עד לפני חצי שנה לא הייתה רמת הגולן הסורית בראש סדר העדיפויות של משטר אסד, והוא העדיף להתרכז בהגנה על דמשק, כיבוש ערים ועיירות, ורק לאחר מכן המרחב הכפרי והגבול הישראלי. אך משהו קרה בחודשים האחרונים. ההצלחות המבצעיות בשיתוף צבא רוסיה ומו"מ עם מורדים שבתמורה להנחת נשק יוכלו לצאת מאזורי הלחימה באמצעות "צירים בטוחים" הביא לשינוי בתפיסה.
אך כנראה שלא רק זו הסיבה. האיראנים הפעילו את כובד משקלם להתבסס בשטח סוריה בכלל, ובטווח עשרות ק"מ מהגבול הישראלי בפרט. ההתבססות הגיעה מתוך רצון להקים מוצבים ובסיסים כדי להרחיב את מנוף הלחץ על ישראל במידה ויעזו בעתיד לפעול נגד טהראן.
עוד בוואלה! NEWS:
דיווח: רוסיה הפציצה מהאוויר את כוחות המורדים בדרום סוריה
הלחימה באזור הגבול מחריפה: אלפים נמלטו מהפצצות משטר אסד
אסד מגביר את המתקפות בגבול הגולן; דיווח: חיזבאללה נסוג מהחזית
הדרג המדיני בישראל בליווי בכירי מערכת הביטחון העבירו מסרים תקיפים למדינות באזור, כולל רוסיה, כי אין בכוונת ישראל להתפשר על מרחב נטול איראנים ופעילי חיזבאללה. רוסיה מצמצה וישראל לא הגיעה עמה להסכמות. בשאר אסד אמר בפומבי כי הוא מחויב לאיראן בת בריתו. אף אחד גם לא לקח בחשבון את האפשרות כי הכוחות השיעים בפיקוד האיראנים יכולים בקלות להחליף מדים למדי משטר צבא סוריה ולפעול כחלק בלתי נפרד ממנו. כך נוצרה למעשה מציאות שבה ישראל צריכה להיערך ליום שאחרי.
היום שבו משטר אסד בליווי כוחות איראנים וחיזבאללה יילחמו במרחק של מאות מטרים מגדר המערכת בגבול הישראלי.
בשבועות האחרונים החל צבא סוריה לרכז כוחות גדולים מאוד בדרום סוריה באופן שעורר דאגה גם בירדן. בשבוע האחרון החל הצבא הרוסי להשתתף בתקיפות נגד ריכוז מורדים גדול מאוד, חלקם מזוהה עם האידאולוגיה הקיצונית של אל-קאעידה. המצב הזה יוצר מנוף לחץ אדיר על כוחות המורדים שפרושים לאורך הגבול עם ישראל אך בעיקר בדרום רמת הגולן.
ראש אגף המבצעים אלוף אהרון חליוה ביקר בשבוע שעבר בגבול הסורי באוגדה 210 בפיקודו של תת-אלוף עמית פישר כדי לבחון את רמת המוכנות וההיערכות ל"יום שאחרי", ובעיקר להבין מה עוד ניתן לעשות כדי להיות ערוך באופן מיטבי לרגע בו המציאות תשתנה מקצה לקצה.
יחד עם זאת, מהשטח עולות שאלות כבדות משקל על איך תראה המערכה הסורית להחזרת השטחים לשליטת אסד. האם הוא יפעיל ארטילריה בקרבת הגבול באופן שעשוי לזלוג לשטח הישראלי? או שמא יעשה זאת בצורה טקטית אגרסיבית על ידי כוחות קרקעיים כשם שעשו זאת לפני שבע שנים המורדים במהלך כיבוש מעבר קונייטרה שמאז נמצא בידיהם? הרעיון המבצעי הישראלי הוא לדחוק כל פגיעה בעורף הישראלי או בגדר המערכת. לא ברור כיצד ינהגו כוחות המורדים, אם יימלטו לכיוון ירדן וינסו להיטמע בתוך מחנות הפליטים, יברחו לצפון סוריה או במקרה קיצון ינסו כמוצא אחרון להסתער על הגבול הישראלי.
צה"ל צריך להעמיד כוח אש משמעותי במיוחד כדי לבלום התקפת מורדים שכזו בכמה מוקדים. עד כה, למעט אירוע חריג, נלחמו המורדים בכוחות משטר אסד ונגד מורדים אחרים ובחרו לא להעסיק את צה"ל. בעבר, עוד בטרם נפל מעבר קונייטרה, החליט המטה הכללי להציב כוחות מיוחדים בצד הישראלי כדי להיערך לאפשרות שהקרב על המעבר ייכשל ויגלוש לישראל.
שאלות מהותיות עולות גם לגבי האוכלוסייה הסורית. בשנים האחרונות מפעילה אוגדה 210 את פרויקט "שכנות טובה" במסגרתה מעניק צה"ל סיוע רפואי והומניטרי לאזרחים סורים. מה יקרה בזמן כיבוש השטח מחדש על ידי אסד? האם תהיה נהירה לגבול הישראלי ונראה מראות שאפיינו את הבריחה של צד"ל בשנת 2000 לשער פאטמה מיד לאחר הנסיגה של צה"ל מדרום לבנון? או שלדרג המדיני יש דרך להבטיח את שלומם? הדבר עדיין לא ברור.
בעבר, כשהחלו המורדים לתקוף כפרי דרוזים בצפון רמת הגולן נאמני משטר אסד הודיעו בישראל באופן רשמי כי לא יתנו לפגוע בדרוזים ויתערבו כדי לסכל כוונות לטבח. לא ברור גם מה יהיה מעמד אנשי אונדו"ף, כוחות האו"ם לאכיפת הסכם הפירוז מאז שנות השבעים שעזבו את השטח לאחר חטיפת אנשיה על ידי מורדים וחזרו לאחרונה. כשהמצב הביטחוני ידרדר שוב הם עשויים לעזוב את השטח לכיוון ישראל.
האינטרס הישראלי הוא לשמר יציבות ביטחונית באזור ולמנוע ככל שניתן התבססות איראנית בסוריה. האיראנים נחושים להתקרב אל הגבול ולכן האתגר של צה"ל והדרג המדיני יהיה להרחיק אותם מהאזור.