החבילות עם מיליוני הדולרים שהועברו לפני ימים אחדים מקטאר לידי חמאס יוצרות אחיזת עיניים. בצד הישראלי יש אשליה שהפסקת האש מתקרבת - ובצד הפלסטיני, המעוניין להגדיל את הישגיו, האווירה היא ההפך מכך. במקביל, טעות לחשוב שביהודה ושומרון ובגבול הצפוני לא עוקבים אחר המדיניות הפרגמטית של ישראל כלפי רצועת עזה.
אם למישהו היה ספק לאן מועדים פני האזור, כמדי שבוע הוציא אתמול (שישי) חמאס לפועל הפגנה אלימה עם יותר מ-10 אלף פלסטינים בכמה מוקדים בגבול הרצועה. זו כללה מטעני חבלה, תלישת גדר, נזק לתשתיות והשלכת בקבוק תבערה לעבר כלי רכב של צה"ל שנע על הגבול. שום דבר שמתקרב לרגיעה.
עוד בנושא:
"ננטשנו, מה נגיד לילדים?": תושבי העוטף מאשימים את המדינאים
תקרית בגבול: פלסטיני חדר לשטח ישראל והצית חממה בעוטף עזה
תורים ארוכים ברצועה: הרשויות בעזה החלו בחלוקת הכסף הקטארי
אורח הכבוד של ההפגנה היה השגריר הקטארי, שהגיע כדי לקבל כבוד מהפלסטינים, להבין האם באמת הכסף משפיע על השטח ולהצהיר לעיני המצלמות שקטאר תסייע לפתרון בעיית הנמל הימי. המנצח האמיתי הוא ה"חמאסניק" מספר אחד בעזה: יחיא סינוואר. זה שגורם בכיר במערכת הביטחון בישראל אמר עליו שהוא הפלסטיני שמכיר הכי טוב את ישראל.
אחרי שספר את המיליונים, עמד סינוואר מול המצלמות, במרחק של מאות מטרים מהגבול, והבטיח כי ההפגנות לא ייפסקו עד להסרת המצור. נגד אמירה זו, אומרים גורמים בצה"ל, קו ההגנה ברור ולעולם ייפרץ. כוחות הביטחון ערוכים ומוכנים להפרות הסדר, וגם ליותר מכך.
ואז הגיעו שעות הערב המאוחרות, והתצפיות של אוגדת עזה זיהו תנועה חשודה של פלסטיני מתקרב אל הגבול בצפון הרצועה, לא הרחק מהים. הוא קרע את הגדר וצעד מזרחה, לעבר החממות הצפוניות, במרחק של קילומטר מהמושב.
אל הזירה הוקפצו כוחות צבאיים גדולים. מאחר שאבד קשר העין איתו לאורך זמן, היה חשש באוויר שמדובר בפעולת הסחה והוחלט להקפיץ מטוס קרב שיפזר תאורה באוויר על מנת לסייע לכוחות. בזמן הממושך שחלף, שעליו יש חילוקי דעות בקרב הכוחות, הספיק המחבל להצית חממה במושב נתיב העשרה. אם לא היו מבודדים את המרחב ביעילות, הוא היה יכול להגיע אל המושב עצמו.
ערוכים למערכה, אך לא מעוניינים בה
כבר ברור כשמש שראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ"ל גדי איזנקוט וחברי הקבינט - פרט לשר הביטחון - לא מעוניינים במערכה נגד עזה ולא בתגובות חריפות וממוקדות נגד הנהגת חמאס, אלא בפעולות רכות שהתכלית שלהן היא דחיית מלחמה. יש הרבה היגיון ברצון לדחות מלחמה בעזה, שעליה נשלם מחיר כבד בחיי אדם ובמיליארדי שקלים, ובסוף תחזיר את הצדדים לאותה נקודת מוצא. זאת, במיוחד כשהטרור ביהודה ושומרון מבעבע ומתפרץ מעת לעת והגבול הצפוני מאוד מתוח. בצה"ל רוצים לתחזק את כל הזירות כיציבות ולהיות ערוכים למסוכנת מכולן.
באותה נשימה יש להגיד באופן ברור שצה"ל נבנה בהשקעה אדירה להילחם בכל הזירות בו זמנית. במזרח התיכון חסר היציבות, הרתעתו של צה"ל נבחנת כל העת על ידי אויבי ישראל. חשוב לא פחות מכך - אין היום אף ביטוח בגבול רצועת עזה, וכל התחייבות של המתווכים לשקט שווה לקליפת שום.
צריך להעריך את אומץ הלב של שר הביטחון אביגדור ליברמן, שאמר יותר מפעם אחת, בניגוד לבכירי הקבינט ובכירים בצה"ל, כי הסימנים ברצועת עזה מצביעים על פגיעה בהרתעה ועל הצורך להנחית מכה כואבת על ארגוני הטרור בה. עד אז, יש דרך ביניים: פעולות שאמורות להתיישב עם מדיניות הדרג המדיני בכל מה שקשור לעזה.
אין לטעות. מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, אל"מ אבי רוזנפלד, הוא אחד ממפקדי השטח היצירתיים והאיכותיים שיש בצה"ל. מאחוריו ניסיון מבצעי חשאי, עשיר ומפואר. בשנה האחרונה הוא חתר למגע בעצמו מול חוליות טרור שאיימו לחדור לשטח הישראלי. יחד עם זאת, באירוע ביום שישי, כשהתרחש בעת שתושבי נתיב העשרה אוכלים את ארוחת הערב, התרחש תקדים. חציית קו - תרתי משמע. הצתת חממה עם פוטנציאל חדירה למושב לא מתרחשת כל יום בנתיב העשרה. כשהטרור מתגבר, קציני המודיעין מחפשים סימנים, במיוחד אם הם רוצים לבחון את מושג ההרתעה החמקמק.
היום קראו גורמים מצריים לחמאס להשלים את שלבי ההסדרה, או במילים אחרות, עוד ארוכה הדרך להפסקת האש. בינתיים חמאס ממשיך לחפור מנהרות ולבנות את כוחו באמצעות כסף קטארי ואיראני למערכה נגד ישראל.