שלט שנתלה אמש (ראשון) בבית העלמין בעוספיה עורר את תשומת ליבם של העוברים והשבים בכביש הראשי. על השלט, העשוי קרטון, נכתב בכתב יד: "לחללי מערכות ישראל הדרוזים. סלחו לנו! לא ידענו לשמור על הכבוד שהבאתם לנו. שלחנו אתכם והפכנו אתכם לחללים סוג ב".
בבית העלמין בעוספיה, המשמש כבית העלמין הצבאי המרכזי של העדה הדרוזית, מופיע קיר הנצחה ועליו כל מאות הנופלים וחללי פעולות העדה מבני העדה. המצבות נושאות כתובות בערבית ובעברית ומדי שנה נערך במקום טקס יום הזיכרון.
גליל מנסור, עובד נמל חיפה, עצר את מכוניתו כדי להתבונן בשלט ואף מחה דמעה בעת שצילם אותו באמצעות הטלפון שלו. "זה עושה לי צמרמורת", אמר. "כל העניין הזה עם חוק הלאום הוא יריקה בפנים. זה משהו שיכול לעלות לנו ביוקר. נלחמנו בשביל המדינה הזו. אני מוכן למות בשביל המדינה. אני מרגיש שעכשיו אנשים זרקו אותנו".
עוד בוואלה! NEWS:
"מתייצבים לצד אחינו לנשק": מפקדי צה"ל מצטרפים למחאת הדרוזים
"לא נסיים להיאבק עד שהחוק ישונה": נציגי הדרוזים נפגשו עם רה"מ
הדרוזים תוקפים את נתניהו על רקע חוק הלאום: "מוכר לוקשים לציבור"
מנסור הוסיף: "מה אני אגיד לבן שלי שהולך לצבא אחרי דבר כזה? אני חושב שאסור לוותר. חוץ מאחד, כל העדה מאוחדת ומגובשת. המאבק לשנות את החוק יאחד אותנו עוד יותר גם עם החברה הישראלית".
מאחורי השלט עומד תושב דליית אל-כרמל - פואד חסיסי, שבחצר ביתו מתנופף דגל ישראל. "הרגשתי שאני חייב לשים שלט ולבקש סליחה מהחללים", אמר פואד אמר בשיחה עם וואלה! NEWS. "הרגשתי שפגענו בנופלים שלנו. כל הזמן חשבנו שאנחנו יודעים לשמור עליהם, על הכבוד שלהם ועל מה שהם השאירו ומה שהם עשו בשבילנו ובשביל המדינה".
לדבריו, "אין לי טענה לשלטון כולו ובטח שאין לי טענה למדינה שלי. זה אנחנו שנכשלנו. סמכנו על ההנהגה שלנו ובגדנו בבחורים האלה, החיילים הנופלים שאני מכיר היטב חלק מהם. אנחנו צריכים לתקן את זה ומהר".
אשתו של פואד, שייחה, היא אחות של חייל דרוזי שנפל בלבנון בשנת 1970. "למרות שידענו שכול, יש לנו ארבעה ילדים שעשו צבא. כולם. הבכור שבהם סרן במילואים ששירת בצנחנים", אמר פואד.
הוא הוסיף: "כשאתה דרוזי ושולח ילד לצבא אתה לא יכול להגיד לו: 'לך תהיה רמטכ"ל'. גם לא יכולתי להגיד לו 'לך תהיה טייס' או 'אלוף פיקוד'. כלומר החלומות שלנו היו מוגבלים. רק חלום אחד היה בלתי מוגבל - החלום להיות ישראלי. 'לך תהיה ישראלי', אמרתי להם. 'לך תגן על המולדת שלי ושלך. איך אני אסביר את זה לנכדים?'".
"יש דרוזים שמגינים עלינו עכשיו"
באדי חסיסי, סבו של פואד, שהיה חבר במליאת המועצה המקומית דליית אל-כרמל מטעם תנועת החירות, הלך לעולמו כשהיה בערך בגילו - 69. ב"ידיעות אחרונות" כתבו אז כי 3,000 איש השתתפו בהלווייתו ובהם שופטים, עורכי דין, נכבדי העדה הדרוזית ומשלחת מטעם מרכז תנועת החירות. תיארו אותו כ"בעל לב טהור, נדיב ואוהב את בני עדתו, שפעל למענם בכל השטחים".
בשנת 1948 פעל סבו לגירוש הכנופיות הערביות מהרי הכרמל ובישיבה שהתקיימה בביתו, ביוזמתו, התקבלה ההחלטה ההיסטורית על הצטרפות הדרוזים לצה"ל. בהמשך, כשהיה פואד בן שבע, הוא נסע עם סבו שיח' באדי לבית ג'אן, שם התקיים טקס מכונן שהוא זוכר כל פרט ממנו: "עקרו שמונה עצי זית כדי להרחיב את השטח שנדרש להנחתה של ההליקופטר של בן גוריון. אחר כך שנים שהם ביכו על העצים שנגדעו".
פואד הגיש כי השיח'ים הדרוזים ביקשו מהמדינה שתטיל על בני העדה גיוס חובה. "על בסיס דתי הם ביקשו את זה", הוסיף. "אנחנו נלחמים בעד המדינה בה אנחנו יושבים. עכשיו כשאנחנו יושבים כאן יש דרוזים שמגנים על המדינה שלנו ושומרים עלינו".
יש בעדה הדרוזית מי שמתחילים לפקפק בכך. סרן עמיר ג'מאל, מ"פ דרוזי, קרא להפסיק את גיוס החובה לבני העדה במחאה על חוק הלאום. בפוסט שכתב בפייסבוק פנה ג'מאל לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "לא אמשיך לשרת מדינה שהממשלה בה מקבלת ולא מחזירה".
ראשי העדה הדרוזית אמרו ברקע הדברים כי בני העדה "משרתים וימשיכו לשרת בצה"ל בראש מורם, במסירות ומתוך תחושת מחויבות למולדת. יש להשאיר את המחלוקות בנוגע לחוק הלאום במסגרות המקובלות ומחוץ לצבא ולשירות הצבאי, וכן להיזהר מטשטוש של הגבולות בין השניים".
דובר צה"ל מסר בתגובה לפוסט של המ"פ הדרוזי הבעת עמדה בעלת אמירה פוליטית אינה מאושרת לפי פקודת הצבא והקצין זומן לשיחה עם מפקדו. "חיילים וקצינים, בני המיעוטים, בסדיר בקבע ובמילואים, היו ויהיו חלק מרכזי מצה"ל, בשדה הקרב ובשגרה. תרומתם לאורך השנים, ראויה לכל שבח ונכרתה בברית דמים", נמסר מדובר צה"ל. "צה"ל הוא צבא עם ממלכתי ואחדות שורות הצבא מודגשת בכל סוגי הפעילויות ללא הבדל דת ומין".
אך ג'מאל לא היה היחיד שהעמיד במחלוקת את שירותם הצבאי של הדרוזים. סגן ראש המועצה המקומית ירכא, באדי אבו ריש, אמר אתמול לוואלה! NEWS כי "אם יישאר חוק הלאום שיבטלו את גיוס החובה - זה לא הולך ביחד".
הוא אמר כי הוא מודאג מאוד. "היהודי מזדהים, אבל מה ייצא לנו מההזדהות הזאת?", הסביר. "נתניהו לא ישנה את החוק ועכשיו הכול זה עבודה בעיניים. רוצים לתת לנו פיצוי. אני לא מתעסק בסחר מכר. אני לא מוכר את מה שמגיע לחללים שלנו. אני מקווה שגם אף אחד אחר לא, אבל אין לי מושג מה יקרה. קטונתי".
כשנשאל האם החוק מפלג את העדה מבפנים השיב אבו ריש: "אני חושב שעד היום לא היה דבר שאיחד את העדה הדרוזית יותר מהדבר הזה. מי שלא מבין את הדבר הזה לא מכיר את הדרוזים".
(עדכון ראשון: 21:58)