גם בלי שייראה שהם מקריבים את טובת אזרחיהם שלהם למען הבריטים.

      תומכי ברקזיט מפגינים מחוץ לפרלמנט, לונדון, בריטניה, 4 בדצמבר 2018 (רויטרס)
      מיי מאמינה כי משאל עם נוסף על הברקזיט יקרע את העם (צילום: רויטרס)

      מיי אולי לא פוליטיקאית גדולה, אבל חייבים להעריך את הנחישות שלה. היא ממשיכה לשאת את המשא הבלתי אפשרי הזה, לשכנע את הפרלמנט ואת הציבור שזו האופציה היחידה - וכרגע נראה שזה בדיוק המצב. ישנן אפשרויות נוספות: האחת, שמתנגדי הברקזיט מנסים לקדם, היא משאל עם נוסף. אפילו בית הדין האירופי פסק שבריטניה יכולה לעצור את תהליך הברקזיט ולהישאר באיחוד. מיי טוענת, ובצדק, שזה מנוגד לדמוקרטיה ויקרע את המדינה: משאלי עם או בחירות לנשיאות אינם נערכים בשיטת הטוב משלושה, או עד שנקבל את התוצאה שאנו רוצים. יש כדור אחד בקנה - והכדור הזה נורה. כעת יש לחיות עם התוצאות. ייתכן שמנהיג אחר היה מנהל משא ומתן טוב יותר או רע יותר, אבל כרגע זו העסקה ואירופה מאותתת שהיא אינה מוכנה לשנות מאומה בהסכם הזה.

      יש עוד חלופה. הברקזיט הקשה, כלומר ב-29 במרץ 2019 תעזוב בריטניה את האיחוד האירופי בלא שום הסכם. איש אינו יודע מה יהיו התוצאות, התרחישים נעים בין האופטימיים, הטוענים שדברים יסתדרו ואחרי תקופה קצרה המסחר יחזור למסלולו, ועד הפסימיים, החוזים משבר עצום, היכול להגיע למעבר המוני של חברות ולמחסור בתרופות ומוצרי מזון אירופיים על מדפי החנויות בבריטניה.

      מנהיג מפלגת הלייבור של בריטניה, ג'רמי קורבין, במהלך נאומו בוועידת מפלגתו בליברפול 26 בספטמבר 2018 (רויטרס)
      ייתכן שבריטניה בשלה לחזור אל הלייבור? מנהיג המפלגה ג’רמי קורבין (רויטרס)

      המשבר הזה, מתחילתו ועד סופו, הוא עניין שמרני, ולאורך כמעט 40 השנים האחרונות שלטו רוב הזמן השמרנים, פרט לקדנציה של טוני בלייר וממשיכו גורדון בראון. ייתכן שבריטניה בשלה לחזור אל הלייבור. זו מחשבה מעוררת חלחלה עבור רבים, אולי בראש ובראשונה יהודי בריטניה, ולעומת זאת מעוררת התלהבות בלתי מרוסנת אצל גייסותיו של יו"ר המפלגה ג'רמי קורבין, שלו אוהדים רבים. בבריטניה תמיד היה גרעין של שמאל קשה, והלייבור המתון של בלייר לא סילק אותו, רק הדחיק אותו. הוא חזר כשהוא מחוזק עקב צמצום מדינת הרווחה וההפרטה שנוקטים השמרנים, ועקב הכאוס במפלגת השלטון.

      ואולם, גם קורבין לא נראה כדמות מובילה, ודאי לא בסוגיית הברקזיט. הוא היסס בזמן מסע התעמולה לפני ההצבעה במשאל העם, והוא מהסס כיום. למרות זאת, הוא מקווה לנפילת ממשלת מיי ולקבלת ההזדמנות להרכיב ממשלה, דבר הנראה סביר יותר מיום ליום, או לתרחיש של בחירות בזק שבהן הלייבור בהנהגתו ינצח. גם זה נראה סביר מיום ליום לא בגלל מעלותיו של קורבין, אלא בגלל הקריסה של השמרנים, הסכינאות הפנימית ואובדן הדרך.

      בתוך הפוליטיקה יש גם מדינה לנהל. מיי נצורה בדאונינג 10, בעלי בריתה מעטים והאנשים שהיא יכולה לסמוך עליהם עוד פחות. השעון ממשיך לתקתק, כשהדבר היחיד הוודאי הוא שעוד שלושה חודשים וחצי בריטניה יוצאת מהאיחוד האירופי, ואולי אפילו זה כבר לא ודאי.