חקירות אירועי הקרב ברפיח מ-1 באוגוסט 2014, המכונה גם קרב "יום שישי השחור", הגיעו אמש (רביעי) לסיומן לאחר כמעט ארבע שנים. הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), האלוף שרון אפק, החליט כי אין מקום לפתיחת חקירה פלילית ביחס לטענות שהושמעו כלפי מפקדים.
בניגוד לאישומים, שהייתה פגיעה מכוונת בבלתי מעורבים והפעלת כוח לא מידתית ובלתי מרוסנת, הובהר כי לא נמצא בסיס עובדתי לטענות. מההחלטה ניתן להסיק לגבי הדרך שבה יתוחקרו אירועים חריגים שיתרחשו במהלך לחימה בעתיד.
עוד בוואלה! NEWS:
"הייתה מקור השראה": אלופת הריצה נהרגה בתאונת אופניים בחיפה
הקובלנה אינה מקובלת: כשהרמטכ"ל ונציב הקבילות הולכים ראש בראש
בשל הביקורת: טראמפ ביטל את הסיווג הביטחוני לראש ה-CIA לשעבר
צה"ל מחויב לבדוק טענות הנוגעות להפרת דין מצד לוחמים ומפקדים. יש חשיבות כפולה לבחינה משפטית של אירועים בהם נהרגו בני אדם מאש צה"ל. במבט פנימי, בדיקה כזו היא חלק משמירה על שלטון החוק. היא מחויבת ברמה הערכית, ויכולה אף להביא להפקת לקחים משמעותית.
במבט חיצוני, לישראל יש אינטרס חשוב בעריכת בדיקות אפקטיביות גם ברמה הבינלאומית. אל מול הקריאות הנשמעות מצד גורמים שונים לקיים חקירות חיצוניות לצה"ל, יש חשיבות רבה בקיום מנגנון תחקור רציני בתוך צה"ל ובהחלטות משפטיות של גורם מקצועי ועצמאי בדמות הפצ"ר. הוא הגורם היחיד שמוסמך לקבלת ההחלטות בעניינים אלה, ואינו כפוף להנחיות הדרג הצבאי או המדיני.
חשוב להדגיש, כי המשפט הבינלאומי מותיר גמישות לא מבוטלת ביחס לדרכי ביצוע בדיקה של אירועים חריגים, ובלבד שהחקירה שתיערך בהקשר זה תהא "חקירה אפקטיבית" העומדת, בין השאר, בעקרונות של עצמאות, יסודיות ומהירות. כלומר, אין חובה לנקוט דווקא בדרך של חקירה פלילית לבדיקת תלונות על כוח לא מידתי והרג חפים מפשע.
בבחירה בין כלי הבדיקה השונים הקיימים חשוב לזכור כי קיים הבדל ניכר בין פעילות מבצעית לכל פעילות אחרת.
בפסיקת בית המשפט העליון נאמר: "נכונותם של חיילים, מפקדים ואנשי ביטחון למלא תפקידם, ליטול סיכונים ולפעול למען אינטרסים לאומיים, לעיתים תוך סיכון חייהם, כאשר הם פועלים בתנאי לחץ וחוסר ודאות, עלולה להיפגע באופן משמעותי אם יידעו כי תוצאת הפעילות עלולה להיות העמדתם בחזקת חשודים בפלילים".
בנוסף לכך, חקירה פלילית הינה אירוע קשה הטומן בחובו השלכות שליליות משמעותיות עבור החיילים והקצינים הנחקרים, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. על כן, השימוש בחקירה פלילית - ובמיוחד בחקירה פלילית בעבירות חמורות הנושאות עמן סטיגמה חברתית קשה כמו "פשעי מלחמה" - צריך להיעשות רק במקרי קיצון.
ועדת טירקל, שבחנה את עמידת החקירות שמבצע צה"ל בכללי המשפט הבינלאומי, המליצה על הקמת מנגנון בירור מטכ"לי. המנגנון כלל מפקדים ואנשי מקצוע שלא היו מעורבים בקבלת ההחלטות באירועים המתוחקרים על ידם, ופעל קרוב לארבע שנים, מאז אירועי "צוק איתן". המנגנון מופעל לתחקור אירועים שמעוררים מורכבות ורגישות מיוחדת. תחקירי המנגנון המטכ"לי והחומר שנאסף על ידו מועברים לפצ"ר. זאת על מנת שיחליט, מכוח סמכותו העצמאית, האם מתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית, והאם יש מקום לפתוח בחקירת מצ"ח. החומר שנאסף לצרכי עבודת המנגנון חסוי, ולא ישמש את חוקרי מצ"ח אם תיפתח בסופו של יום חקירה.
כך בדיוק נעשו הדברים בבדיקת אירועי "יום שישי השחור". צוותי הבדיקה שפעלו מטעם מנגנון התחקור המטכ"לי נשלחו לאתר חומרים נוספים פעם ועוד פעם. הצוותים אספו מסמכים, סרטונים, הקלטות קשר וחומרים נוספים בניסיון להתחקות אחר הפעולות בהן נקט צה"ל מהרגע בו התגלה שהדר גולדין נחטף. מדובר בעבודת נמלים שארכה זמן רב, אולי זמן ארוך מידי, אך בלעדיה לא היה ניתן להגיע למסקנות בנוגע לטענות שנשמעו כלפי המפקדים בדבר ביצוע ירי מסיבי כנקמה ולא מתוך צרכים מבצעיים. ניתוח כלל הממצאים שלל טענות אלה, והעלה שהפעלת האש במהלך הקרב הארוך נעשתה משיקולים מבצעיים ולא כנקמה על חטיפת הקצין.
דומה, אם כן, שהחלטת הפצ"ר נשענת על אדנים חזקים בדמות ראיות רבות שאסף מנגנון הבירור המטכ"לי. שיפור התיעוד המבצעי יביא בתורו גם לקיצור הזמן הארוך הנדרש כיום לצורך קיום תחקור מלא של אירוע מורכב, ומכאן חשיבותו הרבה.
מה צופן העתיד? אם באירוע כה מורכב נתן מנגנון התחקור מענה ראוי לשאלות הקשות ואפשר לפצ"ר לקבל החלטה מנומקת, גם באירועים עתידיים תהיה דרך המלך לקבל החלטה על בסיס תחקור של צוותי המנגנון. לחקירה פלילית יועברו רק מקרים אשר מהם יעלה חשד מבוסס בראיות להפרה של איסורים מוחלטים בדיני הלחימה.