לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל - כך עולה מנתונים שמפרסמת הבוקר (חמישי) המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמאית ב-14 לאוקטובר. כ-18.3% מכלל הסטודנטים בתשע"ח - 34,660 סטודנטים בסך הכל - למדו במסלול זה, נתון העולה לראשונה על מספר הסטודנטים הלומדים מדעי החברה (17.9%), שלאורך שנים נחשבו למסלול הלימודים הגדול והפופולרי ביותר בישראל.
עוד בוואלה! NEWS:
התאונה בת"א: הנער שרכב עם ארי נשר על האופניים ייחקר באזהרה
מרקל נחתה בישראל: ישיבת ממשלה משותפת ופגישה עם ריבלין ונתניהו
האם מישהו ניסה לחסל את אויבו של ארדואן בלב אחוזתו בארה"ב?
במסגרת התכנית הרב שנתית לחיזוק מסלולי ההייטק, הקצתה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) תמריצים בהיקף של מאות מיליוני שקלים למוסדות האקדמיים לטובת קליטה של סטודנטים, חברי סגל אקדמי ובנייה ושדרוג של תשתיות מחקר והוראה בתחומים אלה. במל"ג סבורים כי המגמה צפויה להמשיך ולהתרחב גם בשנים הבאות, והמשמעות היא שסטודנטים שבעבר קבלתם למקצועות הייטק נדחתה בשל הגבלת מספר הלומדים, יוכלו כעת להתקבל ללימודים אקדמיים במסלולים אלו.
ירידה משמעותית במספר הסטודנטים למשפטים
על פי הנתונים לשנת תשע"ח, 15,555 סטודנטים למדו מתמטיקה ומדעי המחשב, ואם לוקחים מספר זה בחשבון לצד מספר הסטודנטים להנדסה, עולה כי כרבע מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים את מקצועות ההנדסה, המתמטיקה ומדעי המחשב. לימודי הנדסה כוללים את התחומי הבאים: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים ותוכנה, הנדסת מערכות מידע, הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, הנדסה כימית וחומרים, הנדסת תעשיה וניהול והנדסות אחרות.
במקביל, במל"ג מדווחים על ירידה במספר הסטודנטים בתחומי לימוד כמו משפטים ומנהל עסקים, שבעבר נחשבו למבוקשים מאוד. על פי הנתונים, מספר הסטודנטים למשפטים ירד מ-16,446 סטודנטים בתשע"ב ל-13,168 סטודנטים בתשע"ח. כך, גם מספר הסטודנטים למנהל עסקים ירד מ-22,654 סטודנטים בתשע"ב ל-18,401 סטודנטים בתשע"ח.
בתוך כך, במל"ג אומרים כי מגמת הירידה בכמות הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח נמשכת. לדבריהם, בחודשים הקרובים צפויה המועצה לדון בתכנית רב-שנתית מקיפה לקידום מדעי הרוח באוניברסיטאות, בתקציב כולל של כ-100 מיליון שקלים. התקציבים מיועדים, בין היתר, לטובת חיזוק המחקר, מתן תמריצים כספיים לאוניברסיטאות, פיתוח תכניות לימוד חדשות ומינוף התארים הדו-חוגיים, המשלבים את לימודי מדעי הרוח עם דיסציפלינות אחרות, בהם מסלולי ההיי-טק, מדעי החיים ומדעי החברה.
שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, אמר ביחס לנתונים כי "עברנו מדשדוש לזינוק בלימודי ההנדסה וההייטק בישראל. כך נראית מהפכה! צריך יותר מהנדסים ויותר לומדי מחשבים, זה מחזק את המשק ומחזק את מדינת ישראל". הוא הוסיף כי "לאחר שבמשך עשרות שנים פעלו בדיוק הפוך, פעלנו להיפוך המגמה על ידי עידוד יותר סטודנטים ללמוד מקצועות הייטק על פני משפטים, מנהל עסקים ומדעי הרוח. אני שמח שביצענו תיקון חשוב זה. הבסיס להמשך קיומה של ישראל כאומת הסטארט אפ הוא השקעה בתחומי המדעים, זו עוצמתה של ישראל בזירה הבינלאומית במשך שנים ואותה יש להמשיך לטפח".
"לראשונה, מהנדסים ואנשי הייטק עומדים בראש הרשימה, וזה מבטא שינוי חברתי ותפיסתי עמוק", אמר בנט, "אנחנו מפתחים את הכלכלה והתעשייה, יוצרים מקומות עבודה ומגדילים את התוצר הלאומי. המל"ג בראשותי מעודדת עוד ועוד שינויים כאלו, על פני רבבות עורכי דין ומשפטנים שמציפים את השוק. זו אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לדאוג לעתיד הסטודנטים והמדינה".
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ אמרה כי "בזכות תמריצים בהיקף של מאות מיליוני שקלים הצלחנו להביא לשינוי אמיתי במסלולי הלימוד בישראל - הרבה יותר לימודי הנדסה והייטק ופחות לימודים במסלולים שבהם השוק מוצף, כמו משפטים ומנהל עסקים. בקרוב נאמץ מודל תמריצים גם במדעי הרוח במטרה לחזק את המחקר וההוראה".