שוטרים התחזו לעבריינים, איימו על חייו של חשוד, חטפו אותו ולכאורה גם ביצעו חיפוש ללא צו בביתו ותקפו אותו פיזית. כך עולה ממסמכים שנחשפו במהלך הליך משפטי. במח"ש סגרו את התיק נגד השוטרים, שלדבריהם פעלו "ברשות ובסמכות". בפרקליטות לא הסכימו להשיב לשאלת וואלה! NEWS מי אישר את פעולותיהם של השוטרים.
בחודש יולי השנה הורשע יניב עמר מירושלים בכך שהפעיל "טרור רשתי" כנגד אנשים שהיה מסוכסך עמם. במסגרת הסדר הטיעון הוא הודה כי פרסם עשרות אלפי הודעות ופרסומים מכפישים נגדם, כדי להטריד אותם ולגרום להם לנזק, והורשע במקרים רבים של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, איומים וסחיטה באיומים. נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל ופיצויים בגובה 70 אלף שקלים.
עבור הפרקליטות היה מדובר בתיק דגל - שכן הרשעתו של עמר היתה אמורה להוות תקדים שייצור את רף הענישה עבור מקרים דומים בעתיד. הרצון להכריע את התיק, כך נראה, הוא שהביא את השוטרים והפרקליטים לאשר חקירה שנמצאת, במקרה הטוב, עמוק בתוך התחום האפור.
עוד בוואלה! NEWS
בכירי ממשל טראמפ הזהירו את איראן: "תשלם מחיר כבד"
נשיא מצרים באו"ם: "העם הפלסטיני ראוי לממש את הזכויות הלגיטימיות שלו"
"חשש מהתדרדרות": ציפי לבני נפגשה עם אבו מאזן בשולי עצרת האו"ם
ב-28 במרץ 2017 עמר עדיין היה בגדר חשוד. מדוח הפעולה שהגיש שוטר המכונה "רוסלן" עולה כי הוא התבקש על ידי יחידת הסייבר בירושלים לברר את מעורבותו של עמר בעבירות של איומים ומרמה באמצעות מחשב. מדוחות הפעולה של רוסלן ושל שלושה שוטרים נוספים שהיו מעורבים באירוע - המכונים "אסי", "קובי" ו"אייל" מימ"ר ירושלים - עולה כי רוסלן ואסי ניגשו לעמר ברחוב. כשקראו לו, לפי הדוחות שהוצגו בבית המשפט, תקף ללא התרעה את רוסלן, אך הם הצליחו להשתלט עליו.
"יניב אמר שהוא מבקש סליחה ואמר כי הוא לא ידע מי אנחנו וחשב כי אנחנו משטרה", מתאר רוסלן בדוח. הארבעה אכן לא הזדהו כשוטרים. הם הציגו עצמם במשך כל האירוע כעבריינים שנשלחו על ידי ק', אחת המתלוננות נגד עמר.
"עקבו אחרי עבריינים, ניסו לרצוח אותי"
מלבד דוחות הפעולה של השוטרים, ניתן ללמוד על האירוע גם מתלונה מפורטת שהגיש עמר למשטרה מיד לאחריו, כאשר היה משוכנע לחלוטין שהותקף על ידי עבריינים מסוכנים. הנושא עלה גם באחד הדיונים במשפטו של עמר. בנוסף, לידי וואלה! NEWS הגיע תמלול של מכשיר הקלטה שנשא עליו אחד השוטרים. אולם, לאחר שנעשתה פנייה למשטרה כדי לקבל את תגובתם - מיהרו השוטרים לפנות לבית המשפט ולבקש לאסור את פרסום התמלול. השופטת שרון לארי בבלי מבית משפט השלום בירושלים אישרה את הבקשה והתמלול נותר חסוי.
הראיות הרבות מציבות סימן שאלה גדול על גרסת השוטרים לפיה הותקפו על ידי עמר. כך, למשל, תיאר עמר את האירוע בתלונה שהגיש: "בתאריך 28.3.17 הגיעו ארבעה אנשים שעקבו אחרי מבית המשפט. האנשים תקפו אותי ברחוב גולומב בירושלים, איימו עליי ברצח, אחד מהם ניסה לרצוח אותי וחנק אותי עד שחבר שלו הפריד".
השוטרים אמרו לעמר כי יאלץ לשלם ל-ק' פיצוי בגלל שכביכול פרסם את מספר הטלפון שלה באתרי אינטרנט שמספקים שירותי זנות. כאשר עמר הכחיש, השוטרים, אותם חשב עמר לעבריינים, דרשו שיכנס מיד לרכבם ואיימו לקחת אותו לבורר של העולם התחתון. "נותנים לו שלוש אופציות", תיאר בבית המשפט סנגורו של עמר, עו"ד דותן דניאלי מהסנגוריה הציבורית, "ג'ואריש, הנגב, או הבית שלו". עמר, תחת האיום, לוקח את העבריינים לביתו, לכאורה כדי להראות להם שאין ברשותו בכלל מחשב. בפועל נראה כי מדובר בחיפוש משטרתי לכל דבר. בפרקליטות לא הסכימו להשיב לשאלה האם הוצא צו שהתיר את החיפוש.
לאחר שנכנסו לביתו של עמר, השוטרים המשיכו לאיים עליו ולדרוש "פיצוי" עבור עלבונה של ק'. הם גם נקבו בסכום - מאתיים אלף שקלים. בתוך הבית ניהלו השוטרים חקירה לכל דבר, במסגרתה ניסו לגרום לעמר "להתנצל" על מה שכביכול עשה ל-ק', בניסיון לחלץ ממנו וידוי. אלא שבניגוד לחקירה פורמלית, עמר כלל לא הוזהר כי הוא חשוד ובוודאי שלא יודע על זכותו להיוועץ בעורך דין. אחד השוטרים אף ציין מפורשות בדוח הפעולה כי הונחה שלא ליידע את עמר על זכותו.
בחקירה הביתית ניסו השוטרים לגרום לעמר להודות כי פרסם על ק' דברים באינטרנט. לפי דוחות הפעולה שהגישו קובי ורוסלן, עמר הודה שהעלה לאתר פורנו את תמונתה. עם זאת, ראיות אחרות מעלות חשש כי לא מדובר בתיאור מדויק של הדברים, בלשון המעטה, וכי בפועל עמר דבק בגרסתו והמשיך להכחיש.
בחודש מרץ האחרון, כשנה לאחר האירוע, הוגש כתב אישום נגד עמר. רק כמה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, כאשר הפרקליטות העבירה את חומרי החקירה לסנגורו, הוא גילה באמצעות דוחות הפעולה כי מי שאיימו עליו לא היו עבריינים - אלא שוטרים. גם לאחר מכן, הפרקליטות סירבה לתת לסנגור את ההקלטה מהאירוע, ורק בהתערבות השופט אפשרו לו לשמוע אותה באולם בית המשפט ותחת פיקוח.
גם במח"ש הודו - פעולת חקירה "חריגה"
לפני כחצי שנה הודיעה המשטרה לעמר כי התלונה שהגיש בגין האירוע הועברה למח"ש. בתשובה לשאלת וואלה!NEWS הודו במח"ש כי מדובר בפעולת חקירה חריגה, אך הוסיפו כי השוטרים פעלו ברשות ובסמכות, וכי לא נמצא חשד לעבירה פלילית מצדם. כלומר - התיק נסגר. לעמר או לסנגורו לא נמסר על כך דבר.
"מצער מאוד שהשוטרים נקטו בדרכים עברייניות פסולות", אמר עו"ד דניאלי. "מניסיוני הרב לא נתקלתי באירוע שבו שוטרים נוקטים באלימות פיזית ומילולית קשה תוך רמיסת כל זכות חוקתית שנתונה לאדם באשר הוא, ולחשוד בפרט, ובהמשך אף בודים ראיות ומנסים להלבין את הפעילות העבריינית שלהם. הראיות מצביעות על כך שמדובר בשוטרים שפעלו כאחרוני העבריינים. גם התביעה הבינה שמדובר בהתנהלות בלתי חוקית לשון המעטה ולא השתמשה בתוצרי התרגיל ונמנעה מלהעיד את השוטרים בבית המשפט. אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק הוא אחד מהערכים החשובים לכל אזרח ולמערכת אכיפת החוק עצמה. מאכזב מאוד שפעם נוספת נתקלים במקרה בו הרשויות לא פועלות לחקירה אמיתית של כשלים בהתנהלות משטרתית".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "מדובר בטענות מופרכות, חלקן נבדקו ונדחו ע"י בימ"ש במהלך ההליך המשפטי, וחלקן האחר הועברו ביוזמת המשטרה לבדיקת מח"ש שמצאו כי לא נפל כל רבב בהתנהלות השוטרים. במקום לנסות ולהטיל דופי לשווא, יש לשבח את המשטרה על חקירה מתוחכמת, נחושה ומקצועית, תוך שימוש במגוון שיטות ואמצעים, גלויים וסמויים, חקירה שבסיומה החשוד שפגע בעשרות נשים (יצויין כי בכתב האישום נגד עמר נכללה רק מתלוננת אחת, ד"ד) במשך תקופה ממושכת, נאשם ע"י הפרקליטות, נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים ולבסוף אף הורשע בדין ע"י בימ"ש ונדון למאסר בפועל וחויב בתשלום פיצוי לקורבנות העבירה. משטרת ישראל תמשיך לפעול במגוון שיטות ואמצעים כחוק, במטרה לפענח ולמנוע פשעים, למצות את הדין עם העבריינים ולהגן על כל אזרחי ישראל מפני האיומים השונים, בכל זמן ובכל מקום".
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר: "יניב עמר הורשע בביצוע עבירות רבות של 'טרור רשתי', בכך שפרסם במשך כשנתיים באופן שיטתי עשרות אלפי פרסומים מכפישים, שחלקם הגדול כוונו כנגד ארבעה מתלוננים. בעקבות מעשיו של עמר, נגרמו למתלוננים נזקים כבדים, לרבות פגיעה בשמם הטוב ובמוניטין שלהם, אובדן הכנסות, ומצוקה נפשית ממשית. בנוסף לכל אלה ביצע עמר גם מעשי מרמה בהם 'עקץ' קורבנות תמימים.
"חקירת המשטרה המאומצת נגדו, כללה פעולות חקירה שונות, לרבות פעולות שאינן שכיחות, במטרה להביא לחקר האמת ולהפסקת הפגיעה במתלוננים. בסופו של דבר, יניב עמר הודה בביצוע העבירות, הורשע ונידון לשנת מאסר וחצי ותשלום פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים לכל אחד מן המתלוננים.
"במהלך החקירה בוצעה פעולה שבה יצרו שוטרים מצג שווא בפני עמר כאילו הם נשלחו על ידי אחד המתלוננים. פעולה זו תועדה, נמסרה לידי הנאשם ובא כוחו, הובאה בפני הפרקליטות והוצגה בפני בית המשפט שדן בעניינו של עמר. בסופו של דבר ולאחר הליך שהתקיים בפני בית המשפט בהתייחס לפעולת החקירה האמורה ותוצריה, לא ראה בית משפט לנכון לקבוע כי מדובר בפעולה שפגעה בזכויותיו של מר עמר ואין בה כדי לסייע להגנתו. בסמוך להחלטה זו בחר מר עמר להודות בביצוע עבירות וכאמור, הורשע".
במחלקה לחקירות שוטרים נמסר בתגובה לדברים כי "לשוטרים נתונה הסמכות לבצע פעולות חקירה חריגות והכל בהתאם לכללים ולנהלים הקבועים בחוק ובפקודת המשטרה. לאחר בחינת התלונה, הגיעה מח"ש למסקנה כי מדובר בפעולת חקירה אשר נעשתה ברשות ובסמכות ואינה עולה כדי עבירה פלילית שביצע שוטר. מח"ש מוסמכת לחקור עבירות פליליות שביצעו שוטרים, וטענות אחרות, בדבר חריגה מן הסביר בשימוש בסמכות - נבחנו בבית המשפט ועל ידי הגורמים המוסמכים לכך".