שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע היום (רביעי) כי נושאי השואה ומלחמת העולם השנייה יוחזרו לבחינת הבגרות בהיסטוריה, במתכונת ההיבחנות החדשה עם ספר לימוד פתוח. הוראת השואה נלמדה בארבע השנים האחרונות בדרכי הוראה מגוונות, דרך עבודות חקר או פרויקטים, והציון על חלק זה ניתן בדרכי הערכה חלופיות. לטענת משרד החינוך, בתקופה זו התפתחו בחטיבות העליונות כלי למידה מתקדמים, ובכוונתו להמשיך ולהשתמש בכלים אלה כחלק מבחינת הבגרות במתווה החדש.
הנושאים ללמידה שיוחזרו לבחינה החיצונית יכללו, בין היתר, את נושאי האידיאולוגיה הנאצית, עליית הנאצים לשלטון, החיים תחת השלטון הנאצי, הפגיעה באוכלוסייה היהודית, החיים בגטו, ההתנגדות היהודית, הפתרון הסופי, צעדות המוות ומהלכי מלחמת העולם השנייה.
במסגרת יישום ההחלטה, תוקדש שנת הלימודים הבאה, תשע"ט, להשתלמויות ולהכשרת מורי ההיסטוריה. בשנה זו יוכן עבור המורים להיסטוריה מארז מסודר, ובו הצעות ליחידות הוראה ודגמי בחינה. בשנת הלימודים תש"פ - 2020 - יחלו המורים ללמד בבתי הספר במתכונת החדשה, ובשנת תשפ"א לראשונה תתקיים בחינת בגרות בנושא השואה עם ספר לימוד פתוח.
משרד החינוך אמר כי הבחינה במתכונת החדשה תקנה לתלמידים מיומנויות של חשיבה מסדר גבוה, יכולות הבעת עמדה ועיסוק בשאלות העוסקות בדילמות מוסריות. כמו כן, תבטיח ההיבחנות החדשה שימוש במידע שנלמד לצורך דיון בשאלות הערכיות, ניתוח קטעי מקור, אבחנה בין עובדות לדעות ההיסטוריון והשוואת מקורות היסטוריים.
בנט אמר כי החליט להחזיר את נושא השואה ומלחמת העולם השנייה לבחינת הבגרות החיצונית בהיסטוריה "מפני שכל ילדה וילד במדינת ישראל חייבים להכיר לעומק את השואה". הוא הוסיף: "התלמידים ייבחנו בנושא עם חומר פתוח, מה שיעניק הזדמנות ללמידה מתוך מחקר וסקרנות, כחלק ממהלך הדגל שהתחלנו - המעבר משינון להעמקה".
לדבריו, "מקצוע ההיסטוריה הוא אחד מאבני היסוד שאנו מקנים לתלמידים במערכת החינוך, ובתוכו אני רואה חשיבות מכרעת בלמידה על השואה כאירוע משמעותי בתולדות העם היהודי. דווקא בדור הנוכחי, כשאנחנו הולכים ונפרדים מאחרוני ניצולי השואה, עלינו להעמיק את הזיכרון של רצח ששת מיליון אחינו ואחיותינו על מנת שלא ישכח לעולם. הנחלת הזיכרון היא משימה לאומית ראשונה במעלה".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב אמר כי "מערכת החינוך נערכת ליישום מודל ההיבחנות החדש, שמאפשר היבחנות עם ספר לימוד פתוח. בשנים האחרונות התנסו המורים להיסטוריה בסוג אחר של הוראת הנושא, במסגרת הערכה חלופית. המודל החדש מעלה אותנו לקומה הבאה, ומאפשר לכל תלמידה ותלמיד לבסס את הידע בחקר השואה להעמיק בו, לעסוק בשאלות מוסריות וערכיות, ולפתח חשיבה בנושא מסדר גבוה".
יו"ר יד ושם, אבנר שלו בירך על החלטת שר החינוך. "ידע בסיסי בתולדות השואה ומלחמת העולם השנייה הוא תנאי הכרחי להעמקה וללמידה משמעותית של הנושא", אמר. "מעבודת אנשי החינוך של ביה"ס להוראת השואה של יד ושם עם תלמידים ועם מורים במרוצת השנים, אנו למדים כי הבנה של התמונה הכללית ושל ההקשר הם שמאפשרים יכולת חשיבה וניתוח מעמיקים. העיסוק בדילמות והדיון בערכים ובמשמעויות מוסריות, חייב להיות מעוגן בידע ובהבנה של התהליכים ושל האירועים עצמם".
שלו הוסיף כי "זיכרון שלא מגובה בהבנה ובידע הוא זיכרון שנמצא בסיכון לשימוש מעוות ואף להתפוגגות. ההיבחנות במתכונת החדשה מאפשרת הנחלה של זיכרון השואה באופן שמשלב למידה של העובדות ההיסטוריות כרקע וכבסיס להעלאת שאלות משמעותיות".