ה-G20 אינו ארגון ממש, והוא גם לא באמת כולל את 20 הכלכלות החזקות ביותר בעולם, אולי יותר 20 המדינות המשפיעות ביותר בעולם - 19 מדינות והאיחוד האירופי.
בדרך כלל המפגשים היו זירה למפגשים רשמיים ובלתי רשמיים בין מנהיגים, הזדמנות לשיחות ולגישושים מדיניים, והצהרות שהתקבלו פה אחד והיו מלאות רצון טוב בענייני גלובליזציה, ואיכות הסביבה. אך בימים אלה הקונצנזוס של פעם לא קיים עוד, וחילוקי הדעות ברורים לכל.
באופן מעט מוזר, דווקא הפסגה האחרונה בארגנטינה, שעסקה גם במהות, עוררה קודם כל את מירב העניין והסקרנות בשאלות אישיות, אם תתקיים פגישה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומה יהיה היחס לנציג ערב הסעודית, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, האדם שהעולם כולו - אולי למעט טראמפ - משוכנע שהוא נתן את ההוראה לרצוח את העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית בטורקיה.
העולם, כהרגלו, לא מפסיק לפעול רק כי מנהיגים מטריחים עצמם לארגנטינה. העימות בין רוסיה לאוקראינה מגיע שוב לנקודת רתיחה, בריטניה ממשיכה למעוד אל הברקזיט, צרפת בוערת בהפגנות, חקירת התובע המיוחד מולר ממשיכה בדרכה, וושינגטון ובייג'ינג התכוננו לסיבוב הבא במלחמת הסחר.
עוד בנושא פסגת ה-G20:
טראמפ ונשיא סין סיכמו: הפסקת אש במלחמת הסחר
מנהיגי המערב ליורש העצר הסעודי: "הבהר את עובדות רצח חאשוקג'י"
בקצה הבמה, אך עם כיף מפוטין: קבלת פנים מעורבת לבן סלמאן בפסגת ה-G20
בניגוד להערכות, בן סלמאן לא היה מצורע. מנהיגים שוחחו איתו, הבולט שבהם היה פוטין. האסטרטג הטוב בעולם מחכה בסבלנות. אם ארצות הברית תשמוט את ערב הסעודית - וטראמפ מסרב לעשות זאת בשלב זה - רוסיה תהיה שם. כבר עכשיו יש להן אינטרסים משותפים בתחומים רבים, לטובת שתיהן, ורוסיה תשמח מאוד להתחיל לספק נשק מתקדם למדינה הרוכשת נשק במאות מיליארדים וגם משלמת, בניגוד לכמה לקוחות אחרים של רוסיה.
אם יש לפוטין השגות בנושא הרצח בקונסוליה, הן רק בתחום השלומיאליות שהופגנה בביצוע ובטיוח. בעניין חיסול יריבים בדרכים יצירתיות, עד וכולל חיסול פיזי כך שהמסלול לא יוביל אל המנהיג, איש לא ילמד את פוטין איך עושים זאת נכון.
בין סלמאן אמנם קיבל כתף קרה ממנהיגים אחרים, ופרשת החיסול בשום פנים לא מאחוריו, אבל עם כל הכבוד, לא הוא מרכז הבמה במפגשים אלה. סין, רוסיה וארצות הברית כן.
הזדמנות לפוטו אופ
במטוס בדרך לארגנטינה צייץ טראמפ שהמפגש עם פוטין בוטל על אף שיש הרבה נושאים משותפים לשני המנהיגים, ויש הרבה זירות שבהן דיון ביניהם יכול להביא לפתרון. סיבה הרשמית לביטול היא העימות במצרי קרץ' שרוסיה חסמה לשיט אוקראיני, אך אולי הסיבה היא המשך הגילויים המגיעים מחקירת מולר, המגיעה קרוב קרוב למגדל טראמפ, כשעדותו של מייקל כהן סותרת במפורש את דבריו של בנו האהוב של הנשיא - אחד מהם, לפחות, משקר. בקרוב הקונגרס החדש מתכנס ונשבע, עם בית נבחרים דמוקרטי שישמח מאד להביך בנושא חקירת מולר את טראמפ.
אז פוטין הגיב בציניות על הביטול ומאשים את קייב בניסיון לכסות במלחמה על הכישלונות במדיניות הפנים שלה. מוזר, ניתן לומר את אותם הדברים בדיוק, ביתר אמינות, על מוסקבה.
הוא אמר גם כי כל עוד ממשלת אוקראינה הנוכחית, בשלטון המלחמה תימשך. ניתן להבין את המשפט הזה בכמה דרכים, אבל הדרך הסבירה ביותר, היא שפוטין מאותת לאזרחי אוקראינה להדיח את השלטון, אם דרך הרחוב או הקלפי, ובתמורה לשלטון הרואה עם הקרמלין עין בעין תופסק הלחימה במזרח אוקראינה. על החזרת קרים אין מה לדבר, מבחינת רוסיה.
האירופים הבכירים - מרקל, מיי ומקרון ניסו לכבות שריפות במדינותיהם ממרחק. במקרה של צרפת פיזית, מקרון נאבק בגל הפגנות שהפכו מהפגנות מחאה להשתוללויות אנרכיסטים, מרקל מנסה לנווט את הספינה האירופית ומיי מסתכלת בחרדה וחשש, כמו כל אירופה בערך, לתאריך ההצבעה הפרלמנט על תכנית הברקזיט שלה.
דיוני ה-G20 לא בדיוק עניינו אותם, ואת רוב המנהיגים האחרים הרואים במפגשים האלה הזדמנות חד פעמית לפוטו אופ עם מנהיגי העולם, פעם אחת להיכנס לקבוצה המצומצמת שבאמת קובעת. הייתה הצהרה משותפת כמעט, על איכות הסביבה, ואפשר לנחש מי לא חתם עליה (טראמפ).
מצד שני ארצות הברית, מקסיקו וקנדה חתמו על הסכם סחר חדש, המחליף את הסכם נפט"א שטראמפ ביטל - נשיא מקסיקו פנה נייטה חתם עליו ביומו האחרון בתפקיד, לצד טרודו וטראמפ. אבל ההסכם עוד אמור לקבל אשרור בבתי הנבחרים של שלוש המדינות, וצפויים בו שינויים.
האירוע המשמעותי ביותר בפסגה התרחש ממש לקראת סיומה, במפגש בין שי ג'ינפינג נשיא סין לטראמפ. הושגה הסכמה, זמנית לפחות, על הפסקת או השעיית מלחמת הסחר. ארצות הברית לא תטיל עוד מכסים על סין, ובשלושת החודשים הבאים יתנהלו שיחות בין הצדדים, כשיש לכל צד בלוח המשחק הגלובלי הזה הרבה מה להרוויח ולהפסיד.
בסופו של דבר הדברים המשמעותיים ביותר שהתרחשו בפסגה היו בפגישות פנים אל פנים, או למעשה בלי קשר לעצם לפסגה. אחרי האינטרסים, ושיחות הטלפון, והמפגשים בדרג נמוך, יש גם חשיבות ליחסים בין אישיים. לעתים ניתן להגיע להבנות במפגשים מסוג זה, לשכנע, לייצר קונצנזוס ולהבהיר מה יעבור ומה לא.