בית הדין המשמעתי לשופטים החליט היום (רביעי) פה אחד על הדחתה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ מתפקידה, זאת לנוכח מעורבותה בפרשת המסרונים. פוזננסקי-כץ הורשעה בחודש אפריל בבית הדין המשמעתי לאחר שנחשפה התכתבות בינה לבין חוקר הרשות לניירות ערך ערן שחם-שביט בפרשת בזק.
פוזננסקי-כץ, שתיאמה את הארכות המעצר עם החוקר, הורשעה על פי הודאתה בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים. הדיון נערך בפני הרכב בית הדין המשמעתי בראשות הנשיא בדימוס השופט אשר גרוניס, שופט בית המשפט העליון ניל הנדל וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופטת אסתר הלמן.
במסגרת הסכם הטיעון בין הצדדים נקבע כי התביעה תבקש עונש השעיה של עד שנה, ואילו סניגוריה של פוזננסקי-כץ ביקשו עונש השעיה שיסתיים עם מתן גזר הדין. עם זאת, שופטי בית הדין - נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס והשופטים ניל הנדל ואסתר הלמן - אינם מחוייבים להסכמות בין הצדדים בעניין העונש.
עוד בוואלה! NEWS
"אתה ממשיך לגלות לי": ההתכתבות המלאה בין השופטת לחוקר
פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ הודתה והורשעה בדין משמעתי
סערת המסרונים: השופטת תסיים פעילותה בתיק; היועמ"ש הורה על חקירה
על פי העובדות שבהן הודתה השופטת, היא ונציג התביעה בהליך שהתנהל בפניה, ניהלו התכתבויות שונות לגבי ההליך, התכתבויות שלא ראוי היה לקיימן בין נציג התביעה לבין השופטת שדנה בהליך. ההרשעה באה בעקבות הסדר שהביא לתיקונים מסוימים בקובלנה המקורית שהוגשה לבית הדין על ידי שרת המשפטים איילת שקד. בענין גזר הדין, השמיעו הצדדים את טיעוניהם בפני הרכב בית הדין והוא יינתן במועד מאוחר יותר.
החוקר שחם-שביט כתב לשופטת פוזננסקי-כץ בדיון להארכת מעצר החשודים בתיק 4000: "תיראי מופתעת". השופטת, פוזננסקי-כץ, השיבה לו: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". "(לגבי) סטלה ואיריס נבקש מחר ימים ספורים. יבקשו שלושה, את בהחלט, אבל בהחלט יכולה לתת יומיים", כתב החוקר לגבי הארכת מעצרן של סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, ואיריס אלוביץ', אשתו של בעל השליטה בחברה.
בגזר הדין צוין כי לטובתה של פוזננסקי-כץ העידה פרקליטת מחוז מרכז לשעבר, עו"ד רונית עמיאל, שהיתה אחראית על עליה לפני שהתמנתה לשופטת. בעדותה סיפרה עמיאל כי מדובר ב"אשת מקצוע רצינית, מעמיקה ורגישה. עשתה חיל בבית המשפט". כמו כן הוגשו לבית המשפט מכתבים בעלי אופי דומה מטעם נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט אביחי דורון, וסגנו צחי עוזיאל. בית הדין אף קיבל לידיו חוות דעת של פרופ' אסא כשר על ההיבטים האתיים של הפרשה.
עוד צוין בגזר הדין כי בית הדין ציין בפני הצדדים שיש ספק אם בכלל בסמכותו להטיל עונש של השעיה, משום שאמצעי זה אינו מופיע בחוק, ושאל איזה עונש יבקשו להטיל בהנחה שאכן יימצא שעונש זה אינו בסמכותו. עו"ד איל רוזובסקי, שייצג בדיון את פוזננסקי-כץ, טען שבמקרה כזה יש להסתפק בנזיפה. עו"ד שאול גורדון, שייצג את שרת המשפטים איילת שקד, השיב כי הוא מתנגד לעונש פחות חמור מהשעיה, לרבות נזיפה, אך ציין כי השרה, שהגישה את הקובלנה נגד השופטת, סבורה שהדחה היא עונש חמור מדי.
הפרה של דיני משמעת תיתקל בתגובה חריפה במיוחד
לבסוף הגיעו שופטי בית הדין למסקנה כי אכן אין בסמכותם להטיל עונש השעיה. לפיכך, הם בחנו את העונשים האחרים שכן נזכרים בחוק, והחליטו על הדחתה של פוזננסקי-כץ. "אנו רואים חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים", כתבו בגזר הדין. השופט גרוניס כתב בחוות דעתו כי "המסר שאמור לצאת מבית הדין המשמעתי לכל שופטי ישראל הוא שהפרה של דיני המשמעת תיתקל בתגובה חריפה, אפשר אפילו חריפה במיוחד. נגזר עלינו להחמיר עם עצמנו ועם אלה שהם בשר מבשרנו".