ההתמודדות של לוחמי צה"ל עם הפגנות אלימות וטרור עממי על גבול רצועת עזה הפכו להיות פעילות ביטחון שוטפת, כמו משימות אבטחת יישובים ופתיחת צירים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר השבוע בדרכו כי הוא לא מעוניין במערכה נגד חמאס או אפילו משהו שמתקרב לכך, לפחות לא עד הבחירות. הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, שמסיים את כהונתו ב-1.1.19, מחזיק בדעה דומה.
ראש השב"כ נדב ארגמן לא רחוק מדעתם, ואם שר החינוך נפתלי בנט היה חושב באופן שונה מהם - היה מתבטא בנושא באופן שכיח ונחרץ בכלי התקשורת.
כך למעשה נותר שר הביטחון אביגדור ליברמן בודד בקבינט המדיני-ביטחוני שחושב שצריך לטפל בכוח צבאי בבעיות ברצועת עזה. באופן כללי רובם מחכים לחורף כדי שרף האלימות והטרור העממי יפחת לאורך הגבול, או שמועד הבחירות כבר יגיע.
לקריאה נוספת:
דרמה בבחירות בבית שמש: עליזה בלוך ניצחה את ראש העיר המכהן
תיק ראדה ייפתח מחדש? "אני ישן טוב בידיעה שהרוצח בכלא"
שבוע לבחירות: מעטפות הנפץ והטבח בבית הכנסת יעצרו את שיירת טראמפ?
עד אז הציבור בישראל צריך להתרגל לתמונות העשן הסמיך, ניסיונות החדירה, השלכת מטעני החבלה והפרחת בלוני הטרור בדרום. מחאות והפגנות לא באמת יוציאו את הממשלה משלוותה. כדי לרכך את המציאות ברצועת עזה נכנסות מדי יום מכליות דלק וסולר. גז נכנס ממצרים כי חמאס מעדיף לקבל מס במעבר רפיח על כל מכלית. מרחב הדיג גדל והיקף שעות החשמל ביממה צמח. אין משבר הומניטארי ברצועת עזה ולא משהו שמתקרב לכך. יש בהחלט מצוקות קשות אבל לא משהו שבגללו ייצא חמאס למערכה.
זה לא אומר שהנהגת חמאס לא שולטת בגובה הלהבות. הם ייצרו את ההפגנות על הגדר, את הטרור הלילי, והפרחת הבלונים, שנתפסת בעיני דיפלומטים זרים כמעשה עממי וספונטני, למרות שעשרות אלפי דונמים עלו באש. חמאס מצטיין גם בלוחמה פסיכולוגית. כשמנהיג חמאס ברצועה יחיא סינואר רוצה לדבר על שלום, הוא מוצא את הדרך לדבר באופן ישיר אל הציבור הישראלי. כשהוא רוצה לייצר קולות מלחמה, הוא ממצמץ לעבר הג'יהאד האסלמי, ובהנחיית הפיקוד מדמשק והפטרון מטהראן, משוגרות רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל.
ברקע עולה ויורדת השאלה סביב דרישת חמאס לקבל מיליוני דולרים לתשלום משכורות עשרות אלפי הפקידים כתנאי לשקט ולאי-תגבור האלימות בהפגנות ימי שישי. גורמים מדיניים הכחישו בתוקף כי מתקיים דיון בנושא בימים האחרונים והמסר שהועבר דרך מצרים הוא שלילי: ישראל לא תאפשר מימון פעילות של ארגון טרור גם אם מדובר בפעולה עקיפה.
זה לא אומר שהמצב לא מדאיג. הדאגה הראשונה היא שמהאווירה האלימה שנוצרה במרחב הגדר חמאס יגיע למסקנה כי הרסן השתחרר ומותר לגבות חיי אדם מהצד הישראלי. בשנה האחרונה ירה צלף פלסטיני לעבר חיילי צה"ל, הרג לוחם ופצע לפחות אחד נוסף. חמור מכך הוא זיהוי הזדמנות מבצעית וביצוע פיגוע אסטרטגי כגון חטיפת חייל ומשם הדרך למערכה הוא קצר מאוד, גם אם כל יושבי הקבינט לא מעוניינים.
הדאגה השנייה היא סנקציות נוספות שיטיל אבו מאזן על חמאס. זו תהיה מכה כלכלית, וישראל תאלץ לייצר פתרון זמני או להתמודד עם טרור, שבראיית חמאס פותר את בעיות הארגון. לכן, הייתה זו שגיאה גדולה כשישראל התבוננה מהצד ולא התערבה כשאבו מאזן הטיל את סט הסנקציות הראשון על עזה.
אז, המסרים בישראל היו שארגון פתח יריב עם חמאס ולא יהיה להם זמן להתעסק אתנו. אבל הרוב זמני במזרח התיכון עד שמישהו מוצא את הסיבה להפנות את האש לכיוון ירושלים. ישראל הייתה צריכה עוד אז למנוע מאבו מאזן את המהלך, או לחילופין להרכיב מנגנון תשלום בסיוע ארצות הברית וקטאר, והייתה בכך חוסכת משברים בטווח הנראה לעין.
כרגע אבו מאזן הקפיא לבקשת המצרים את כוונותיו להטיל סט נוסף של סנקציות על עזה כי הוא מחכה לראות האם חמאס והג'יהאד האסלאמי יסתכסכו על מדיניות האיפוק שהם נוקטים נגד ישראל. שלושת הנערים שנהרגו מאש צה"ל כשניסו להניח מטען חבלה על גדר המערכת ביום ראשון הוסיפו עוד מתח למרחב, וכן גם הפגנות המחאה בערים ובעיירות הפלסטינית ברצועת עזה שקוראות לנקמה.
אבו מאזן צריך להחליט כיצד הוא מטלטל שוב את הנהגת חמאס. רגע ההכרעה יגיע כשהמצרים יודיעו על סיום המשא ומתן בין ישראל לחמאס והאם תהיה הסדרה שכוללת בתוכה את הרשות הפלסטינית.
מקור הדאגה הנוסף בטווח הנראה לעין נמצא דווקא בגבול סוריה, לבנון וברחבי יהודה ושומרון. ההפגנות על הגדר מציירות את מדינת ישראל כלחיצה ורגישה. בביירות, דמשק ובגדה המערבית מפרשים את התגובות של צה"ל כחולשה.
למרות שרק בשבוע האחרון נהרגו עשרה פלסטינים ומאז העימותים בחודש מאי השנה נהרגו יותר מ-230 פלסטינים, הקריקטורות מדברות בעד עצמן, והסרטונים שמופצים ברשתות החברתיות של הפלסטינים לא מחזקים את ההרתעה. זאת כשבצד הישראלי, המצב הנוכחי גורם ליציבות יחסית ודחיית משבר צבאי שיביא להפסד של מיליארדי שקלים.
השאלה הגדולה כעת היא מה יקדים את מה. הודעה מצרית על מתווה חדש להסדרה או הפגנה אלימה חריגה בהיקפה בגבול רצועת עזה שתגרור את ישראל לתגובה קשה. בנוהל הקבוע - יום שישי יהיה מבחן.