בית המשפט העליון דן הבוקר (ראשון) בעתירות שהוגשו נגד חוק ההסדרה. חוק נועד להסדיר את מעמדם של בתים בשטחים שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים. באופן חריג, היועמ"ש אביחי מנדלבליט לא הסכים לייצג את עמדת המדינה, משום שלטעמו החוק אינו חוקתי. משום כך עמדת הממשלה יוצגה על ידי עו"ד פרטי - הראל ארנון.
את העתירות הגישו מועצות מקומיות פלסטיניות וכן ארגוני זכויות אדם ישראליים, ובהם עדאלה והאגודה לזכויות האזרח. הדיון נערך בהרכב מורחב של תשעה שופטים: הנשיאה אסתר חיות, שבראש ההרכב, המשנה חנן מלצר, והשופטים ענת ברון, דפנה ברק ארז, יצחק עמית, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, נעם סולברג ומני מזוז.
עוד בוואלה! NEWS:
גורמי מודיעין: צפון קוריאה לא באמת פוצצה את אתר הגרעין
לבקשת שקד: 12 דיונים בשבעה חודשים - על הצעה שלא צפויה לעבור
לבקשת נתניהו: ועדת שרים לא תדון בחוק להכרה ברצח העם הארמני
עו"ד ארנון שמייצג את הממשלה היה הראשון לטעון ואמר כי "החוק מבקש להשיג כמה תכליות. הוא מבטא לקיחת אחריות שלטונית. הדבר הזה אינו סוד. ביהודה ושומרון, בפרק זמן של 15-20 שנה, בשל סיטואציה מורכבת מבחינה מדינית, פוליטית ובינלאומית, המדינה דיברה לפחות בשני קולות. מצד אחד סייעה בהכשרה, תשתיות ומימון - את הרחבת התשתיות והיישובים, למרות שהפעולות היו נגועות בפגמים של אי-חוקיות כזו או אחרת בדרגות שונות. המציאות הזו הובילה לאלפי משפחות שנתונות במצב ביניים ולא יכולות להמשיך את חייהן".
לדברי עו"ד ארנון, יש לטפל ב-4,000 משפחות שסובלות ממצוקה אישית. "המדינה מבינה שללא הסדרה, המשמעות היא בסופו של דבר פינוי המוני של מאות ואלפי משפחות, שהכנסת והממשלה סבורות שיגיעו למשבר חברתי לאומי ממדרגה ראשונה. לכן היא מעוניינת לפתור את המשבר הזה. החוק הזה לא בא לאפשר הפקעה לטובת הקמת התיישבות חדשה. הוא לא בא להכשיר דברים שנעשו אחרי חקיקתו. הוא בא לפתור מציאות ייחודית ליהודה ושומרון שנולדה במשך כמה שנים".
עו"ד ארנון אמר בסיכום דבריו כי "אין אלטרנטיבה, בסופו של דבר אין פתרון אחר שיכול להסדיר את חייהם של אלפי משפחות ביהודה ושומרון - של עפרה, של עלי, של בית אל, שנמצאים תחת איום של פינוי או של אי הסדרה שמשתקת את החיים שם. בינתיים גם בעלי הקרקע לא יכולים להנות ממנה, וביטול החוק יהיה הנצחה של מציאות שלא מועילה לאף אחד, למעט אלה שנהנים מדבר אחד - התנכלות להתיישבות ביהודה ושומרון".
גם עו"ד איל ינון, יועמ"ש הכנסת טען בדיון נגד דחיית העתירות. לדבריו, "בחלקים גדולים בציבור ובכנסת רווחת הדעה שחוק ההסדרה בא לעולם בשל בית המשפט ופסיקותיו. אני חש צורך לתקן את התפיסה השגויה הזו. חוק ההסדרה בא לעולם בעקבות התנהלות בעייתית של ממשלת ישראל לדורותיהן. למעלה מ-3,000 בתים נמצאים מפוטנציאל הריסה, על כל ההשלכות הנלוות לכך. עכשיו, השאלה היא מי צריך לשאת באחריות לכך. רבים מחברי הכנסת חשים שהמתיישבים אינם צריכים לשאת באחריות להתנהלות ממשלת ישראל".