פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחאת הסרדינים מתחדשת: "מוסיפים תלמידים דווקא לכיתות הגבוהות"

      שר החינוך הכריז על רפורמה להפחתת תלמידים בכיתות א'-ג', אך ממסמך שהגיע לוואלה! NEWS עולה כי ב-122 שכבות בבתי ספר במרכז מכיתות ד'-ז' יגדל מספר התלמידים. "למנהלי בית הספר תפקיד חשוב בהנעת התהליך והרגעת הרוחות". ההורים: "זה סותר את מה שמשרד החינוך מתגאה בו"

      מחאת הסרדינים מתחדשת: "מוסיפים תלמידים דווקא לכיתות הגבוהות"
      צילום: מאצ'י הוף, עריכה: ניר חן

      למרות הצהרות שר החינוך נפתלי בנט על רפורמת כיתות קטנות בעקבות "מחאת הסרדינים", ממסמך שהגיע לידי וואלה! NEWS עולה כי בשנת הלימודים הקרובה יגדלו מספר התלמידים ב-122 שכבות גבוהות בבתי ספר במרכז הארץ למקסימום של 39 תלמידים בכיתה. המהלך יתבצע תוך סגירת כיתות ופיזור התלמידים בכיתות האחרות. במסמך נכתב בנוסף לכך כי "למנהלי בית הספר יש תפקיד חשוב בהנעת התהליך והרגעת הרוחות". הורים רבים טוענים כי הדבר קורה בכל הארץ.

      בעקבות המחאה, שאירעה בשנת 2015, הודיע בנט על רפורמת כיתות קטנות מא' עד ג', שבמסגרתה יצומצם מספר התלמידים מ-39 ל-32. על פי המתווה, כיתת לימוד לא תעלה על 34 תלמידים בכיתה, ובשכבות החלשות לא יעלו על 32 תלמידים בכיתה. מדובר במתווה צומח כשבכל שנה שכבת גיל תכנס לרפורמת הכיתה הקטנה.

      אלא שבפועל, בכיתות הגבוהות יותר, מספר התלמידים בכל כיתה גדל, על ידי סגירת כיתות ופיזור תלמידים. כך נוצר מצב שבו משרד החינוך מתפאר בהקטנת מספרי התלמידים בכיתות א' עד ג', אך ביד אחרת מגדיל את מספר התלמידים מכיתות ד' ומעלה בשורה של בתי ספר באזור המרכז, רק כדי להתאימה לתקן שהוא עצמו טוען שהוא רחב מדי.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מחנות אנגלית וקייטנות דיגיטליות: 1.5 מיליון תלמידים יצאו לחופש הגדול
      בנט: הכפלנו את מספר לומדי מתמטיקה ב-5 יחידות; "שינוי בלתי נתפס"
      אחרי 4 שנים: השואה ומלחמת העולם ה-2 חוזרים לבגרות בהיסטוריה

      מחאת הורים ותלמידים על הצפיפות בכיתות, חולון. יוני 2015 (מגד גוזני)
      "מחאת הסרדינים" בחולון בשנת 2015 (צילום: מגד גוזני)

      תקן זה הוצג בחוזר שנשלח למנהלי מחוזות בפברואר 2014 בו הוא מורה כי חל איסור לפתוח כיתות נוספות מעבר לפי הנחיות משרד החינוך ובכלל זה לא תאושר חריגה מעבר לתקן שנקבע, לכל המאוחר עד שנת תשע"ו. לוואלה! NEWS נודע כי בשנת הלימודים הקרובה יוגדלו מעל 120 כיתות בבתי ספר יסודיים ברחבי אזור גוש דן והמרכז בעוד משרד החינוך מנסה להשקיט את הרעש הציבורי באמצעות מנהלי בתי הספר.

      דוגמה לכך היא העיר פתח תקווה, שבה פתחו ההורים במחאה, השביתו את הלימודים ושלחו מכתב לפני נקיטת הליכים למשרד החינוך. "לטענת משרד החינוך, מספר התלמידים הקיים אינו עומד בתקן המשרד לחלוקה לארבע כיתות כפי שהיה עוד מהיותם בכיתה א', ועל כן מספר התלמידים הקיים מחייב בפירוק הכיתות וחלוקה מחדש של השכבה לשלוש כיתות לימוד. משרדכם נדרש לבטל לאלתר את ההחלטה ולהשאיר את המצב הקיים על כנו ולהורות למנהלת הבית ספר להיערך לשנת הלימודים הבאה במתכונת של ארבע כיתות ולא פחות . כמו כן וחשוב לא פחות, משרד החינוך נדרש להקצות לבית הספר את כלל התקנים והמשאבים הנדרשים לשם יישום הנדרש".

      שר החינוך, נפתלי בנט ומנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב (יח"צ , משרד החינוך)
      בנט ואבואב (צילום: משרד החינוך)

      אייל אחיאל, יו"ר הנהגה הורית בפתח תקווה אמר כי "אנחנו מתמודדים עם התופעה הזאת פעם שנייה, משרד החינוך יצא עם רפורמה מדהימה שבה הוא מגביל עד 34 תלמידים בבתי הספר יסודיים, אם יש הבנה הבסיסית שבה כמות גדולה של תלמידים לא יכולה להעצים את הילד כמו שצריך, מדוע לא מכילים את זה גם על כיתות ד' ה' ו- ו'?. שר החינוך כל הזמן מדבר על הרפורמה שלו, אבל אני חושב שאין קשר בין מה שהשר מדבר עליו לבין המציאות. הוא אומר בבירור שדברים כאלה לא קורים יותר ולא מצמצמים כיתות ואם כן זה מאוד נדיר אלא שבפועל זה תופעה שקורת בערים שונות ובכל הארץ בכלל".

      גם בגבעתיים בבית ספר ברנר פתחו במחאה, השביתו את הלימודים והפגינו מול משרד החינוך על הגדלת כיתות ילדיהם מ-26 תלמידים ל-39 תלמידים. ההורים הגישו תלונות למשרד החינוך ושלחו מכתבים בתחילת חודש יוני שנענו על ידי חיה שטאי מנהלת מחוז תל אביב. "בהתאם להחלטת הממשלה, מפרסם משרד החינוך חישוב למדד גודל כיתה נורמטיבית, שנגזר ממדד הטיפוח של בית הספר", נכתב בתושבה להורים. "בהתאם לכך, גודל כיתה נורמטיבית עבור כיתה עומד על 39 ילדים בכיתה".

      "זה קשה בכל כיתה, גם למורים וגם לתלמידים"

      ענת קובץ, יו"ר ועד ההורים בגבעתיים, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS: "זה לא עומד בקנה אחד עם ההבטחות של שר החינוך, וגם מקשה על יכולת הריכוז והלמידה של תלמידים בכיתות יותר גבוהות. זה קשה בכל כיתה, גם למורים וגם לתלמידים, אבל בכיתה הבוגרות זה הרבה יותר חשוב, כי חומר הלימוד הרבה יותר קשה. צריך לתת הרבה יותר תשומת לב לילדים".

      קובץ הוסיפה כי "לא הגיוני שבכיתה שהיו בה 28 תלמידים שמגיעים לכיתות הקשות יותר מבחינת לימודים מוסיפים להם תלמידים לכיתה ומצופפים אותה. זה פשוט סותר את מה שמשרד החינוך מתגאה בו. משרד החינוך מפרסם את רפורמת הסרדינים רק הוא לא מפרסם שזה רק לכיתות א', ב' וג'. זה חד משמעית לא החלטה של הרשות המקומית, זה הנחייה ברורה של משרד החינוך ושר החינוך, ולאף אחד אין יכולת להתערב, לא לראש העיר ולא למנהל החינוך העירוני".

      גם בחיפה נתקלו באירוע דומה. בעמוד פייסבוק שהקימו הורים רבים מכל הארץ, בשם מאבק "הסרדינים 2018 לא לאחד כיתות", כתבה אחת האימהות מחיפה המתגוררת בשכונת רוממה שבה הוחלט על איחוד כיתות בעקבות השריפה האחרונה בכרמל: "עד לאחרונה בית ספר 'רוממה ניגונים' נהנה מפירותיה של הרפורמה והורכב משתי כיתות אידיאליות של 20 ילדים. אולם לאחר ששכונת רוממה ספגה מכה קשה במהלך השריפה שארעה בשנה שעברה בחיפה. משפחות רבות נאלצו לעקור מבתיהן שנפגעו בשריפה וכתוצאה מכך משרד החינוך החליט לאחד את שתי הכיתות לכיתה אחת בשנת הלימודים הקרובה".

      משרד החינוך: "בתי הספר המדוברים - מקרים שעליהם לא חלה הרפורמה"

      ממשרד החינוך נמסר כי "הרפורמה לצמצום מספר הילדים בכיתה יצרה שינוי גדול ומשמעותי בבתי הספר היסודיים. היא הביאה לסיומה של מציאות רבת שנים במערכת החינוך, בה 40 תלמידים למדו צפופים ודחוסים בכיתה. הודות לרפורמה לומדים כיום בכיתות א-ג מקסימום 34- 32 תלמידים בכיתה. בשנה הקרובה (תשע"ט) הרפורמה תורחב גם לכיתות ד', עד שהיא תוחל על כל הכיתות מ-א' ועד ו'. בהתייחס לבתי הספר המוצגים בכתבה, יצויין כי מדובר במקרים בהם הרפורמה לא חלה עליהם".

      תשובת משרד החינוך, שהתעלמה ממצוקת ההורים והשאירה את המצב כפי שהוא, גרמה להורים רבעים להעביר זעמם כלפי הרשויות המקומיות שמצאו עצמן מותקפות, אך ללא הסמכות החוקית לסייע. הרשויות קיבלו הנחיה ממשרד החינוך כי חל איסור על הרשויות המקומיות לחרוג מתקן הכיתות המותר על פי נהלי משרד החינוך, וכי עובדי ההוראה בבית הספר הם עובדי משרד החינוך ואינם עובדי הרשות המקומית המנועה מהעסקתם.

      בשני מקרים שנדונו בבית משפט בנושא איחוד כיתות בהוד השרון ובנתניה בהם התבקשה פתיחת כיתות לימוד נוספות, דחה בית המשפט את העתירות וקבע כי אין לאפשר לעירייה לממן מתקציבה פתיחת כיתות נוספות כדי להקטין את מספר הילדים בכיתה, בין היתר מאחר והמורים אינם עובדי משרד החינוך ואינם מועסקים על ידי הרשות המקומית. אך גם בגלל עקרון השיוויון שיביא לכך שרשויות עתירות תקציבים יפתחו כיתות קטנות בעוד רשויות עניות יותר ילמדו יותר תלמידים בכיתה. כמו כן, התייחס בית המשפט בהחלטתו לעיקרון של דרישת ההורים להתערב בהחלטות משרד החינוך.

      ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, שלח מכתב למנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב והסביר כי החלטת המשרד באופן חד צדדי מפילה את האחרית על הרשות המקומית מבלי שיש לה כלל סמכות לטפל בסוגיה. "מבחינתי מדובר במהלך קר ובלתי מתחשב, תוך התנערות של המשרד והעברת האחריות לטיפול והסברה מול הילדים וההורים לרשות המקומית. אני קורא לך לבחון מחדש את החלטתכם לצמצם את מספר הכיתות ולהימנע מצעד הרסני לבתי הספר".