(בווידאו: דיון בעקבות פרשת המסרונים, מרץ 2018)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, פרסמה היום (ראשון) לכלל השופטים נוהל חדש שמטרתו להסדיר את יחסיהם עם גורמי התביעה והחקירה. הנוהל בא בעקבות הרשעת השופטת רונית פוזננסקי-כץ בבית הדין המשמעתי לשופטים בפרשת המסרונים לפני כחודשיים, שבה נחשפה ההתכתבות בינה לבין חוקר הרשות לניירות ערך ערן שחם-שביט בפרשת בזק.
לפי הנוהל החדש שייכנס לתוקף בתחילת חודש ספטמבר, ממשק העבודה בין השופטים לגורמי חקירה ותביעה ייעשה באמצעות מזכירות בית המשפט, ויתועד בתיק בית המשפט. עוד נכתב בנוהל כי הקשר יתקיים "אך ורק במהלך הדיון המתקיים בפני השופט והוא יימנע מכל קשר ישיר או בלתי פורמלי אחר עמם".
לקריאה נוספת:
פרשת המסרונים: השופט גרוניס יעמוד בראש בית הדין בקובלנה נגד השופטת
פרקליט המדינה על פרשת המסרונים: "מקרה חריג אך לא פלילי"
שקד וחיות החליטו: השופטת רונית פוזננסקי כץ תעמוד לדין משמעתי
עוד הורתה חיות כי כל חומר החקירה הרלוונטי יוצג לשופט במהלך הדיון באולם בית המשפט, בין בדיון המתקיים במעמד כל הצדדים, ובין בדיון במעמד צד אחד. "ככל שהדבר נדרש", נכתב בנוהל, "יפסיק השופט את הדיון ויעיין בחומר החקירה בלשכתו ללא נוכחות מי מהצדדים". בתיקים מורכבים יוכלו השופטים להתיר ליחידה החוקרת להגיש מראש את חומר החקירה באמצעות המזכירות, אך מבלי שיתקיים "כל קשר ישיר מול נציג היחידה החוקרת".
הנוהל מתיר לשופטים, במקרים חריגים ובאישור נשיא בית המשפט או אחד מסגניו, לקיים דיון בבקשת מעצר במעמד צד אחד בלשכת השופט. עם זאת, גם בדיון כזה יתנהל פרוטוקול ויירשם בו כי הדיון נוהל בלשכה ולא באולם. עם זאת, הפרוטוקולים של דיונים אלו לא יהיו פומביים.
שרת המשפטים איילת שקד התייחסה לנוהל החדש: "אדם מהיישוב הנלקח למעצר מאבד את עולמו ברגע. לכל אדם עומדת חזקת החפות, ואל לו לאף אחד להקל בה ראש. היעדר מצג של נייטרליות בניהול המשפט, ואף למראית עין בלבד, מהווה פגיעה קשה בתחושת הצדק"
לדברי השרה "לאחרונה הודעתי על רפורמת ההליך ההוגן, במסגרתה אפעל לביצור זכויות החשודים בישראל. אני בטוחה שנוהל הנשיאה יישם את המלצות צוות השופט אלרון בנושא מערכת היחסים בין נציגי התביעה לשופטים באופן מיטבי, ורואה בו חלק בלתי נפרד מהמהלך. רק שמירה דווקנית על זכויות החשודים תשמור על חירותם".
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה על הנוהל: "לשכת עורכי הדין מברכת על הוראת הנוהל החדשה של נשיאת בית המשפט העליון. תכליתו של נוהל זה היא לוודא שלא תתרחשנה תקלות מצערות מסוג אלה שהתוודענו אליהן לאחרונה. נהלים אלה מחדדים את ההתנהלות המקצועית המתבקשת בין גורמי התביעה והאכיפה כמו גם סניגורים לבין גורמי המשפט היושבים בדין ותכליתם לגרום לכך שלא תהיה תחושה של אפליה או משוא פנים למי מהצדדים או כל קשר שיש בו כדי לעורר תחושה של הליך משפטי בלתי תקין ו/או בלתי שקוף. חשוב שבכל בתי המשפט בארץ יהיה נוהל אחיד שכן עד להתקנת נוהל זה נחשפנו לנהלי עבודה שהשתנו מבית משפט למשנהו, תופעה זו אינה רצויה וטוב שתסתיים. אנו מאמינים שעם כניסתו לתוקף של נוהל הנשיאה ייגבר האמון בהליכים המשפטיים המתנהלים בבתי המשפט".
במסגרת פרשת המסרונים, השופטת פוזננסקי-כץ הורשעה בהתאם להודאתה בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים. הדיון נערך בפני הרכב בית הדין המשמעתי בראשות הנשיא בדימוס השופט אשר גרוניס, שופט בית המשפט העליון ניל הנדל וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופטת אסתר הלמן.
על פי העובדות בהן הודתה השופטת, היא ועו"ד שחם-שביט ניהלו התכתבויות שונות לגבי ההליך, התכתבויות שלא ראוי היה לקיימן בין נציג התביעה לבין השופטת שדנה בו. ההרשעה באה בעקבות הסדר שהביא לתיקונים מסוימים בקובלנה המקורית שהוגשה לבית הדין על ידי שרת המשפטים איילת שקד.
החוקר שחם-שביט כתב אז לשופטת פוזננסקי-כץ בדיון להארכת מעצר החשודים בתיק 4000: "תיראי מופתעת". השופטת, פוזננסקי-כץ, השיבה לו: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". "(לגבי) סטלה ואיריס נבקש מחר ימים ספורים. יבקשו שלושה, את בהחלט, אבל בהחלט יכולה לתת יומיים", כתב החוקר לגבי הארכת מעצרן של סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, ואיריס אלוביץ', אשתו של בעל השליטה בחברה.