פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשהישראלים הם רק יהודים: חוק הלאום מסבך את ישראל מול העולם

      צרכיו האישיים של נתניהו הולידו חוק שמגניב בדלת האחורית את סיפוח מזרח י-ם, מעורר את החשדות לנאמנות כפולה של יהודים בארצות מושבם ואולי אף מכיל מנגנון השמדה עצמית לדמוקרטיה. הזעזוע לא מגיע רק מצד מגזרים גדלים והולכים בציבור - אלא גם מצד יהדות העולם

      כשהישראלים הם רק יהודים: חוק הלאום מסבך את ישראל מול העולם
      עריכה: תום זואילי

      פועל חדש נולד: להתלאם. כמו להתלהם, אבל מתחת למטרייה של חוק הלאום. המרקחת הבאושה של עסקני הליכוד והבית היהודי, לא לבלוע ולא להקיא, נתקעה בפרצופם; וזה עדיין לא הסוף.

      במקורו, נועד המונח "מדינת לאום" לסמן תפנית לעומת שתי תופעות היסטוריות, במיוחד באירופה - יחידות גיאוגרפיות שנשלטו בידי מלכים, לא אחת בני משפחות זרות או בנישואים צולבים, וקיסרויות שחבקו בני לאומים שונים. מדינת הלאום חתרה לחפיפה מרבית בין השטח והאוכלוסייה, לפי מאפיינים של שפה, תרבות, מורשת, דת. זה מעולם לא היה מדע מדויק. האמנם יש לאום שוויצרי, הדובר שלוש שפות? בממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, האם הלאום הוא בריטי, או אנגלי-סקוטי-וולשי-אירי? ואגב אירי, האמנם אירלנד היא מדינת הלאום של האירים, בהינתן קיומה של צפון-אירלנד? ומה נכון לומר על מדינות אפריקה, רבות השבטים? האם יש לאום ניגרי, קונגולזי, רוואנדי?

      עוד בנושא:
      "מתייצבים לצד אחינו לנשק": מפקדי צה"ל מצטרפים למחאת הדרוזים
      חוק הלאום גרם למשפטן הבכיר לבכות בשידור: "חוק משפיל ומזעזע"
      בישראל, נוסדה מדינת הלאום של הימין הלאומני היהודי

      מליאת הכנסת 18 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      כמו להתלהם, אבל תחת חוק הלאום. נתניהו בדיון על החוק בכנסת (צילום: נועם מושקוביץ)

      הציונות ביקשה לכוון את המיעוטים היהודיים ברחבי תבל לעברו של אחד ממחוזות הקיסרות העותומנית. הנחת העבודה הייתה של משיכה ודחיפה -כמיהה משותפת ורדיפה משותפת. לא "מדינה" ולא "לאום" נזכרו, אלא עם וארץ - "להיות עם חופשי בארצנו". מה זה, בדיוק, עם, מי נכלל בו ומי מחוצה לו; ומי היא אותה ארץ והיכן גבולותיה, למעט "ציון וירושלים", ללא תחום שיפוט - כל זה נשאר סתום. מימוש החלום היה רחוק, והמשורר פטור מחובות של מדינאי.

      לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהפילה את הקיסרויות ויצרה במקביל את מדינות ההגדרה העצמית ואת ברית המועצות כמוקד רעיוני (כוזב, התברר עם הזמן גם לחסידים השוטים), המונח "לאומי" היה לתשליל של "מעמדי" או "בינלאומי". מכאן, המאמינים שפועלי כל העולם יתאחדו, ומכאן, המדינה תחילה, והעיוות הנורא מכולם, גרמניה מעל לכל.

      ראש האופוזיציה ציפי לבני בפגישה עם ראש העדה הדרוזית מוואפק טריף, 26 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS)
      זעזוע פנימי גואה. לבני עם המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית

      איש לא הפריע למדינה היהודית, שהוקמה בהצבעת האו"ם בנובמבר 1947 ובהחלטת מנהלת העם - לא הלאום - במאי 1948, להיקרא מלכתחילה "המדינה היהודית", ושלום על ישראל. הרי במקביל לה הייתה אמורה לקום המדינה הערבית. אבל בן-גוריון ועמיתיו החליטו כפי שהחליטו, וגם פתחו את מגילת העצמאות באזכור הארץ והעם, לא הלאום. מה שנעשה או לא נעשה אז, בעיצומה של מלחמה קיומית, אינו ניתן לשינוי לאחר שבעה עשורים בלי זעזוע כפול, פנימי וחיצוני. פנימי, מהסוג הגואה במחאת הדרוזים, וחיצוני, בתגובת יהדות העולם וממשלותיו.

      יהודים/ישראלים, ימין/שמאל

      מניעיו של נתניהו שקופים. מבית, הוא שואף להנציח את הצימוד שהעניק לו ארתור פינקלשטיין, מבניו הגאים של העם היהודי אך לא של הלאום הישראלי: יהודים/ישראלים, ימין/שמאל, ליכוד/עבודה. מי שאינו מוכן להזדהות מעל לכל כיהודי, עוד עלול לחבור לערבים, כלומר לרשימה המשותפת, שביחסי הכוחות העכשוויים חיונית לגוש החוסם. מאמץ הנגד, להיקרא "המחנה הציוני", נשמע כחיקוי זול ועקר.

      כלפי חוץ, נתניהו יצר תנאי מוקדם, שאותו יציב לפלסטינים בעודו מתכחש למשמעות פעולתו. כשדונלד טראמפ יניח על שולחנות האזור את הנוסחה המדינית שלו, נתניהו ישתמט מתגובה מהותית עליה - הוא יברך כללית, כדי שלא לחטוף ציוץ עצבני, אבל יימנע מהתייחסות פרטנית - וידרוש מאבו מאזן להישבע תחילה אמונים לחוק הלאום. בכך ינסה להבטיח פטור מדיון ענייני בתוכנית טראמפ, כפי שנהג ביוזמה הסעודית מ-2002 וממסגרת אנאפוליס מתקופת אהוד אולמרט וציפי לבני. העברת ראשות האופוזיציה לידי האחרונה, שעליה הוכרז בשבוע שעבר, היא הבשורה הפוליטית המעודדת ביותר לקראת הקמת חזית מתנגדי נתניהו.

      השואה ע"פ אבו מאזן- יו"ר הרשות הפלסטינית: "השואה היא תוצאה של "התנהגות חברתית" של יהודים" (רויטרס)
      יידרש להישבע אמונים לחוק הלאום? אבו מאזן (צילום: רויטרס)

      אלא ששום גורם בעולם, גם לא טראמפ, אינו יכול להסכים לנוסח חוק הלאום, בין השאר מפני שהוא מגניב בדלת האחורית את סיפוח מזרח ירושלים, שהממשל האמריקני ממשיך להתנגד לו. מי שאינו מסתפק בהכרזה על ירושלים כבירת ישראל, אלא מוסיף לה את המלים "שלמה ומאוחדת", מאלץ כל ממשלה חשובה בעולם להתנער מהחוק, שאינו קובע את גבולות המדינה.

      היומרה המובעת בחוק, לדאוג לכל יהודי באשר הוא, המגלמת ציפייה להדדיות, מעוררת מחדש את החשדות הרדומים באשר לנאמנות הכפולה של יהודים בארצות מושבם. ג'ונתן פולארד הוא בן הלאום היהודי, או הלאום האמריקני? גם וגם, כבר הוכח, אי אפשר. בן ניתאי, כשהתכונן להישאר בבוסטון, היה בן הלאום האמריקני, או היהודי? האם נתניהו אומר לאמריקנים: דעו לכם, יושבים בקרבכם חמישה-שישה מיליוני פולארדים-בכוח, שבחקיקה הבאה יקבלו אזרחות ישראלית כדי שיצביעו ממרחקים לכנסת וינציחו את שלטון הימין?

      העוקץ הוא שהחוק הופך את היהודים לאמריקנים, צרפתים או רוסים מסוג ב', אך בעיני הממסד הפוליטי והרבני השולט בישראל הם יהודים מסוג ב', אם הם משתייכים לזרמים נאורים ומתירניים. זה אינו מפתיע, כי החילונים הם ישראלים סוג ב' לעומת הדתיים והישראלים כולם הם אזרחים סוג ב' לעומת המתנחלים. בעלי-בריתו של נתניהו הם האוונגליסטים, הכוללים גם את שני המייקים של טראמפ, סגן הנשיא פנס ושר החוץ פומפאו. בשבוע שעבר ערך פומפאו במשרדו כנס עולמי למען חירות הדת. הוא התעלם מהדיכוי שמפעיל בישראל הממסד הדתי כלפי מי שאינם יהודים או שהינם יהודים שאינם דתיים. אם אין הבדל בין דת ללאום, בהגדרת היהדות, כי אז ישראל אינה טובה מערב הסעודית, שאינה מפרידה את הדת מהמדינה.

      מליאת הכנסת 18 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      הפכו מצב רע אך עמום לחוק מדינה. הדיון על חוק הלאום בכנסת (צילום: נועם מושקוביץ)

      מרירותם של הדרוזים, בבחינת הדרוזי עשה את שלו - הדרוזי יכול ללכת, היא תמונת המראה של חגיגת החרדים, כי חוק הלאום שם קץ לאשליית צה"ל כצבא העם. אין עם ישראלי, יש רק לאום יהודי, ומי שפוטר עצמו בברכת השלטון משירות בצבא ההגנה לישראל שווה הרבה יותר ממי שהתפתה לחשוב ששירותו הצבאי ישדרג אותו למעמד-בפועל של ממלא מקום יהודי.

      חוק הלאום אינו חזק יותר מחוקי הטבע. הוא אינו נחוץ לבלימת הדרישה הפלסטינית לשיבה המונית של פליטי 1948 וצאצאיהם, הנתקלת בהתנגדות רחבה בציבור הישראלי. מנגד הוא אינו יכול למנוע ממיליונים לתבוע את זכויותיהם, בטווח הקרוב, אם הגדה המערבית תסופח לישראל, מה שאינו סביר מנימוקים רבים ובראשם קץ מידי להסכמי השלום עם מצרים וירדן, ובטווח הרחוק, גם ללא הפלסטינים בגדה המערבית (איש אינו להוט לספח את העזתים), אם הדמוגרפיה תעניק ללא-יהודים רוב. האם המשמעות המעשית, במקרה כזה, היא שחוק הלאום מכיל מנגנון השמדה עצמית של הדמוקרטיה הישראלית, להפעלת הצבא והמשטרה לגירוש המוני, ובעצם למלחמת אזרחים ולהתפוררות צה"ל ומערכת המשפט?

      הצרכים הפוליטיים והאישיים של החשוד בפלילים נתניהו ושל שותפיו גרמו להם להתלאם ולהפוך מצב רע אך עמום ומוכחש לחוק המדינה; והרי הם מקדשים את החוק, למעט כשהוא נגדם. התוצאה החיובית היחידה של התעקשותם לגרוף רווח חולף מחקיקה מזיקה היא ההתמודדות שכפו על עצמם עם מגזרים גדלים והולכים בציבור הישראלי, המתנערים מאדישותם.