אחרי רמזים מעורפלים וניסיונות שכנוע נואשים יותר ויותר של מנהיגי אירופה הודיע אמש (שלישי) נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על החלטתו: וושינגטון יוצאת מידית מהסכם הגרעין עם איראן ומחזירה לתוקפן את הסנקציות עליה, בראשן על סקטור הבנקאות והאנרגיה.
לכאורה, הכל חתום וסגור. אך הסנקציות לא יוטלו החל מהערב, מכיוון שיש חלון זמן של 90 יום על הטלת חלק מהן, וכפול מכך על סנקציות אחרות. יש סדק קטן מאוד, גם מבחינת זמן וגם מבחינת הגמישות הנדרשת כדי להשאיר את ההסכם על כנו.
טראמפ אמר כי הוא מוכן להשיב את ארצות הברית להסכם, אבל לא להסכם הזה אלא לאחד משופר. כזה שבו תהיה התייחסות גם לנושא הטילים הבליסטיים של איראן, גם לתמיכתה בטרור ומעורבותה במדינות במרחב - סוריה ותימן בראש ובראשונה - וגם לסעיף השנוי ביותר במחלוקת בהסכם: סעיף שקיעת השמש, המאפשר לאיראן לשוב ולהעשיר אורניום לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם בשנת 2025.
על פי הסעיף לא תורשה איראן להעשיר אורניום לדרגה המאפשרת ייצור נשק גרעיני, כי אם למטרות אזרחיות, כלומר לפחות מ-5%. איראן הייתה אמורה להישאר תחת פיקוח בינלאומי, אך אלה דגשים שכבר כמעט אינם רלוונטיים היום.
עוד בוואלה! NEWS:
זעם איראני: חברי פרלמנט בטהראן הציתו את דגלי ארצות הברית
הסנקציות הושבו, אך חלון צר נותר: משמעות פרישת טראמפ מהסכם הגרעין
רוחאני: נישאר בהסכם הגרעין, החלטת טראמפ לא חוקית
אירופה הודיעה על אכזבתה, בלי מתיחת ביקורת, אבל באירופית זוהי ביקורת. שרת החוץ של האיחוד האירופה פדריקה מוגריני דיברה בשם המדינות, כשאמרה שמבחינתן ההסכם נשאר בתוקף, וכי היא מקווה שכך יישארו הדברים.
נשיא איראן חסן רוחאני נאם במסיבת עיתונאים ותקף את ארצות הברית המפירה את התחייבותה הבינלאומית. בשורה התחתונה הוא אמר שאיראן נשארת בהסכם, אך הוסיף כי אולי תתחיל להעשיר אורניום "תוך התייעצות עם השותפות להסכם", כלומר עם אירופה.
הוא לא יכול לוותר עוד, מבחינתו. הוא היה זה ששיווק את ההסכם למשמרות המהפכה ולאייתוללה חמינאי, שהיו חשדנים והתנגדו לו. הוא הבטיח שגשוג כלכלי עם השתחררות מטבעת החנק של הסנקציות, בראשן הוצאת איראן ממערכת הבנקאות העולמית שאותה מתפעל האיחוד האירופי. וזה עבד, עד גבול מסוים: הכלכלה האיראנית נותרה בלתי יעילה ומושחתת. הכסף שזרם לא הלך לטובת האזרחים, אלא למטרות המשטר.
כעת יש 90 יום לנסות ולרבע את המעגל הבלתי-אפשרי: האירופים ינסו לשכנע את איראן להסכים לוויתורים כדי להשאיר את הסכם הגרעין על כנו ולהחזיר את ארצות הברית. קשה להאמין שאיראן תסכים לכך. גם הלחץ הכלכלי לא יוריד את איראן על ברכיה. הרי פעם אחר פעם ראינו כיצד מדינות שמופעל עליהן לחץ חיצוני, גם מאסיבי, לשנות את מדיניותן מתאחדות סביב ההנהגה ומוכנות לסבול למן מה שנתפס ככבוד לאומי. מרוסיה ועד איראן, מטורקיה וקוריאה הצפונית ועד ישראל - מדינות לא מגיבות בחיוב להתערבות זרה בענייניהן, ומוכנות לשלם מחיר, גם גבוה.
לאיראן יש כעת כרית ביטחון מסוימת. מחיר הנפט מזנק עקב המתיחות במזרח התיכון, דבר שמעולה לטהראן המייצאת נפט. מה יקרה אחרי הטלת הסנקציות? לאיראן אין כמעט יחסי מסחר עם ארצות הברית. וושינגטון תוכל להטיל סנקציות ישירות על איראן ולאסור על חברות אמריקניות לסחור עם איראן החל מעוד חודש וחצי, או להטיל סנקציות משניות - על מדינות וחברות הסוחרות עם איראן. זה מעלה את ארצות הברית על מסלול התנגשות אפשרי עם המדינות האלה - סין, הודו, רוסיה, ובעיקר האיחוד האירופי.
סביר להניח שחברות עסקיות לא מעטות לא ירצו לקחת סיכון ויעדיפו את הקשר עם הכלכלה האמריקנית ולא עם זו האיראנית. בכל מקרה, התנגשות פנימית כזו בתוך המחנה המערבי, בין ארצות הברית לבין בנות בריתה הקרובות ביותר מאירופה, תהיה משבר פנימי חריף שישמח לאין שיעור את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, למשל. בנוסף, הטלת סנקציות על חברות סיניות תיתקל בתגובה על רקע ההתנגשויות הקטנות בין וושינגטון לבייג'ינג, שמאיימות להפוך למלחמת סחר גדולה.
שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג און מסתכל על האירועים בעניין, ודאי תוהה מה יעלה בגורלו של הסכם עם ארצות הברית. אם הנשיא הנוכחי יגיע איתו להבנות, הנשיא הבא עלול לא לכבד אותו. טראמפ גורס שלא, ומטיל פצצה שלפיה שר החוץ מייק פומפאו נמצא בדרכו לקוריאה הצפונית להסדרת הפסגה בין שני המנהיגים.
העסקה עם פיונגיאנג אפשרית ורצויה רק בתנאי שהם יעמדו במילתם, אם תינתן כזו. עדיף לא לחתום על הסכם כלל מאשר לחתום על הסכם גרוע. לא אלה המילים שאמר טראמפ אמש על ההסכם האפשרי עם קוריאה הצפונית, אבל זו רוח הדברים. אלה, אגב, כן המילים שאמר בזמנו הנשיא לשעבר ברק אובמה על ההסכם עם איראן - וחתם.
טראמפ פגע אתמול משמעותית בהסכם הגרעין, אך לא פורר אותו לחלוטין. האם זה טוב או רע, ולמי? אי אפשר לדעת כעת. השעון החל לתקתק בניסיון שייעשה לשנות את ההסכם - אבל הסיכויים לכך נראים כרגע קלושים. אם הייתי אומר זאת לפני כמה חודשים זה היה נראה כהזיה, אך כעת יש סיכוי גבוה יותר להסכם בין ארצות הברית לקוריאה הצפונית בסוף השנה, מאשר להסכם בין ארצות הברית לאיראן.
(עדכון ראשון 13:48)
