פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בנצרת עילית קבעו: זו הרשימה ממנה יבחר שמה החדש של העיר

      המהלך לשינוי שמה של העיר הגלילית עולה שלב. הוועדה הציבורית גיבשה רשימה ממנה ייבחר שמה החדש. אחרי אישור הוועדות השונות, השם יוחלף במסגרת משאל בין התושבים. בין השמות שעלו לגמר - "נוף הגליל", "נווה עילית" ו"קריית הגליל"

      בנצרת עילית קבעו: זו הרשימה ממנה יבחר שמה החדש של העיר
      עריכה: תום זואילי

      היוזמה לשינוי שמה של נצרת עילית עולה מדרגה, זאת למרות מחאות חברי הכנסת הערבים. הוועדה הציבורית לבחירת שם חדש לעיר המליצה על רשימה סופית ממנה ייבחר שמה החדש של העיר, וכוללת חמישה שמות בלבד: "נוף עילית", "נוף הגליל", "נופי עילית", "נווה עילית" ו"קריית הגליל".

      הוועדה הציבורית לבחירת השם החדש מורכבת מ-21 תושבים שמייצגים את כלל הגילאים, הקהילות, העדות, התרבויות והזרמים השונים בעיר נצרת עילית, ציינו בעירייה. הוועדה, שבראשה עומדת מנכ"לית העירייה, חוה בכר, התכנסה אתמול (ראשון) ודנה בכ-200 שמות שהונחו על שולחנה, מרביתם הוצעו על ידי תושבי העיר באמצעות האתר ועמוד הפייסבוק העירוני. "חלק גדול מהשמות חזרו על עצמם כך שבסך הכל נשארו 90 שמות שמרביתם וריאציות שונות למילים עילית, גליל ונופים", אמרה בכר וציינה את ההיענות הגבוהה של התושבים.

      לקריאה נוספת:
      "הכניסה מותרת לכולם": תושב נצרת שב לפארק בנצרת עילית ממנו סולק
      הממשלה אישרה רכבל מנצרת עילית לתבור - סמוך לרכבל שכבר תוכנן
      כעס על המשטרה - והעלה באש ניידת: צעיר מנצרת עילית הואשם בהצתה

      עיריית נצרת עילית, מרץ 2016 (ערן גילווארג)
      נציגי המגזר הערבי לא התנגדו. עיריית נצרת עילית (צילום: ערן גילווארג)

      הוועדה היא למעשה השלב הראשון בהליך סינון השמות. בהמשך, המלצות הוועדה יובאו לאישור ועדת השמות העירונית ולאחר מכן למליאת מועצת העיר. מתוך חמשת השמות שהגיעו לקו הגמר ייבחרו בסופו של התהליך שלושה שמות - מתוכם יוחלט על השם הנבחר. ראש העירייה רונן פלוט קבע שבסופו של דבר התושבים יכריעו בסוגייה. במשאל עירוני הם יתבקשו להשיב על שתי שאלות - אם הם בעד או נגד שינוי שם העיר, וכן, איזה שם מבין השמות שהגיעו לגמר הם בוחרים. "ההליך כולו מתבצע בשקיפות מלאה ובדמוקרטיה, הרוב יכריע ולפיו יישק דבר", סיכם פלוט.

      פלוט, היה ממובילי המהלך לשינוי שמה של העיר, "אם במשך 62 שנים אזרחי ישראל לא קלטו את ההבדל, אין מנוס אלא להחליף שם", הסביר את היוזמה. "במקום לתקן את כולם כל הזמן, צריך לתקן את הטעות פעם אחת ולתמיד, להעניק לנצרת עילית שם שמבדל אותה מנצרת, שם שיתחבר למהפכת ההתחדשות שמתחוללת בעיר בשנתיים וחצי האחרונות, וימתג אותה בזהות החדשה".

      היוזמה נתקלה בהתנגדות מצד חברי כנסת מ"הרשימה המשותפת". "כמה שנים וכמה מאמץ המדינה הזאת צריכה להשקיע בשביל לבדל את עצמה מילידי הארץ?", אמרה ח"כ זועבי. "אם 70 שנה ושכתוב ההיסטוריה לא הספיקו, אז גם שינוי השם של נצרת עלית לא יספיק. מישהו כאן מתנהג כמו חבורת שודדים שכל הזמן מנסה לנתק את הגזילה מהקשר הטבעי שלה".

      "נצרת עילית הוקמה על קרקעות שהופקעו מהתושבים הערבים, ושטחה הפך לגדול יותר מנצרת", הוסיף ח"כ יוסף ג'ברין. "הושקעו בה משאבים רבים על חשבון נצרת שנותרה מאחור בכל מדד חברתי-כלכלי. אני רואה בחיוב את שינוי השם ככל שמטרתו למנוע בלבול, שכן נצרת יש רק אחת והיא נצרת הערבית. מקווה שהשינוי לא יביא להעמקת הפערים".

      כרבע מתושבי נצרת עילית הם מהמגזר הערבי, ובקרב נציגי המגזר במליאת מועצת העיר לא נשמעו התנגדויות למהלך. במליאת המועצה 17 חברים ולרשימתו של פלוט, רוב מוצק של 13 מתוכם. "הרשימה הערבית" זכתה בשלושה מושבים במועצה הנוכחית, ראש הרשימה, ד"ר שוכרי עואודה, משמש כאחד משלושת סגניו של פלוט.

      נצרת עילית הוקמה בשנת 1956. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, העניק ליישוב את השם "קריית נצרת" שהפך ברבות הימים לנצרת עילית. בעירייה טוענים כי ב-62 השנים שחלפו מאז, הערים הסמוכות, נצרת ונצרת עילית, סובלות מבלבול בשמות.

      זו אינה הפעם הראשונה שעולה היוזמה לשנות את שם העיר. ראש העירייה הקודם, שמעון גפסו, אמר לפני כעשור כי בכוונתו להוביל מהלך כזה. בין השמות שעלו אז - "תל גור", על שם דוד בן גוריון, "אירוסית", על שם האירוס הנצרתי שהוא סימלה את העיר, "עילית", "צורית", "צופית", "לב הגליל", "שער הגליל", "עיר התקווה", "היצירה" ו-"בת חיים".