הסכסוכים המשפחתיים שנגמרו ברצח: המקרים שזעזעו את המדינה

פרשת אופירה חיים והחשד שקרע ארוך שנים הוא שהוביל את בעלה לשעבר, דוד חיים, לרצוח אותה ולקבור אותה מתחת לעץ הפרי בביתה בתל מונד, מצטרפים לכמה פרשות נוספות שזעזעו את הציבור הישראלי בחלוף השנים.

מרצח הודיה קדם בידי אביה ב-2002, דרך רצח נורית ונוח מעוז בידי בנם המכור להימורים בשנת 2011 ועד לחטיפת אביתר גדסי ורציחתו בידי אביו בטרם התאבד בקפיצה אל רכבת נוסעת, לפני כמה חודשים בלבד. לכל הפרשות האלה מכנה משותף אחד: סכסוך משפחתי - שהוביל לשפיכת דמים.

עוד בוואלה! NEWS:
לאחר שלושה ימים בשבי - כרים שב הביתה להוריו: "התגעגעתי לאימא ואבא"
טיל פטריוט שוגר לעבר כלי טיס בלתי מאויש שהתקרב מסוריה
תיעוד: ילד טובע בבריכה בבת ים - וניצל ברגע האחרון

בבוקר שבת, 7 בדצמבר 2002, הודיע אלי פימשטיין כי בתו הפעוטה, הודיה קדם, נעלמה מבית המשפחה בירושלים. פימשטיין ביקש מהמשטרה יחד עם אמה של הודיה, רוני קדם, לחפש את הילדה בת השנתיים. היעלמותה של הודיה קדם עוררו סערה גדולה, לאחר שההורים התראיינו בכלי התקשורת בבקשה שהציבור יסייע אף הוא במציאת בתם.

שלושה ימים לאחר מכן חלה התפתחות דרמטית בפרשה כשהתקבל מידע מפועל פלסטיני, שלפיו אדם הדומה בתיאורו לפימשטיין נראה כשהוא חופר בור ביער המגינים סמוך למושבים אורה ועמינדב, שלושה ימים לפני האירוע. האב נעצר מיד וצוות של המשטרה נשלח ליער ומצא את מקום קבורתה של הודיה ואת גופתה.

יום לאחר מכן הודה פימשטיין כי הוא רצח בתו על ידי הטבעתה באמבטיה, שאותה תכנן מראש. בכתב האישום נגדו צוין כי הוא תכנן לרצוח את הודיה עוד קודם לכן באמצעות ירי, תוך כדי שהוא פוצע את אמה, זאת בעקבות סכסוך משפחתי בין הזוג על רקע תשלום מזונות ואופי המפגשים עם בתו. על פי האישום, פימשטיין הוציא לפועל את הרצח על מנת שהאם תמשיך לשאת בכאב ובאובדן הבת. ביולי 2004 גזר עליו בית המשפט המחוזי בירושלים מאסר עולם. בפסק הדין כתב השופט זילברטל: "לפנינו אדם המונע בכוח מחשבותיו המעוותות המגיע למסקנות שמבחינתו הן רציונליות, משנה דרכי פעולה, מתכנן היטב את המעשה, ופועל בקור רוח מזוויע לאחר ביצוע הרצח ועד לגילוי הגופה".

עומר, רוני ואור בן דרור, שלושת ילדיו של איתי בן דרור, שהו באחד מסופי השבוע בשנת 2010 בביתו בנתניה, בהתאם להסדרי הראייה שסוכמו מול גרושתו, לילך שם טוב. בשעה שאמם חגגה את יום הולדתה, בן דרור דקר למוות של שלושת ילדיהם המשותפים - בני חמש, שמונה ועשר - ואחר כך כתב מכתב התאבדות וניסה לשים קץ לחייו באמצעות חיתוך ידיו, אך נפצע באורח קל בלבד.

שנה אחרי האירוע הורשע בן דרור ברצח שלושת ילדיו. במהלך הדיונים פנתה האם לילך לתקשורת וביקשה ש"לא תרפה ולא תפסיק עד שאיתי יקבל מאסר עולם". ב-2012 הוא נידון בבית משפט לשלושה מאסרי עולם ונגזר עליו לשלם פיצויים לגרושתו. מתן גזר הדין התעכב בשל טענתו של בן דרור להפרעה נפשית, אך השופט אברהם טל דחה את בקשתו להקלה בעונש.

שם טוב לא הסתירה את סיפוקה מגזר הדין וכששמעה את ההחלטה צעקה "יש!". בסיום הדיון צעקו בני המשפחה לעבר בני דרור: "העונש האמיתי שלך יהיה בכלא", ואיחלו לו: "תינמק בכלא". שם טוב הוסיפה: "הרגשות כרגע לא פשוטים בכלל. זה סיום של סרט מאוד קשה בחיי. יש הרבה לחץ ומועקה אבל יש צדק והוא נעשה היום. זו הייתה השאיפה שלי - שהוא יקבל שלושה מאסרי עולם - ואני מאוד מקווה שהוא ינמק בתוך כותלי הכלא ושאני לא אשמע ממנו יותר".

ב-13 באוגוסט 2011 נרצחו בני הזוג נורית ונוח מעוז על ידי בנם, דניאל מעוז, ברקע התמכרותו הקשה להימורים. השוטרים חשדו כי מעוז רצח את הוריו כדי לזכות בכספי הירושה שלהם במטרה לכסות חובות עבר.

מחקירת המשטרה עלה שמעוז תכנן בקפידה את רצח הוריו ושבוע לפני האירוע ערך מעת לעת חיפושים באתרי אינטרנט עם שאלות כמו: "איך לרצוח את הוריך מבלי להיתפס", "רצח הורים של הומואים", "רצח כדי לזכות בכספי ירושה" ו"כמה זמן מרגע הפטירה עד קיום צוואה". חיפוש נוסף אירע ביום הרצח עצמו, כשמעוז חיפש מידע על איכון טלפון סלולרי, ראיות פליליות, סירוב לבדיקת פוליגרף ושאילתות לגבי זכויות ירושה.

מיד לאחר הרצח שטף מעוז את הסכין בסבון, גנב 2,000 שקל מארנקו של אביו, ככל הנראה כדי לשוות למעשה הרצח מראה של שוד, ונסע לדירתו בתל אביב. לאחר שהגיע התקלח, זרק את הסכין וחלק מבגדיו ונסע לדירת הימורים בבת ים. לפי עדותו של אחד המהמרים, מעוז נראה כשהוא מזיע ומדמם כתוצאה מחתך עמוק בידו.

ב-1 ביולי 2013 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את דניאל מעוז ברצח הוריו וגזר עליו שני מאסרי עולם מצטברים וחמש שנות מאסר נוספות בגין השמדת ראיות. בנימוקי השופטים להחלטה נכתב כי: "מדובר במעשי רצח שטניים, מתוכננים בקפידה מראש, לשם השגת תכלית מעוותת שנרקמה במוחו היוקד של הנאשם... נסיבות ביצוע הרצח ואופן ההתנהלות המאוחרת של הנאשם אינן מורות כי פני הנאשם לשיקום; עצם המשך הטחת האשמותיו - בדברים שנשא לאחר גמר הטיעונים לעונש, אותם הכין מראש ובכתב - כלפי אחיו התאום, ניר, לו הוא חייב התנצלות מלאה, מדגישות את הסיכון העצום הגלום בנאשם, לציבור בכללותו".

בשנת 2015, במכתב ששלח לפרקליט המדינה, הודה מעוז ברצח הוריו. לפני חצי שנה הוא הורשע בבידוי ראיות לאחר ששכנע את שותפו לתא, רוני בן ארבון, לשלוח מכתב מזויף לשופט ולצוות הצביעה, כאילו היה "עד ראייה" לכך שניר מעוז, אחיו התאום של דניאל, הוא שרצח את הוריו. על כך נגזרו עליו 15 חודשי מאסר נוספים ותשלום פיצויים לאחיו.

ב-28 בינואר 2017 רצח נדב סלע את אשתו דור כרסנטי, את שני ילדיו בנימין ויוסף את בן השכנים, נתן עתיה. בתקרית שאירעה בבית המשפחה במושבה מגדל הסמוכה לטבריה פצע סלע גם את אחיו של עתיה, נחמן, שהצליח להימלט מהמקום. כוחות משטרה גדולים הוזעקו לדירת המשפחה וכעבור זמן קצר נעצר סלע במטע סמוך. צעיר שרדף אחריו לכד אותו והביא למעצרו.

במהלך דיוני הארכת מעצרו הצהיר סלע: "השם מלך, השם מלך, השם ימלוך לעולם ועד. הוא מלך הכבוד. אני חתול. חטאתי באשת איש ואני מעשן כל יום חשיש. ד"ש להורים שלי". בחודש מרץ אשתקד הוגש כתב אישום נגד סלע בגין רצח בני משפחתו ובן השכנים. באולם הדיונים נכחה אמה של דור, רווית סבג. היא החזיקה את תמונות הילדים ואמרה: "היה לי חשוב שיראה מה הוא לקח לנו, איזה אוצרות. מאז מה שראיתי בעיניי, נגמרו חיינו, נגמר האושר, אלו מראות שלא יעזבו אותנו, רצח בדם קר. תסתכל בעיניים של הילדים. למה אתה לא מסתכל לי בעיניים?".

סבג הוסיפה כי היא חשה "שנאה עצומה" כלפי סלע וכי היא מקווה שהוא יישאר בכלא עד ליומו האחרון. "היה לי חשוב שהוא יראה את הפנים של הילדים. שיבין מה שהוא לקח. מאז אין אושר. הוא לקח לנו את החיים. הייתה לי ילדה מדהימה, שעשתה לו כל כך טוב, אמא מדהימה עם ילדים מדהימים", אמרה. במהלך מעצרו עבר סלע אבחון פסיכיאטרי שבסופו נקבע כי הוא כשיר לעמוד דין ואחראי למעשיו. סלע אמר לפני הדיון בעניינו כי לאחר שעבר תאונת דרכים התחיל להרגיש שהתרחש נס על טבעי. "מאז התרחשו עוד דברים, וביום של הרצח עשיתי מה שנתבקשתי לעשות", הוסיף.

בחודש מאי האחרון הרשיע בית המשפט את סלע ברצח והוא צפוי לבלות את שארית ימי חייו בין כותלי בית הסוהר. בפסק דינו כתב השופט אשר קולה כי "הנאשם במחשבה תחילה נטל ארבע נפשות, ארבעה עולמות. הנאשם מורשע בארבע עבירות רצח במחשבה תחילה. איננו יודעים מה הניע את הנאשם לעשות מעשיו, איננו יודעים מדוע קופדו חייהם של ארבע נשמות טהורות, והגם שאיננו יודעים והגם שהלב נוטה להאמין שאדם 'נורמלי' לא יעשה כן, הרי שהעובדות מוכיחות, כי במובן המשפטי היה הנאשם, ועודנו, אחראי למעשיו".

בבוקר 26 בפברואר תקף אילן גדסי, תושב רעננה בן 49, את אשתו טלי, בת 41, בסכין ופצע אותה באורח קל. בזמן ששכבה טלי על רצפת ביתם, כשהיא חבולה ומדממת, נמלט גדסי עם בנו אביתר, בן שלוש וחצי, וזמן לא רב לאחר מכן רצח אותו. בלילה שלאחר מכן התברר גודלה של הטרגדיה. לאחר שרצח את בנו והסתיר את גופתו ברכבו, קפץ גדסי אל פסי הרכבת באזור תחנת בית יהושע שבשרון ונדרס למוות.

בני המשפחה לא הייתה מוכרת למשטרה או לרשויות הרווחה בעירם. "ילד קטן עם בקבוק ומוצץ", תיארו שכניהם ברעננה את אביתר הקטן שנרצח על ידי אביו. הדיירים סיפרו כי התעוררו לקולות המשטרה וכוחות ההצלה שפשטו על הבניין וניסו להיכנס לדירתם, ממנה התקבלה קריאה של אישה במצוקה.

בני הזוג גדסי היו מצויים בהליכי גירושין, וככל הנראה אילן דקר את טלי במהלך מריבה. לדברי השכנים היה מדובר בזוג אוהב, אבל בזמן האחרון משהו התנפץ באידיליה. דלת נטרקה בחדר המדרגות, אילן נראה נסער ואפילו לא אמר שלום. אבל אף אחד לא העלה בדעתו מה הוא מסוגל לעשות, עד אותו הסוף הטרגי סמוך לפסי הרכבת.