בג"ץ נתן היום (ראשון) לממשלה ארכה של חודש וחצי לחקיקת חוק הגיוס עד ה-15 בינואר. בהחלטת השופטים נכתב כי "לאחר שעיינו בבקשה ובתגובות שהוגשו אנו נעתרים לבקשה בחלקה ודוחים את מועד בטלותו של החוק". בכך, תלמידי הישיבות יצליחו לשמור על מעמדם החוקי. תוקפו של החוק הפוטר עשרות אלפי תלמידי ישיבות במעמד "תורתם אומונתם" מגיוס לצה"ל פג הלילה בחצות, ובמקומו נכנס לתוקף חוק שירות הביטחון המחייב גיוס של כלל האזרחים במדינה.
המדינה הגישה ביום שלישי האחרון דחייה של ארבעה חודשים לחקיקת החוק, עד לסיומו של המשבר הנוכחי בכנסת. בקשת הדחייה מנומקת לאור התפטרותו של שר הביטחון ואי היציבות שנגרמה בקואליציה בשל כך, המחייבת היערכות מחודשת לקראת השלמת החקיקה וגיוס רוב לחקיקה.
עוד בוואלה! NEWS:
הטבה לאלוביץ' במיליארד שקל | פרטים חדשים מחקירת תיק 4000
עבר או לא עבר? קרב הגרסאות על בדיקת הפוליגרף של אדרי
עסקו ברפואה - בלי לימודים: עשרות רופאים ורוקחים נעצרו
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר בתגובה: "מצער שבג"ץ לא שם סוף פסוק לסוגיה הרגישה והכואבת המלווה את המדינה מיום הקמתה. בג"ץ בהחלטתו נתן אפשרות לגרירת רגליים נוספת של ממשלת ההישרדות והפך את נושא הגיוס לבעיה של מקח וממכר פוליטי, החושף את הממשלה ללחצים ומניפולציות של גורמים אנטי ציוניים".
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר כי "החלטת בג"צ לא משנה את העובדה שנתניהו יכול היה להעביר את חוק הגיוס כבר לפני חודשים על גבי חודשים. במקום זה הוא עושה מה שהוא עושה תמיד - נכנע לחרדים שוב ושוב כי כניעתו אמנותו. העיקר לשמור על הכיסא שלו, הכול ממש פוליטיקה קטנה".
מהתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה נגד החוק, נמסר בתגובה: "צר לנו על שהמדינה ביקשה ארכה נוספת לביצוע פסק הדין בחוק הגיוס, ובכך הכשירה מצב שהוגדר בלתי-חוקתי, בשל פגיעה בעקרון השוויון. אנחנו מקווים שתהיה זו הפעם האחרונה שתינתן דחייה ושהמדינה תבין שעליה לפתור אחת ולתמיד את הסוגיה של שילוב תלמידי ישיבות בצה"ל".
את הדרישה לבקש פעם נוספת דחייה מבג"ץ העלה לראשונה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בישיבת ראשי הקואליציה שהתקיימה בשבוע שעבר. ליצמן, המכהן בסיעת אגודת ישראל, מוביל קו תקיף מול החוק שגובש במשרד הביטחון, ואושר בקריאה ראשונה. לעומתו, שאר ראשי הסיעות החרדיות - יו"ר ש"ס השר אריה דרעי ויו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני - מעדיפים לקדם את החוק בהקדם.
לפי גורמים בקואליציה, המציאות בה חקיקת חוק חדש לא הושלמה עד לפקיעת החוק הנוכחי "אינה דרמטית". גורם ביהדות התורה הוסיף כי "לא יקרה דבר" היות ולדבריו, "אף אחד לא מחכה בישיבות עם אוטובוסים כדי לגייס אלפי חרדים לצה"ל. צריך לסיים את המשבר הזה ולהביא את הסוגיה הזו לפתרון הטוב ביותר מבחינת כל המעורבים בה".
חוק הגיוס שאושר בקריאה ראשונה במושב הקודם של הכנסת הוא נוסח שגיבש משרד הביטחון וקובע מכסות גיוס, לפיהם 3,348 חרדים יגויסו לצה"ל בשנה הראשונה, ועוד 648 יתגייסו לשירות הלאומי. בהמשך יעלה בהדרגה המספר מ-3,617 בשנה השנייה ועד 5,737 בשנת 2027.
עוד קובע החוק כי גם בשנתיים הראשונות לא יוטלו כל סנקציות אם המכסות לא ימולאו. מהשנה השלישית, ישיבות שלא יעמדו במכסות הגיוס ייענשו בשלילת חלק מהתקציב. אם במשך שלוש שנים רצופות ירדו אחוזי גיוס החרדים ב-85% מהיעד, יפקע החוק - ויחול חוק שירות חובה. הנוסח שמעורר את התנגדות חלק מהחרדים, קובע גם כי צעיר יוגדר חרדי אם למד במסגרת חרדית עד גיל 15, גם אם יצא בשאלה לאחר לימודיו באותה מסגרת.