פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שקד וחיות החליטו: השופטת רונית פוזננסקי כץ תעמוד לדין משמעתי

      נשיאת ביהמ"ש העליון ושרת המשפטים אמצו את מסקנות נציב הביקורת על שופטים ויגישו קובלנה משמעתית נגד פוזננסקי-כץ בעקבות חשיפת ההתכתבות בינה לבין חוקר רשות ניירות ערך בפרשת בזק. לאחר שתוגש הקובלנה תיבחן השעיית השופטת עד למתן ההחלטה בעניינה

      שקד וחיות החליטו: השופטת רונית פוזננסקי כץ תעמוד לדין משמעתי
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יאיר דניאל

      נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושרת המשפטים איילת שקד הודיעו היום (רביעי) כי החליטו להעמיד לדין משמעתי את השופטת רונית פוזננסקי-כץ בעקבות חשיפת המסרונים בינה לבין חוקר רשות ניירות ערך ערן שחם-שביט בפרשת בזק - בהמשך להמלצתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין.

      בהתאם להחלטתן תגיש השרה שקד בימים הקרובים קובלנה משמעתית נגד השופטת פוזננסקי-כץ ולאחריה תפעל הנשיאה חיות למנות הרכב בית דין משמעתי שידון בעניינה. על פי ההודעה, לאחר הגשת הקובלנה תיבחן השעייתה של השופטת פוזננסקי-כץ "עד למיצוי ההליך המשמעתי בעניינה". בהודעה צוין כי "הכשלים המערכתיים" שציין הנציב ריבלין בהחלטתו שפורסמה אתמול ייבחנו על ידי הנשיאה חיות וזו "תגבש בהקדם נוהל מתאים שיענה עליהם ויפורסם לציבור".

      לקריאה נוספת:
      מקורבי השופטת: "אין סיבה שתתפטר - לא זיהמה את ההליך השיפוטי"
      "אתה ממשיך לגלות לי": ההתכתבות המלאה בין השופטת לחוקר

      השופטת רונית פוזננסקי כץ (מערכת וואלה! NEWS , אתר בתי המשפט)
      עלולה להיות מושעית עד לקבלת ההחלטה בעניינה. השופטת פוזננסקי-כץ (צילום: אתר בתי המשפט)

      בהחלטתו שפורסמה אתמול קבע הנציב ריבלין כי אין בסיס להעמדתה של השופטת פוזננסקי-כץ לדין פלילי וכי יש לנקוט נגדה צעדים משמעתיים בלבד - אך ציין כי במקרה התגלו "כשלים מערכתיים" וכי ההתכתבות בינה לבין חוקר הרשות לניירות ערך הייתה התנהלות "פגומה מיסודה". בהחלטתו, שפורסמה תחת הכותרת "על יוהרה, סכלות ומסרוני וואטסאפ - מסקנות אישיות ומערכתיות", הוסיף כי השופטת "עשתה מעשה שפגע באמון הציבור במערכת המשפט, והתנהגה בצורה שאינה הולמת שופט", אך הדגיש כי "לא הייתה הטיית משפט או קנוניה".

      החלופה לדין משמעתי: העמדת השופטת להליך הדחה

      שקד וחיות יכלו לבחור שלא לאמץ את החלטתו של ריבלין ולפנות אל הוועדה לבחירת שופטים כדי לפתוח ישירות בהליך הדחתה של השופטת פוזננסקי-כץ. החלטה כזו דורשת רוב של שבעה מתוך תשעה החברים בוועדה, בדומה למינוי שופט לבית המשפט העליון.

      פעם אחת בלבד הודח שופט מכהן בישראל. מי שחתומה על ההשיג המפוקפק היא שופטת בית משפט השלום בחיפה הילה כהן שנקבע כי בדתה פרוטוקולים של דיונים שכלל לא התקיימו. תחילה הובאה כהן בפני בית הדין המשמעתי. שלושת חבריו הטילו עליה נזיפה חמורה והעברה לבית משפט אחר.

      הוועדה לבחירת שופטים בראשות שרת המשפטים אילת שקד, 22 בפברואר 2018 (נועם מושקוביץ)
      נמנעו מהעמדת השופט להדחה. שקד וחיות (צילום: נועם מושקוביץ)

      אלא שהפרשה לא הסתיימה שם - נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון סירב לקלוט את כהן,מה שיצר מבוי סתום. נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, הציע לה לפרוש מרצונה, אולם היא סירבה ויצאה לקרב מול מערכת המשפט. לבסוף כונסה הוועדה לבחירת שופטים, שבראשה עמדה שרת המשפטים דאז ציפי לבני, והחליטה להדיחה.

      בג"ץ דחה את עתירת השופטת נגד ההחלטה, והיא הודחה בסוף שנת 2005. ב-2013 נחשף בעיתון "הארץ" כי בהליך גישור סודי נקבע שהשופטת המודחת כהן תהנה מפנסיה תקציבית של 8,000 שקלים בחודש לכל ימי חייה, עבור ארבע השנים שבהן כיהנה כשופטת.

      פרקליטה של השופטת פוזננסקי-כץ, עו"ד אופיר סטרשנוב ממשרד כהן-סטרשנוב-לונדון, מסר אתמול לאחר פרסום החלטת הנציב כי "הוכח באופן חד משמעי שהשופטת לא פגעה בזכויות החשודים ועורכי דינם, ולחליפת המסרונים יש הסבר פשוט שפרטיו הובאו בפני הנציב. מדובר בהתכתבות טכנית בין השופטת לנציג רשות ני"ע. בפרשה זו, כמו גם בכל דיוני המעצר בהם דנה, שקלה השופטת פוזננסקי-כץ כל בקשת מעצר בקפידה והחלטותיה נבעו תמיד משיקולים משפטיים טהורים, ללא כל הטיה או דעה קדומה, ותוך מתן משקל בכורה וחרדת קודש לכבוד האדם וחירותו".

      (עדכון ראשון: 9:42)