לפי המהומה שהתחוללה בעקבות טענותיו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך - בעקיפין ובאמצעות מקורבים, לא חלילה בהתייצבות מול מצלמות - נגד מפקד מחוז ירושלים יורם הלוי, שחפר לדעת המפכ"ל מנהרה אל מתחת לביתו של החשוד המתגורר ברחוב בלפור, מתעוררות שלוש שאלות: מי ילבש מדי רב ניצב כשאלשיך יפרוש? עד כמה זה בכלל משנה? ומדוע מצטייר מהפרשה חזיון עמום ואף עגום של דז'ה וו?
סקר "פאנלס פוליטיקס", שנערך אתמול ופורסם היום בוואלה! NEWS, מלמד שהציבור אינו מרוצה מהמשטרה - אך תומך בשנה רביעית למפכ"ל, למרות אי-הנחת, בין אם משום שהם מאמינים שהוא עוד יצליח להשתפר ובין אם כעונש לאלשיך - בגדר הארכת שליש בגין התנהגות רעה. המשטרה, כרגיל, נמצאת הרחק בתמיכה הציבורית מאחורי צה"ל, הזוכה בציון משוקלל של "כמעט טוב מאוד" - וזה עוד בסקר הכולל מידגם מייצג של אזרחים ערבים, בשבוע שלאחר שיא ההתנגשויות בגדר עזה.
בניכוי חסרי-הדעה, או ליתר דיוק האמיצים המודים שאין להם דעה, שלושה מכל ארבעה ישראלים מצדדים בהארכת כהונתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בשנה חמישית, לראשונה מאז רפול ובהבעה נדירה של סיפוק נרחב מתפקוד ראש זרוע ממלכתית. הרביעי, המתנגד, הוא איזנקוט עצמו.
עוד בוואלה! NEWS:
ניצב הלוי על המתיחות עם אלשיך: לא היה כלום, אל תעשו לי את זה
הניצב הבכיר מאשים את אלשיך: מסכל בכל מחיר את מינויי למפכ"ל
מקורב לניצב הלוי: ארדן צריך להחליט עכשיו על זהות המפכ"ל הבא
אלשיך רחוק מהנתונים של איזנקוט, אך עדיין נהנה מרוב בקרב בעלי-הדעה. בתוך שנתיים הפך איש השב"כ חובש הכיפה מגיס חם-אישי של בנימין נתניהו במשטרה ושליחו שם לדבר חיפוי על עבירה - ליקיר השמאל ולשנוא הימין, בזכות הגנתו ההחלטית על חוקרי נתניהו.
לפי דיווח אמין של מוטי גילת, הבוקר ב"כאן", תקתוק הפצצה של תיקי נתניהו מתקרב להפעלה - ניר חפץ התגלה כחי"ר נפץ. החומרים המוקלטים והממוסמכים שאסף ליום סגריר מעלים בחדרי החוקרים הנוברים בהם, מפענחים ומתמללים, שריקות התפעלות וכלימה. 1000, 2000 ו-4000 מתכנסים לכלל תיק-על, 7000, הלוכד לכאורה את נתניהו ובני ביתו ללא מוצא מהפללה. למלאכה זו שותפים לפחות תריסר מבכירי פרקליטות המדינה ותל אביב (מיסוי וכלכלה), אגף החקירות והמודיעין ויחידות להב 433. לא הכל עשה אלשיך; אבל מפכ"ל אחר, או אף אלשיך בשחר כהונתו, היה יכול לנהוג אחרת, וכבר היו מפכ"לים וראשי ממשלה מעולם.
אלשיך פגע קשות בענף ייבוא המפכ"לים. בעיני היבואנים, בנימין נתניהו וגלעד ארדן, הניסוי נכשל. סגן ראש השב"כ לשעבר לא אילף את המשטרה; היא בייתה אותו. כדי לקבל את הכרזת העצמאות של המפכ"ל בענייני חקירות ראש הממשלה לא היה צורך לטרוח כל כך. אפשר היה לקבל תוצאה דומה, ואולי אף רכה יותר, מהניצבים ששרדו בסוף תקופתו של יוחנן דנינו.
אלא שאז, כשהבחירה הייתה בידיו ללא ערעור, פסח נתניהו על הלוי, המתואר כיום כחביבו. מה קרה בשנתיים האחרונות, למעט חקירות נתניהו? המפכ"ל הבא כבר יאחר להשפיע על תוכנן, אף שנתניהו מעכב את השלמתן בסירובו להתייצב מול החוקרים, אולי בתקווה שאלשיך ימאס בהתשה ויתפטר חצי שנה לפני המועד הנקוב לסיום כהונתו.
המשטרה השמרנית לא הספיקה להסתגל למהפכן הנמרץ
הלוי היה ב-2015, לצד ממלא מקום המפכ"ל בנצי סאו, הבולט בניצבים המכהנים. נתניהו וארדן לא רצו בהם וגם לא בניצבים בדימוס יואב סגלוביץ ושחר אילון. כל אחד מהארבעה היה יכול לפקד היטב, גם אם אחרת, על המשטרה, וכך גם מי שהיה נגוע בפוליטיקה ולכן פסול מינוי, הח"כ-לרגע דוד (צורי) צור.
תומכי אלשיך מייחסים לו הצלחות מסוימות, כגון מינוי קצינות רבות לעומת העבר למפקדות תחנות וגיוס שוטרים מוסלמים. מבקריו סבורים שההישגים זעומים לעומת היומרות. כך או כך, מהפכה הוא לא הביא, זאת מפני שהמשטרה שמרנית, נעה בכבדות ובקושי מתחילה להסתגל למהפכן הנמרץ הטרי, שהגיע במגמה למחוק את המהפכה הקודמת. עתה הוא כבר עלול לגרום לסחף המפכ"ל המהפכני הבא, ובתיקו התוכנית החדשנית שתיגנז בטרם עת, בעוד שלוש או ארבע שנים.
קציבת כהונתו של אלשיך לשלוש שנים רעה לא מפני שהיא עלולה להשאיר את המשטרה יתומה, אלא בשל המסר הגלום בה - כך ייעשה למי שאינו חפץ ביקרו של המלך. אלשיך, שלמד תחבולה או שתיים אצל המעסיק הקודם שלו, הגיב בשיטת האדמה החרוכה. הוא יעשה ככל יכולתו כדי להכביד על היועץ המשפטי לממשלה לגמד את חומרתם הפלילית של תיקי נתניהו, וכבונוס יפריע למי שנראה לו כמועדף על נתניהו.
בשב"כ זה לעתים פעל. יעקב פרי שידל את יצחק רבין למנות אחריו את כרמי גילון ולא את גדעון עזרא. אבל לרבין, שסמך על שיקול דעתו של פרי בעניין זה, לא הייתה בעיה אישית עם השב"כ, וכראש הממשלה היה גם השר הממונה על השירות.
נתניהו גם נגד המשטרה, גם נוהג למנות רק את מי שהראש היוצא אינו ממליץ עליו וגם חולק את הסמכות המעשית עם השר לביטחון הפנים. כך אירע ששלושת הניצבים הרוכנים כיום על אדני הזינוק הם המועמד של המפכ"ל, המועמד של השר והמועמד של ראש הממשלה.
איש מהם לא התחיל כשוטר. שלושתם הגיעו למשטרה הכחולה מהצד, מהימ"מ או מהמשמר האזרחי. שוטר ותיק אמר השבוע שעובדה זו מוכיחה ש"ניעור השמיכות בבית הספר לשוטרים בשפרעם העיף יותר מדי אבק לעיניים של הקצינים שצמחו במסלול הרגיל".
ברכתו של אלשיך עשויה להזיק במקום להועיל
המועמד של אלשיך הוא ניצב דוד ביתן, שהתגייס כקצין זוטר למשמר האזרחי בתחנת באר שבע וטיפס משם. אין לו מעריצים ואין לו אויבים. הוא נחשב לקצין מסור ויעיל, שאינו מתסיס את סביבתו. מינויו לסמפכ"ל, לאחר תקופה מזערית במחוז תל אביב, מסמן את בכירותו על פני מפקדי המחוזות האחרים, בעיני אלשיך, שלא כמו סגנות ראש השב"כ, הסמפכ"לות היא כמעט תמיד כיסא מפלט ולא מקפצת קידום. אם הממליץ הוא אלשיך - ברכתו עשויה להזיק במקום להועיל, אצל ארדן ונתניהו.
המועמד של ארדן עשוי להיות משה (צ'יקו) אדרי, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים - מעין גבי אשכנזי משטרתי, כשאלשיך משול לדן חלוץ שהתמנה לרמטכ"ל מחוץ לצבא היבשה. ההקבלה מגושמת. אשכנזי אמנם היה מנכ"ל משרד הביטחון עד שחלוץ התפטר, אבל לפני כן היה סגן רמטכ"ל שהתמודד עם חלוץ ופרש עם גיליון שירות ללא רבב. אדרי לא היה בעמדת התמודדות על תפקיד המפכ"ל, ועל צווארו תלויה אבן הריחיים של מצעד הגאווה הקטלני בירושלים - שבדיקת אירועיו הוטלה על ביתן. ישי שליסל, שרצח שם את שירה בנקי, עשה לאדרי את מה שהאנס הנמלט בני סלע עשה לפני 11 שנה ל"צורי", שהיה עד אז המועמד הבולט למפכ"ל לאחר משה קראדי.
הלוי הצליח בדרום ובירושלים. ניצב מישנה בדימוס ד"ר פיני יחזקאלי, המכיר היטב את כל המועמדים (והוא שגייס את ביתן למשטרה ומפליג בשבחיו), אומר שהלוי הפך את משטרת ירושלים לגורם ביטחוני מרכזי. הוא אינו אדם קל לחולקים עליו. המפכ"ל דודי כהן קידם אותו מהימ"מ - שאליו חזר כמפקד לאחר פיקוד על ימ"ר ירושלים - לדרגת ניצב, כמפקד להב 433. עד מהרה הוא נאלץ להודות בטעות הליהוק ולהעביר אותו לתפקיד אחר בעקבות עימות מסלים עם מפקדו אז, סגלוביץ.
שמונה שנים אחר כך, הלוי בוגר ומנוסה יותר ועדיין מפקד סוחף - או לדעת יריביו, עליו לגרום לסחף. כניצב היחיד המוכר בציבור, בולטותו מפריעה לאלשיך, שמחק מהתודעה את הקצונה, רובה ככולה, כדי להישאר בתודעה מזוהה בלעדית עם המשטרה.
אסירים יש בשב"ס, לא במשטרה
בתקופות קודמות היו למשטרה בכל עת 6-4 ניצבים, רובם צעירים מתוחכמים, שנתפסו כמקבילים בכישוריהם לאלופי צה"ל וסיפקו תשתית סבירה למשיחת אחד מהם למפכ"ל. כיום, כמעט כולם אלמונים, אפורים בכחול.
הניצבים אינם קרדינלים הבוחרים מקרבם אפיפיור; הם תלויים בפוליטיקאים. לא אחת, מי שמתואר כמועמד מוביל שוגה בלהיטות-יתר (גבי לסט, יאיר יצחקי, יעקב בורובסקי, אורי בר-לב) וניצב אחר חולף על פניו וחותך את הסרט המסומן "משטרה"; ואז מגלה השר שהזוכה, המאושר בחסדו, אינו אסיר תודה, אולי מפני שאסירים יש בשב"ס ולא במשטרה.
דודי כהן לא רצה בדנינו, והתאכזב. דנינו רצה בסאו, והתאכזב. התקדימים מנבאים לאלשיך אכזבה, במלחמתו בהלוי - וליתר דיוק, בנתניהו, על גופו של הלוי. איזו תועלת יכולה לצמוח לו מתככים שקופים כאלה? בהנחה שהמפכ"ל היוצא, שאינו ממהר לצאת, לא הזדכה על עורמתו באפסנאות של השב"כ, הוא מכין את השאלון לוועדת המינויים הבכירים, שבפניה יעמוד המפכ"ל המיועד לשימוע שלקראת אישור. הוועדה תשאל אותו על הפרסומים בדבר הידברות סמויה עם ראש הממשלה. אם יודה - ייפסל, כי אסור קשר אישי בין הממנה למתמנה. אם יכחיש - יהיה עליו להתאמץ, כשיתמנה, להוכיח שאינו מגונן על נתניהו - בעצם, כמו אלשיך (ואביחי מנדלבליט) ב-2015. בכל אחת משתי החלופות, נתניהו יפסיד.
הרמז, העבה כאלת משטרה, ששיגר אתמול מנדלבליט לנתניהו, משקף הודאה בפועל במחדל של יהודה וינשטיין לפני שלוש שנים. וינשטיין נמנע אז מלאסור על נתניהו להתערב במינוי המפכ"ל, אף שחקירת רעיתו שרה נמצאה בעיצומה ולקראת המלצות החוקרים להעמידה לדין - המלצות שאלשיך, בגילגולו הקדום כחביבו של נתניהו, ניסה להסתיר.
הצירוף המסקרן והנפיץ ביותר, לאחר הבחירות הבאות, עשוי להיות הלוי כמפכ"ל, ומעליו בתפקיד השר לביטחון הפנים - בלי להתערב בחקירות - סגלוביץ' מ"יש עתיד", אם מפלגתו תשתתף בממשלה ותיק המשפטים, החשוב יותר, יימסר לאחר.
