פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "רק כשפתחתי עיתון הבנתי מה עשינו": הזרוע הארוכה של ישראל נחשפת

      מפגשים חשאיים ושיתופי פעולה חסויים, מבצעים ברחבי העולם ומרדף יומיומי אחר ידיעת הזהב המכריעה: ריאיון ראשון עם אנשי המודיעין המסווגים ביותר בישראל, שלא מפחדים להשתמש בקצת חוצפה כחול-לבן

      "רק כשפתחתי עיתון הבנתי מה עשינו": הזרוע הארוכה של ישראל נחשפת
      צילום: דן"צ, עריכה: שניר דבוש

      (בווידאו: האפליקציה של אמ"ן נחשפת)

      באמצע העשור הקודם ניהל המודיעין האמריקני מצוד רחב, רצוף אכזבות וכשלונות, אחר הארכי-טרוריסט הירדני אבו מסעב א-זרקאווי, שפעל כמו תמנון ונעלם כמו זיקית ברחבי המזרח התיכון. היה זה קרב של מעצמה נגד אדם אחד.

      ג'ובי ווריק, זוכה פרס פוליצר, גולל בספרו המרתק "דגלים שחורים" את עליית דאעש, פרקים מסתוריים מחיי א-זרקאווי ואת המרדף העיקש עצמו. בראש צוות גששי העל של ה-CIA עמדה נדיה בקוס. היא ניווטה את המאמץ המודיעיני והוציאה לפועל אינספור פעולות חשאיות - פשיטות על מבנים, מעצרים וחקירות, יירוט שיחות, טקסטים וטלפונים, והשגת מפות ופתקים מכיסי פעילי טרור - שיצרו תמונה בהירה יותר על הארגון האכזרי, וחשפו סימנים ועדויות לפועלו של הטרוריסט עצמו בכשלושים מדינות.

      א-זרקאווי חמק כמה פעמים ברגע האחרון מפשיטות של כוחות מיוחדים ומפגיעת טילים, ובפעם האחרונה שניצל, הוא נאלץ להשאיר מאחוריו את מחשבו הנייד, שאפשר ל-CIA "לחטט" מעט במוחו. מקום המסתור שלו, עם זאת, לא נחשף. הבית הלבן לחץ לקבל תוצאות, ולבסוף הוחלט למנות את גנרל סטנלי מק'קריסטל לעמוד בראש כוח משימה סודי שיעצור את המבוקש. המודיעין האמריקני חיכה לטעות קריטית, וזו באה מעט מאוחר יותר: א-זרקאווי החליט להוציא לפועל פיגועי התאבדות בארץ הולדתו, ירדן.

      אבו מוסעב זרקאווי (AP)
      תמנון וזיקית ברחבי המזרח התיכון. א-זרקאווי (תצלום: AP)

      המלך עבדאללה הנחה את "המוחבראת", יחידות המודיעין החשאי של ארצו, להעלות הילוך במצוד אחריו ולסייע לאמריקנים לפני שלהבות הטרור יתקרבו לארמונו. הירדנים, אשפים בהפעלת סוכנים, הצליחו דרך הבנת הקוד התרבותי-דתי-שבטי לפרוץ את חומות המידור בארגון הטרור, ולהפוך פיסות רכילות בלתי רלבנטיות לכאורה למידע יקר ערך.

      מק'קריסטל זיהה במהירות את איכות התוצר הירדני, הידק את הקשר עמם והזמין כמה מהם, באופן חריג, להתארח במרכז העצבים הסודי של כוח הפעולה. הקשר התעצם, התרחב ובשיאו השיגו הירדנים את הידיעה שחשפה את מקום המסתור של א-זרקאווי, וסייעה בחיסולו ביוני 2006. היה זה סיפור על שיתוף פעולה מוצלח ונדיר יחסית בין המודיעין האמריקני, עתיר המשאבים, הטכנולוגיות והתקציבים, ובין מקבילו הירדני, שהחזיק ביתרון היחסי בשטח. האגו הונח בצד, והתוצאה הייתה חיסול של אחד הטרוריסטים האכזריים שהצמיח המזרח התיכון.

      דרושה מהפכה

      העשור האחרון מעלה יותר סימני שאלה מסימני קריאה בקהילת המודיעין הישראלית. תובנות מהערכת מצב של אמ"ן הופכות במהירות לחסרות חשיבות בשל קצב השינויים, והאינטרנט, הרשתות החברתיות וריבוי ארגוני הטרור מאיצים עוד יותר את התהליך. כך, למשל, פוררה המדינה האסלאמית מדינות וערים, אך גם הביאה בעקיפין לאיחוד בין ארצות שלא ניהלו דיאלוג ישיר עד אז, ומצאו עצמן תחת אותה מטריית איומים. כדי להתמודד עם הקצב ולצמצם את בורות המודיעין, נדרש שינוי דומה לזה שהביא לנפילת א-זרקאווי.

      ראש אגף המודיעין היוצא, אלוף הרצי הלוי, הפנים כי מול הציר הרדיקלי שכולל את איראן, חיזבאללה וסוריה, ומושפע לא מעט מרוסיה, יש להעמיד רשת נגדית, שתפעל אף היא על בסיס אינטרסים משותפים. המשאבים המוגבלים של כל מדינה, הבין הלוי, ישיגו אפקט גדול יותר כשיקובצו יחד, יאפשרו למידה יעילה של האויב ויספקו רמזים על הצעד הבא שלו.

      כך, דווקא בעידן שבו צה"ל מקצץ ללא הרף, הוחלט להרחיב את תקני מחלקת קשרי החוץ של אמ"ן, להציב בראשה קצין בדרגת אלוף-משנה, יוצא אחת היחידות המסווגות ביותר, להכפיף אותה לראש חטיבת ההפעלה (במקום ראש אמ"ן, א.ב) ולהגדיל את משימותיה. היעד: השגת מודיעין, ביצוע מחקרים עם שותפים זרים, השפעה וסיוע בעיצוב המציאות. תת-אלוף ג', ראש חטיבת ההפעלה, שיפר את אופן פעולתה, העלה באמצעותה, בין היתר, את רמת האיסוף על מדינות יעד שמאיימות על ישראל, והתמקד במקביל במפת ארגוני הטרור המתעדכנת תדירות.

      יחידת קשרי חוץ של אגף המודיעין, קריה, תל אביב (ניב אהרונסון)
      לסייע בעיצוב המציאות. מחלקת קשרי החוץ (תצלום: ניב אהרונסון)

      אגף המודיעין לא המציא יש מאין. כבר בשנות החמישים החליפה ישראל מידע עם ארצות הברית, צרפת, טורקיה אתיופיה, סודן, איראן ומדינות נוספות, ואחד האירועים שהעלו את קרנה היה הצלחת ויקטור גרייבסקי להעביר ב-1956, מתחת לאף של המפלגה הקומוניסטית, את נאומו הסודי של ניקיטה חרושצ'וב, ובו הוקיע את פשעי סטאלין.

      תת-אלוף (מיל.) עמוס גלבוע, בכיר המודיעין לשעבר ומחבר הספר "מר מודיעין", סיפר כי ראש אגף המודיעין בשנים 1964-1972, האלוף אהרון יריב, שראה חשיבות יוצאת דופן בשימור וטיפוח קשרים מודיעיניים עם מדינות זרות, הנחה להרחיב את שיתופי הפעולה עמן, תוך שימת דגש על תחומי האלקטרוניקה והמדע. על פי גלבוע, השלל הרב שאספו כוחות צה"ל במלחמת ששת הימים סייע לאמ"ן להתקרב לארגונים זרים, שרצו להכיר, ללמוד ולהיחשף לאמצעי הלחימה, החימושים ואמצעי האלקטרוניקה של ברית המועצות. יריב עצמו העביר ב-1969 את הפיקוד על יחידת ענף 7 לסגן-אלוף צבי רויטר, והאחרון העצים את הקשרים האמורים - בעיקר עם ארצות הברית אך גם עם מדינות באירופה ואפריקה. לאורך השנים חתמה ישראל על הסכמי שיתוף פעולה מודיעיניים עם מדינות שונות, אך לב הפעילות נותר הציר האמריקני, וזה הלך והתרחב, תוך חשיפה שוטפת למידע גולמי.

      השנים חלפו, האיומים במזרח התיכון גברו, וארגוני ג'יהאד עולמיים הרחיבו את פעולותיהם. אמ"ן התבסס כארגון מודיעיני שיכול לתרום למלחמה הכוללת נגדם, והשינוי במדיניות החל ב-2008, עם מעבר קהילת המודיעין מהחלפת מידע להיתוכו, בואכה מבצעים רב-לאומיים משותפים.

      חיי המדף של מודיעין איכותי הקשור לטרור אינם תמיד ארוכים, ומחייבים שימוש מיידי או שקיעה בחוסר רלבנטיות. כך, הוביל הרצון העז למצות את הפוטנציאל הישראלי למהלך אמריקני שבו הועבר חלק משיתוף הפעולה ל"סנטקום", הפיקוד המרכזי שמנוהל על ידי קצין בדרגת גנרל, אחראי על המזרח התיכון ומפעיל, בין היתר, מפקדת מבצעים מיוחדים בפלורידה ומפקדה קדמית בקטאר.

      יחידת קשרי חוץ של אגף המודיעין, קריה, תל אביב (ניב אהרונסון)
      שגרירה של "השותפים". ש' (תצלום: ניב אהרונסון)

      התוצרים המשותפים של אמ"ן, המוסד ומשרד החוץ הפכו לקלף ישראלי מלא עוצמה, ומדינות רבות אחרות - בעיקר מאירופה, שם יצאו אזרחים והתגייסו לארגוני הטרור - שאפו אף הן לשפר את מערכת היחסים המודיעינית עם צה"ל. שר הביטחון לשעבר משה יעלון רמז בהתאם בתום מבצע "צוק איתן" כי ההתפתחויות במזרח התיכון פתחו לישראל דלתות במדינות ערביות, והובילו לשדרוג היחסים ולשותפות אינטרסים מודיעיניים וביטחוניים.

      ארבע שנים לאחר מכן עומדת המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי באמ"ן במוקד תשומת הלב המודיעינית של ישראל, ופועלת ליצירת חיבור עם סוכנויות מודיעין זרות, ושותפות במשימות חדשות. "ברמה הגלובלית קיימת השתנות והבנה שהשותפות היא נכס", אמר מפקד היחידה, אלוף-משנה ע', שזו שיחתו הראשונה אי פעם עם עיתונאי. "המטרה שלנו היא לייצר קשרים אישיים ולהעלות את השותפות מדרגה. גיליתי עולם מדהים, הופתעתי מעומק העשייה וההשפעה, הרלבנטיות. יש בפנינו אוקיינוס של אפשרויות להשיג עוד מידע וליצור עוד שותפויות, ואנחנו מנייה בצמיחה. הדימוי? פחות תופס. זה לא מה שחושבים עלינו בחוץ ואולי טוב שכך. אנחנו פועלים בשם הצי"ח (ציון ידיעה חשובה, המידע שאוסף אמ"ן לפי נושאים ומרחב גיאוגרפי, א.ב), רואים מה הפער המודיעיני ואם יש הערכה חסרה, ומנסים לצמצם את זה באמצעות 'השותפים'".

      המילה "שותפים" חוזרת אינספור פעמים במהלך הריאיון, אך אנשי היחידה לא חושפים מדינות, ארגונים ומשימות, ומסרבים להתייחס גם לסערה שבה מידע ישראלי שהועבר לארצות הברית, שימש מאוחר יותר כבסיס לשיחה בין דונלד טראמפ לנשיא רוסיה. הם אחראים על זיהוי הזדמנות ליצירת שיתוף פעולה, קשר שיבנה תמונה מודיעינית ויפרוץ דרך. צריך לדעת לאיזה שותף לפנות, איך לבקש, וזה עוד לפני שהמשימה יוצאת לדרך. "אנחנו עובדים מול גורמי מודיעין שיש להם יתרון יחסי", הסביר ע'. "אני עסוק בלמקסם יתרונות יחסיים. מי מסייע לנו? כל מי שיכול לפתוח דלת. שב"כ, מוסד, אגף התכנון ועוד".

      צמיחת היחידה - בהיקף, בתקנים ובמשאבים - עומדת בקנה אחד עם המירוץ התמידי שהיא מנהלת נגד הזמן, זה שאמור להשיג מידע שיסייע לישראל מול אויביה. ראשי הענפים בה פועלים בהקשרים גיאוגרפיים ומדיניים, ורואים עצמם כיחידת איסוף מודיעין עצמאית, המנהלת מבצעים ומשימות בשיתוף גורמים זרים. "המטרה היא לזהות אינטרסים ותחומי עניין משותפים במדינות שונות, ולייצר שיתוף פעולה מודיעיני", הדגיש ע'. "רמת האינטימיות עם אותן מדינות הולכת וגוברת, שוברת שיאים, ויש מדינות שאין לנו שום דבר משותף איתן מלבד זה. הרי האיומים התרבו לא רק עלינו".

      "אורח כבוד"

      תחום האג"ם ביחידה, בשונה מהענפים האופרטיביים ומהקמ"ניה, אחראי על "הצד האפור" של הפעילות - תכנון לוחות זמנים ומפגשי עבודה, הכפופים אף הם לתהליך חשיבה ארוך בראשות ראש חטיבת ההפעלה על התוכן, אופן הצגת המידע, אבטחתו ושמירה על המקורות היקרים שסייעו בהשגתו.

      "מתבצעת חשיבה מאוד קפדנית על התהליך", הסביר ע' בן ה-40, שמילא בעבר תפקידים מגוונים וסודיים ביותר במערך המבצעים המיוחדים של צה"ל. "אנחנו חושבים המון על ביטחון המקורות, על אינטרסים מדיניים ומה אני יכול לתת לשותף. אנחנו מחזיקים נכסים באיסוף והערכה. זה מה שהופך את אמ"ן לשחקן משמעותי ואורח כבוד, אבל אני מייצג לא רק את אמ"ן אלא את מדינת ישראל כולה, וסולל דרך לתחומים נוספים".

      לדבריו, "יש לנו עליונות מודיעינית, אבל מעבר להחלפת ולהצגת מודיעין אתה צריך לדעת גם להשפיע. ראש אמ"ן (הלוי, א.ב) אמר שכשאתה משיג מידע אתה צריך להפוך אותו לידע, לבצע שיתוף פעולה ודיאלוג מחקרי. חובה עלינו להשפיע, ואנחנו יורדים למגרש, לא רק מביטים מהיציע. מעורבים במבצעים, משפיעים על המציאות. יש מדינות קבועות, אבל אני יוצא מאזור הנוחות".

      אחד האתגרים הגדולים עבור אותן מדינות היא חזרת פעילי הטרור אליהן, הקמת תאים עצמאיים ויציאה לפעולה בתחומן. התהליך הוביל להבנה כי לא ניתן להתמודד עם האיום לבד, וכי חייבים לשתף פעולה ולהתעלם מנקודות מחלוקת אחרת בין המדינות. שיתוף פעולה זה, הסביר ע', מתחזק את הקשר בין המדינות ופותח בסופו של דבר דלתות עבור המדינאים לקשרים רבים ומגווניים - כלכליים, למשל.

      יחידת קשרי חוץ של אגף המודיעין, קריה, תל אביב (ניב אהרונסון)
      "וואוו, הבאתי לפריצת דרך". מחלקת קשרי החוץ

      לעתים מציגה היחידה לשותפים מידע מודיעיני על פעילות צה"ל במערכה החשאית שבין המלחמות, במטרה לשמר חופש פעולה ישראלי ולהשפיע באופן כללי יותר, אך במקרים רבים שיתוף הפעולה מוביל לניצחון ממוקד שמשנה את התמונה המודיעינית כולה. "בחודשים האחרונים הייתי ברגעים כאלה", חושף ע', "אירועים שבלב אתה אומר לעצמך 'וואוו,' הבאתי לפריצת דרך, אבל אני לא יודע להגדיר אם מנעתי מלחמה מיידית".

      אנשי היחידה נזהרים מאוד מדימוי של מפעילי סוכנים, ומבהירים במהלך הריאיון כי הם פועלים על בסיס הנחיות ברורות, ומול גורמים רשמיים בסוכנויות זרות. כשהם טסים לחו"ל הם אמנם לובשים בגדים אזרחיים, אך הם מזוהים תמיד כקציני צה"ל. כך, הם מדגישים, עולם הפעלת הסוכנים נותר בחסות יחידות מסווגות אחרות, והם מוסיפים לפעול בעולם המורכב מקוד התנהגות דיפלומטי-מודיעיני. "אני מבקש משהו מ'שותף' ומקבל גם לעתים 'לא' כתשובה", הסביר ע', נשוי ואב לשלושה ילדים שלמד כלכלה ומדעי החיים, והמשיך לתואר שני בחינוך. "עוצמתנו המודיעינית היא מושא להערצה, לא פחות. יש מקרים שבהם אני מקבל ולא נותן כלום כי מספיק להם שיתוף פעולה חד-צדדי, ויש מקרים שאנחנו אומרים 'לא, תודה'".

      חיילי וקציני היחידה - מחציתם בסדיר, מחציתם בשירות קבע - עוברים תהליך ארוך מאוד של מיונים, מבחן אישיות ובדיקות נוספות, בשל הסיווג הביטחוני הגבוה שאליו הם נדרשים. הם חייבים להיות בעלי אינטליגנציה גבוהה, לדעת לנתח וליצור קשרים בינאישיים, ליזום, לרדת לפרטים קטנים, להפעיל שיקול דעת ולשלב גם מעט חוצפה אישית.

      סגן ג' (23), סגן ראש דסק בענף אופרטיבי ואחראי על קשר עם "שותפים", מסביר כי הקורס שעוברים חיילי היחידה כולל שיעורים עם מומחי תרבות לאזורים גיאוגרפיים שונים. "אנחנו מדברים על הכול. איך לזהות ניואנסים, איך להגיב מה עלול להכעיס. הוא יכול להגיד לך 'כן כן כן' וזה בכלל 'לא'. אתה גם צריך לחשוב על מידת הישירות מולו. להימנע מהשתפכויות, לא להתלהב מכל פיסת מידע. פער הגילאים? הם מתרגלים מהר. שעה אחת של פנים מול פנים פותרת חודש של מסמכים. אנחנו עובדים מול אנשים. למישהו נפטר הסבא? אנחנו יודעים ומנחמים, מגלים אמפטיה. זה קשר יומיומי. לפעמים אני יכול לנהל שיחה של שעה וארבעים".

      נקודת האיזון

      "יש לי את הסיווג הגבוה ביותר בצה"ל, לכל המידע הרגיש, הכי רלבנטי. אני עוסקת בלא מעט נושאים וצריכה לחבר בין הפער שלי ליכולות של השותף. יש לי המון מפגשים עם רח"ט הפעלה, ואני גם שגרירה של השותפים, שמציפים פערים", סיפרה ש' בת ה-21, ראש חוליה שהצטרפה ליחידה לפני כשנה לאחר שירות ביחידה להפעלת סוכנים של אמ"ן. "התפקיד שלי הוא לבצע פעולות מחקר על מודיעין שמופק לשותפים ומהשותפים. זה עולם ומלואו, מלא אחריות, לכן אני גם משתתפת בדיונים עם בכירי אמ"ן".

      ש' מתארת את נקודת האיזון - איכות המידע שנמסר לעומת זה שמתקבל - ומסבירה כי היא שוקלת "מה אגיד ואיך אגיד, מה מידת הרגישות. אני עובדת מול המון גורמים, ויש תחומים שאני צריכה לקבל עליהם אישורים מראש, אבל כשעולות סוגיות שלא נערכנו אליהם אני צריכה להפעיל שיקול דעת. זו עבודה של 24 שעות. כל יום קורים דברים. הכול דינמי, מתפתחים דברים ויש ים של אינטרסים. תחלופת מידע שוטף. תן וקח. הוא לא רק מעביר לי פריט מודיעיני אלא גם איך להגיע למיצויו. יש רצון להיות שותפים שלנו ולעשות דברים מדהימים יחד".

      ג' מסביר כי הוא מקבל מידע כל יום, "לפעמים כל שעה. זו המשימה. זמינים 24/7. עומד על שלי כשצריך, גם דורש. מוצא את עצמי עומד מול ראשי ארגונים ואני לא רוצה להרחיב, אבל יש שותפים שאנחנו גורמים להם לעבוד בקצב שלנו. אנחנו קשורים לאירועים טקטיים, לא רק אסטרטגיים, ויש מצבים שבהם אנחנו פותחים עיתון ומבינים שאנחנו חלק מעיצוב המציאות הישראלית. אנחנו משפיעים על מדינות היעד שלנו, משפיעים על מדינות שאנחנו עובדים איתן, והתהליך מביא לפעולה מסוימת. אנחנו חצופים, אבל חוצפה ישראלית, והשותפים מבינים את זה. אנחנו שותף ייחודי".

      רס"ן ד' (38), קצין האג"ם של היחידה, שירת 12 שנים ביחידת אגוז כלוחם וכמפקד, היה גם קצין האג"ם של סיירת מטכ"ל, וכעת "מסייע ליחידה לעמוד ביעדיה, להגיע לתוצרים ואיכות. שדברים יעבדו. כמו סמנכ"ל תפעול בחברת היי טק. בכל ביקור של שותף בארץ אני יורד לפרטים הקטנים ביותר, מהרגע שהמטוס או המסוק נחת". הוא מעיד כי למרות שהכיר את היחידה בעבר, הוא לא היה חשוף ליכולותיה, וכעת, לאחר שנות שטח ולחימה רבות, הוא הבין שניתן לתרום גם בתחום הזה. "נדהמתי מהאיכות, ואני בהחלט מודע לכך שיש מדינות שמחזרות אחרי אמ"ן. אני לא מוביל אחריי אנשים ללחימה, אבל אני אומר בצניעות: התפוקות והעשייה מדהימה. זה עצום".