1. מדד הכיסא
נתחיל בצפירת ארגעה: ככלל, הבחירות המקומיות לא נחשבות למדד התאמה מי יודע מה לתוצאות הבחירות הארציות. מזה שנים שחלה היחלשות מתמדת במעמד הפוליטיקה המפלגתית במישור המוניצפלי, ורבים מהמועמדים - בעיקר אלו שיכולים להרשות לעצמם - מעדיפים לרוץ ברשימות עצמאיות ולא מזוהות עם המפלגות. מדד חשוב הרבה יותר, בדרך כלל, הוא הכסא עצמו: לראשי ערים מכהנים יש לרוב יתרון מובנה על שאר המתחרים, אך תוצאות הבחירות בחיפה, נהריה, צפת, פתח תקווה ועוד ערים ברחבי הארץ שהחליפו שלטון מלמדות מצד אחד שלא לעולם חוסן אפילו לראשי הערים הוותיקים והחזקים ביותר.
עוד בוואלה! NEWS:
ועכשיו, מפכ"ל: כשעננת הבחירות המקומיות מתפזרת
סיבוב שני בראשל"צ: חקירת השחיתות בעירייה טלטלה את הבחירות
"הגעתי למסקנה שאתם כפויי טובה": ראש העיר שלא ידע להפסיד
עופר ברקוביץ', הצעיר הירושלמי שהצליח לבלבל את המערכת
מצד שני, הניצחון הברור של רון חולדאי בתל אביב, יחד עם ראשי ערים מיתולוגיים בנתיבות, דימונה, אופקים ועכו, שזכו בקדנציה נוספת למרות כהונות ארוכות שנים, מלמד שבכל זאת יש ערך לשרביט. בסוף, המדד העיקרי הוא המדד הדמוקרטי - רצון התושבים. כשהציבור מרוצה - הוא לא ממהר להחליף שלטון מקומי. וכשלא - הוא מביא למהפך.
2. תמיד תהיה לנו בית שאן
החדשות הראשונות שזרמו אמש למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור היו טובות, אפילו מעולות: בהובלתו של ח"כ ז'קי לוי, הליכוד כבש מחדש את בית שאן בניצחון גורף של כ-70%. נתניהו היה מושקע אישית בקמפיין בבית שאן, והוא ביקר שם בחודש האחרון במסגרת מסע התמיכה שלו במועמדים ברחבי הארץ. אבל חגיגות הניצחון בבית שאן לא יצליחו לטשטש או לעמעם את הכישלון בירושלים. נתניהו מיאן בתחילה להצטרף ולהביע תמיכה במסע של השר זאב אלקין לראשות העיר וכעת גם ברור למה. על פניו, לאלקין יש ניסיון עבר ומעמד מרשים יותר משאר המועמדים, וירושלים נחשבת לעיר ליכודית מובהקת - אבל אפילו שלטי החוצות המשותפים של נתניהו ואלקין לא עשו את העבודה. עם זאת, לא כולם בליכוד בוכים מהתוצאה העגומה של אלקין: מלכתחילה, סניף הליכוד המקומי בעיר לא תמך בו, ואף לחץ על נתניהו במשך שבועות שלא לתת לו תמיכה רשמית.
המקרה של ירושלים, שחזר על עצמו בעוד נקודות ברחבי הארץ, מוכיח שתמיכת ראש הממשלה היא בכלל לא קלף בטוח לניצחון. גם בטבריה, המועמד בו תמך נתניהו - ראש העיר המכהן יוסי בן דוד - לא היה המועמד הליכודי, והוא איבד את כסאו לטובת מועמד שלישי. בבת ים, שמתכוננת כעת לסיבוב שני, נתניהו הביע תמיכה פומבית בראש העיר המכהן יוסי בכר, בעוד הליכוד התייצב בהמוניו מאחורי צביקה ברוט. כעת, מסתמן מרוץ מותח במיוחד בין השניים בסיבוב השני, כשמצד אחד המועמד של נתניהו ומצד שני - ברוט, שמקבל תמיכה מסיבית מהיריב הגדול גדעון סער, וגם לא היסס למתוח ביקורת חריפה על ההתנכלות של נתניהו - למרות פתק ה-"מחל" שאיתו הלך לקלפי. ברקע ההאשמות כלפי סער בניסיון פוטש נגד נתניהו, בת ים עשויה להפוך לקרב פרוקסי של צמרת הליכוד. לכן, בין היתר, בכירי הליכוד אמסלם ויריב לוין כבר מנסים לעשות שולם ובכל זאת להעביר את תמיכת נתניהו אל ברוט.
נתניהו עושה בשעות האחרונות סבב שיחות עם כל המנצחים - ויש לא מעט כאלה. הליכוד שמר על כוחו ברוב ערי הדרום - דימונה, נתיבות, אופקים ושדרות - וביסס את השליטה ברמלה, יבנה וגדרה, ואפילו כבש את ראשות עיריית פתח תקווה, אבל גם הפסיד בנהריה, ירוחם, שוהם ועוד. עם המפסידים נתניהו לא ממש ממהר לדבר. בקרית שמונה, אחרי תקרית אורנה פרץ "המשעממת", הליכוד נאבק על שלטונו במרוץ צמוד וראש העיר המכהן נסים מלכה כנראה משלם, לפחות חלקית, את מחיר התקרית עם נתניהו.
מבחינת ראש הממשלה, ההפסדים הם רק מכה קלה בכנף, ולא בהכרח מעידים על שום היחלשות דרמטית שלו עצמו בשטח. אבל מערכת הבחירות, בעיקר בישורת האחרונה, חשפה תככים ומחלוקות פנים מפלגתיות, וההתנהלות של נתניהו וסביבתו - שהפיצה עשרות סרטוני תמיכה במועמדים - שחלקם אפילו אינם ליכודניקים - מעוררת לא מעט מרמור. אפילו דוד ביטן ודודי אמסלם, שניים מנאמניו הגדולים של ראש הממשלה, אמרו שניהם בפומבי שנתניהו טעה בתמיכה שהעניק ליוסי בכר בבת ים בניגוד לעמדת בכירי המפלגה, ורמזו שניהם על יועציו כעל מקור הטעות. ברמה המוניציפלית הליכוד אולי שמר על כוחו, אבל המחיר, כנראה, יהיה לא מעט מלחמות בבית.
3. מצפון תיפתח הטובה
יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי קיבל סוף-סוף קצת בשורות טובות. הניצחון הדרמטי, המסעיר וההיסטורי של עינת קליש-רותם בחיפה על יונה יהב - מועמדו של כחלון - ראוי לכל הסופרלטיבים, וגבאי הוא זה שחתום על חוש הריח שזיהה את האפשרות למהפך. גם גבאי נלחם בתחנות רוח מפא"יניקיות כדי לתמוך בקליש, שהתמודדה מול מועמד של מפלגת העבודה, אבל העבודה הקשה השתלמה. צפונה מחיפה התגלה ממתק מתוק אפילו יותר: גם המהפך בנהריה, שהביא להדחתו של ג'קי סבג, ראש העיר הליכודניק זה 30 שנה, רשום על שמו של גבאי. בניגוד לחיפה האדומה יחסית, נהריה היא עיר ליכודניקית מובהקת, ולראשונה יש לגבאי סימוך לטענה שהעבודה בראשותו יכולה להביא לקהלים חדשים.
גבאי יצא כמובן על הבוקר לסיבוב של מנצחים, בו הכריז גם על ניצחון בעוד שורה של ערים ברחבי הארץ, וגם ניבא שמכאן יתחיל המהפך במישור הארצי שיביא אותו לראשות הממשלה. הסטטיסטיקה מגלה שאין קשר ישיר בין התוצאות המקומיות לארציות, כך שלנוכח מצבה של המחנה הציוני בסקרים, כנראה שלגבאי קצת אצה הדרך להכריז על מהפכה שלטונית, אבל לכל הפחות זה מייצר עבורו - לראשונה מזה הרבה זמן - מומנטום חיובי, וגבאי מקווה שמצפון תיפתח הטובה גם לשאר המדינה.
4. מפגן כוח ראשון של כחלון
את מבחן העצמאות הראשון שלו עבר שר האוצר משה כחלון בהצלחה גדולה: אחרי שעזב את מפלגת האם בבחירות הקודמות הוא גרף כעשרה מנדטים שהביא אותו לתפקיד שר האוצר. רגע לפני מבחן הבחירות השניות של מפלגת כולנו, המפלגה יצאה לקמפיין מוניצפלי נרחב, והריצה שורה של מועמדים לראשי ערים ומועצות והביעה תמיכה בעוד כמה ראשי ערים מכהנים, בחלק מהמקומות במרוצים קשים וצמודים מול מועמדי ליכוד - חבריו של כחלון לשעבר למפלגה. כחלון והח"כים שלו חרשו בשבועות האחרונים את הארץ והתוצאות לא איחרו לבוא: יותר מעשרה ראשי רשויות שנתמכו על ידי כולנו או שמזוהים עמם זכו במירוץ או עלו לסיבוב שני.
התוצאות בירוחם הן ככל הנראה ההישג המתוק ביותר של כחלון
אמנם, בחלק מהערים הליכודיות כחלון נאלץ לספוג תבוסה, כמו גדרה, רמלה ובית שאן, אך הוא גם נחל גם הישגים, והמתוק מכולם הוא כנראה בירוחם, שם טל אהרון, המועמדת של כולנו, הביסה בסיבוב הראשון את נילי אהרון, מועמדת הליכוד שאף זכתה לביקור תמיכה אישי של ראש הממשלה. גם הקרב באשקלון עדיין צמוד-צמוד. ההצלחה של כחלון במישור המוניציפלי מעידה, בין השאר, גם על כך שקשרים למשרד האוצר הם מצרך בעל ערך עבור ראשי ערים ומועצות, ועם קרוב ל-100 חברי מועצה ברחבי הארץ לכחלון יש לראשונה דריסת רגל בשלטון המקומי. הוא ישאף לרכב על גב ההצלחה הזו למבחן הבא - ולנסות לשמור על כוחו הארצי בבחירות הקרובות.
5. מתי בחירות?
ה-30.10 לא היה רק מועד הבחירות המקומיות, אלא גם דד-ליין מדומיין עבור המערכת הפוליטית, שממתינה בעצמה לדעת את מועד הבחירות הכלליות. נתניהו, שמחזיק בידיים שלו את כל הקלפים בנושא הזה, הבהיר שהחלטה על הקדמת הבחירות, אם בכלל, תתקבל רק אחרי שהרשויות המקומיות יסיימו את החגיגה הדמוקרטית. כעת, משהגיע המועד, המערכת הולכת ונדרכת לקראת טלטלה פוליטית שעשויה להביא לבחירות מוקדמות במחצית הראשונה של 2019, חצי שנה לפני המועד המקורי.
רוב השותפים של נתניהו בקואליציה היו שמחים לרכב על מנגנוני השטח שהשתפשפו בשבועות האחרונים בקמפיין המוניציפלי היישר אל הקמפיין הארצי, אך דווקא בסביבתו של נתניהו יש מי שסבור שעדיף לקחת פסק זמן. ברקע ההפסד של אלקין בירושלים והתרעומת בליכוד על הבעות התמיכה העצמאיות של נתניהו, ייתכן ומה שצריך זה דווקא זמן כדי להרגיע את השטח. מערך השיקולים של נתניהו על מועד הבחירות אינו רק פוליטי, כמובן, אלא גם מושפע מלוח הזמנים הצפוי של חוקרי המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה, והוא עצמו אמר השבוע - שוב - שהוא עדיין "לא החליט". עכשיו, עם תפוגת הדדלייין, גל הספקולציות - והלחץ של השותפים - רק ילך ויתגבר. בשולי הדברים, נראה שלא יזיק לתת למשרד הפנים קצת זמן היערכות. הכישלון הטכנולוגי המביך בהפצת תוצאות ההצבעה ברשת דורש בדק בית מקיף. מדינת הסטארט-אפ והחדשנות לא ממש התגלתה במלוא הדרה בבחירות המוניציפליות, אבל עד נובמבר 2019 - אולי יש עוד זמן לתקן.