עושים היסטוריה: המדריך המלא לפסגת טראמפ-קים שהעולם מצפה לה

ערב הפסגה ההיסטורית בין קים ג'ונג און לדונלד טראמפ איש אינו יודע מה ייאמר במפגש בין שני המנהיגים. אולי רק טראמפ יודע מה הוא מתכנן לומר, מהם הקווים האדומים שלו ומה הוא מקווה להשיג - ואולי גם הוא לא. בתור אדם הסומך על האינסטינקטים שלו יותר מכל, ומשנה דברים ברגע האחרון כפי שראינו רק השבוע בפסגת G7 ניתן לומר שהוא על הרצף בין גמיש מחשבה לקפריזי.

טראמפ בעצמו אמר כי אחרי דקה בחדר עם קים הוא יידע אם יש על מה לדבר. לכאורה, זהו רמז לכך שאם ישנם חילוקי דעות בין השניים הפסגה תתפוצץ תוך דקות. אך נשיא ארצות הברית לא טס מרחק חצי עולם לפסגה עם אדם שהוא חפץ מאוד ביקרו - לפחות כעת - או לכל הפחות בעסקה עמו רק כדי לפוצץ את המפגש תוך דקה, או שעה. חילוקי דעות אולי יהיו, אבל ניתן להעריך שלא נראה פיצוץ דרמטי.

לקריאה נוספת:
סלפי על החוף: קים יצא מהמלון המבוצר לסיור לילי בסינגפור
"אני חושב שיהיה מאוד נחמד": טראמפ וקים ייפגשו אחד על אחד
סינדרלה בסינגפור: המהפך הגדול של קים מול המערב המתפרק

החשש הוא מכיוון אחר - שעקב רצונו של טראמפ להביא הישג דרמטי הוא יצייר כל ויתור, סמלי או ממשי, מצד קוריאה הצפונית כהישג היסטורי. מה שימנע זאת, אולי, הוא החשש להצטייר כמהדורה נוספת של קודמיו קלינטון ובוש שסברו שניהם - וטעו - שהסנקציות הכניעו את קוריאה הצפונית ועל כן העסקה שרקמו איתה, כל אחד בתורו, תמנע ממנה מלהמשיך לפתח נשק גרעיני.

טראמפ, כמובן, רגיש לביקורת. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שישוו אותו לאובמה, ועוד בדבר כה סמלי כמו עסקה על נשק גרעיני. הוא הרי לא הוציא את ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן כדי לחתום על הסכם גרוע עם מדינה שכבר יש לה נשק גרעיני. או כך לפחות ניתן לקוות.

קווי הפתיחה של המפגש די ברורים - ארצות הברית רוצה שקים יוותר על נשקו הגרעיני לחלוטין, כולל הטילים הבין-יבשתיים. קוריאה הצפונית רוצה ביטול מוחלט של הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה, וכן ערבויות למשטר שלא יותקף בידי ארצות הברית או בנות בריתה - יפן וקוריאה הדרומית. לא סביר שאלו ירצו במלחמה יזומה נגד פיונגיאנג אבל החשש קיים. לכאורה יש כאן בסיס להסכמה - אבל הדברים כמובן אינם כה פשוטים.

טראמפ הודיע שהסנקציות יוסרו רק כשקים יתפרק לחלוטין מנשקו. קים חושש ממצב שבו הוא מתפרק מנשקו - בהנחה שאינה ודאית כלל שהוא אכן מתכוון לכך - ואז העסקה מבוטלת. הרי הוא ראה במו עיניו, כמו העולם כולו, כיצד נשיא אמריקני אחד חותם על עסקה גרעינית והנשיא אחריו מבטל אותה בלי להניד עפעף. מי יתקע לידיו שהנשיא הבא אחרי טראמפ לא יבטל את ההסכם? ואולי בכלל הכול הוא מזימה מערבית שטנית - הוא יוותר על נשקו הגרעיני, משענת המשטר, ואז כשהמדינה פגיעה יופל משטרו? מבחינתו של קים, יש צורך בערבויות רציניות.

מרבית העולם נותר חשדן בשאלה אם קים אכן מוכן לוותר על הנשק הגרעיני של משטרו. מדינה לא מפתחת במשך עשורים נשק אימתני, שהוא הסיבה היחידה מדוע מישהו, קל וחומר נשיא ארצות הברית, מטריח עצמו להגיע למשא ומתן עמה - רק כדי לוותר עליו כלאחר יד. השאלה המפחידה את בנות בריתה של וושינגטון באזור היא האם טראמפ יהיה מוכן לוותר על "יהלומי הכתר", הכוחות האמריקנים בקוריאה הדרומית, ולהשאיר את התכנית הגרעינית של קים, במלואה או בחלקה, בתמורה לביטול תכנית הטילים הבליסטיים שלו ופירוקה.

במקרה כזה יוכל טראמפ לומר שהוא דואג לביטחון האמריקנים - תוך כדי הפקרת בנות בריתם. הוא הרי לא רואה ביפן או בקוריאה הדרומית בעלות ברית, אלא מתחרות - כמו קנדה, אירופה ומי לא. מדינות שבעיניו גוזלות פרנסה מפועלים אמריקנים - יריבות שיש להכניען. לא רק שהן מתחרות - ארצות הברית גם מגינה עליהן. ולא זו העסקה שטראמפ אוהב.

המערב - או מה שנשאר ממנו - בהחלט מעוניין בעסקה טובה עם קים; בהפחתת המתיחות, בסיום רשמי - סמלי אך חשוב כשלעצמו של מלחמת קוריאה - בהצהרות על שלום וידידות ובפתרון בעיות על גבי שולחן המשא ומתן. כל אלה דברים חשובים, הלוואי ויושגו.

שני הצדדים רוצים הישג, אך כל אחד יגדיר אותו בצורה אחרת. גם האופק שלהם שונה - טראמפ מסתכל כמה שנים קדימה, בעיקר לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר, ולהתמודדות על כהונה נוספת בעוד שנתיים. קים מסתכל הרבה יותר קדימה - הוא הרי יכול להיות בשלטון עוד 40, אפילו 50 שנה. מחשבה מפכחת. הרי גם אביו וסבו היו בשלטון עשרות שנים כל אחד.

ישנו היבט חשוב נוסף - אולי חשוב כמעט כמו הנושא הגרעיני - אם קים אכן מוכן להתחיל לפתוח את ארצו, בטווח הארוך טמונה בכך סכנה לשלטון השושלת המשפחתית כולה - יותר מאשר במתקפת פתע אמריקנית על פיונגיאנג. אם אכן יתחילו אזרחים צפון קוריאנים לבקר בסיאול, שלא לדבר על טוקיו; אם יהיו שידורי טלוויזיה פתוחים שיוכלו לקלוט מהמדינות השכנות; לראות כיצד חיים בני עמם ובני משפחותיהם מעבר לגבול המבוצר בעולם - הם יבינו מיד שחיו בשקר כל השנים.

כך הם עלולים להבין שחיו תחת עול נורא של דיקטטורה מהגרועות בעולם - בעוד הדרום, שגם הוא החל כדיקטטורה, יש לזכור, משגשג ופורח. כאן יתחיל הזעם, ואם אכן יהיה מסחר פתוח, שוק חופשי, פתיחות של רשתות חברתיות ומסחר - כאן משטר קים יפול. לא מיד, אבל יתחיל להיסדק.

כפי שאיננו יודעים מה מתרחש במוחו של טראמפ, כך איננו יודעים מה עובר במוחו של הבחור הצעיר שהתחנך במערב - ושולט כרודן אסיאתי הממשיך לשלוט על רודנות מהדכאניות בעולם. המנהיג שמיליונים מאזרחיו מצויים על סף רעב, מאות אלפים במחנות ריכוז; אדם שרצח את דודו ואת אחיו למחצה והפך בתוך שנה - בעיני טראמפ לפחות - מרודן מגוחך ונלעג למנהיג שקול, בן שיח. וזאת מבלי להזכיר את חילופי "המחמאות" שהעתירו שני אלה איש על רעהו.

אין צורך לומר שנושא זכויות האדם לא יעלה במהלך הפסגה, ועם כל הצער שבדבר אולי בצדק - אם רוצים להגיע לעסקה עם משטר לא נעים, בלשון המעטה, לא צריך להתחיל בהעלבתו. עדיין מעט מטריד לגלות עד כמה טראמפ לא מותח ביקורת קלה שבקלות על רודנים - ולמעשה מעריך אותם - בעודו מעתיר גידופים על בנות בריתו הדמוקרטיות, למעט ישראל.

טראמפ מגיע לפסגה כאשר בעלות בריתו במערב לכל הפחות חשדניות מאוד כלפי מדיניותו ומדיניות ארצו תחתיו. "אמריקה תחילה" הפכה מהר מאוד לאמריקה לבדה; או אמריקה המכתיבה לשאר העולם מה לעשות - ושאר העולם מתנגד.

המתנגדים להגמוניה המערבית בכלל והאמריקנית בפרט - סין ורוסיה בראש הברית המתגבשת הכוללת גם את איראן, קוריאה הצפונית ומדינות נוספות - צופים בסיפוק בקריסה במדיניות החוץ והביטחון המשותפת המערבית. מדינות אלה מגבות את קוריאה הצפונית - וכן זו את זו.

טראמפ כעת נמצא ביחסים טובים יותר עם פוטין ועם נשיא סין שי - שלא לדבר על יחסיו עם קים לעומת מנהיגים כמרקל, מיי, מקרון וטרודו. אך הוא יזדקק להם אם ירצה להטיל סנקציות כלל עולמיות על קוריאה הצפונית או איראן - שלא לדבר על ברית צבאית אפשרית נגד מדינות סוררות. כשארצות הברית יצאה למלחמת קוריאה היה זה תחת חסות האו"ם וכוח רב-לאומי, גם אם ברובו המוחלט אמריקני. אך אז, הייתה הלגיטימציה של כוח רב לאומי. מה יהיה בפעם הבאה? זו כבר שאלה גדולה.

יש התרגשות באוויר, צייץ טראמפ. ואכן יש. יש תקווה להסדר לטובת כל הצדדים. ואולי דווקא הנשיא יוצא הדופן הזה, הבלתי צפוי לחלוטין, הוא שיוכל להביא את ההישג שלא הצליחו קודמיו השקולים, המיושבים, ההולכים לפי הספר.