פיקוד הצפון, בפיקודו של אלוף יואל סטריק, נערך בנוהל קרב מסודר כבר יותר משנה למבצע "מגן צפוני" לאיתור מנהרות חיזבאללה. ההיערכות נעשתה תחת תנאי מידור חמורים וחשאיות, וכללה סדרת ניסויים הנדסיים בקרקע עם סלעים, העתקת ידע ממשימת איתור מנהרות בגבול רצועת עזה ופיתוח ידע ייחודי עם גורמי מקצוע בצה"ל ובמשרד הביטחון.
הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, ביקש כבר בחודשי הקיץ להכריז על המעבר מהשלב הסודי לשלב הגלוי של המבצע, אך מפקד עוצבת הגליל, תת-אלוף רפי מילוא, ביקש עוד מספר חודשים לפתח ולשכלל את הידע לאיתור המנהרות, למרות שהיה ברור לכולם שתנאי מזג האוויר המורכבים רק יקשו על משימת האיתור, החפירה ואבטחת הכוחות. למרות זאת, הרמטכ"ל השתכנע והאריך את משך זמן הלמידה, ההיערכות למבצע וההתארגנות.
כאמור, המבצע נפתח בהצלחה מסחררת. זמן קצר יחסית אחרי שהחל הקידוח בקרקע על בסיס מידע שהתקבל מ"המעבדה'" שמרכזת את הנתונים הסיסמיים, אותרה המנהרה הראשונה. השלב השני היה הרחבת קוטר המנהרה והחקר שלה. בפיקוד הצפון העריכו שמדובר במשימה מורכבת מאוד ואיטית, אך יש הבדל בין ניסוי למציאות בשטח.
עוד בנושא בוואלה! NEWS
המרוץ נגד הזמן של צה"ל: סיוע באיתור מנהרות מחברות אזרחיות
בקור קיצוני, בבוץ הלבנוני: לוחמי הקומנדו בדריכות שיא בגבול
המעבדה המיוחדת לגילוי מנהרות בגבול: תיעוד העבודות מבטן האדמה
לאחר איתור המנהרה הראשונה, בוצעו הערכות מצב נוספות בפיקוד הצפון, ולאחר מכן במטה הכללי והוחלט לפעול לאיתור מנהרה נוספת במוקד אחר. כך, כעבור שישה ימים, אותרה המנהרה השנייה. הרחבת קוטר פתח המנהרה והחדרת אמצעי מיפוי וחקר תוואי המנהרה הפכו למורכבים ואיטיים בגלל תנאי מזג האוויר, אך לא רק. בהתאם לכך, שוקלים בצה"ל לבצע רכש של רובוטים מיוחדים לתוואי מנהרות מהסוג הזה. "ידענו שמדובר באתגר מורכב. נערכנו לזה, אבל זה לא ייקח שבועות כמו שחושבים. יש פה חודשים של עבודה. הלוואי ואנחנו טועים", אמרו קצינים בפיקוד הצפון.
הכוחות האזרחיים והצבאיים שמפעילים את כלי ההנדסה לחפירות וקידוח מתמודדים עם אתגר מזג האוויר קשה ששורר בגבול והוא נע בסוף השבוע האחרון בין 11-7 מעלות. בשבוע שעבר, הגשם והערפל הקשו לא רק על ההגנה על הגבול ואבטחת הכוחות, אלא גם על הפעילות ההנדסית. בפיקוד הצפון הבינו מהר מאוד שהנחישות של מפעילי ציוד הקידוח האזרחיים, מטעם החברה שמבצעת את העבודות, לא תואמים את הנחישות והדבקות במשימה של חיילי צה"ל ומזג האוויר יחריף בחודש ינואר.
האתגר השני הוא מקצוע הקידוח בסלעים. גורמי צבא הסבירו שהקידוח בסלע דורש מיומנות גבוהה מאוד ומקצועיות בהפעלת המכשור שכיום אין אותה בהיקף ובאיכות מספקת בחיל ההנדסה. לכן, נדרש הצבא לשכור את שירותיה של חברה אזרחית, לא רק בשירות כלים אלא גם בהפעלתם. לדברי גורמים בצבא, קידוח בסלע הוא מקצוע ייחודי והפעלה לא נכונה של הכלים מסרבלת את העבודה וגורמת לבלאי של המקדחים והמערכות הנלוות. מומחים העריכו שעלויות המבצע ההנדסי יקרות מאוד ובמצטבר יגיעו למאות אלפי שקלים ליממה אחת בתנאי שמספר הכלים המשתתפים במבצע לא יגדל.
בפיקוד הצפון שוקלים גם לבצע פעילות בריכוז מאמץ בו יהיו מספר מוקדי קידוח במקביל. אך בשלב זה אין מספיק כלים הנדסיים פנויים בשוק האזרחי, וגם אם ישכרו כלים מתאימים יש לשכור שירותים של מפעילים מיומנים שעוברים תנאי סף של שמירת סוד ומידור מחשש שיזלוג מידע לידי חיזבאללה שהיה שמח לדעת מה מתרחש מעבר לגבול.
האתגר הנוסף הוא העומק בו נחפרו המנהרות כשמדובר בחפירה באדמה עם סלעים, ולכל מטר עומק יש משמעות דרמטית בלוחות הזמנים עד לרגע האיתור. מציאת המנהרה הראשונה של חיזבאללה העבירה את התחושה כי שאר המנהרות יאותרו באותה קלות, אבל בשטח זה נראה אחרת. נקודה קריטית נוספת היא הדיוק באיתור המנהרות. בתחילת כל תהליך מתבצע חקר של הקרקע בשילוב המודיעין, ולא בהכרח המקדח פוגע בפתח המנהרה אלא בצדה ולכן יש לפעול בחוכמה ובסבלנות עד לאיתור חללה. גורמי צבא הציעו לשקול שכירת כלים הנדסיים אגרסיביים הרבה יותר כדי לצמצם את משכי הזמן והיקפי הקרקע הנבדקת.
בשלב זה, המטה הכללי לא משדר לחץ לדרגי השטח בעוצבת הגליל בכל מה שקשור ללוחות הזמנים וקצב איתור המנהרות. המסר הכללי מכיוון הרמטכ"ל הוא שיש חשיבות גדולה לאתר את כלל המנהרות, למפות אותן באופן יסודי ולהימנע מאפשרות שלא יאתרו מנהרה אחרת סביב אזור רגיש. גורמים במערכת הביטחון אמרו בימים האחרונים כי הפנייה של צה"ל למפקד יוניפי"ל, הגנרל סטפנו דל קול, לאתר את המנהרות בצד הלבנוני היא חכמה מאחר וברגע שצה"ל יצא למבצע באופן גלוי צריכה ישראל להעצים את ממדיו ולהפעיל מנוף על הצד הלבנוני ובראשו על ארגון חיזבאללה.
