67 שנים אחרי שאחיה התינוק נעלם מבית המשפחה עומדת אפרת יהושע לצד מצבה שעליה נכתב "פלוני אלמוני". ועדת כהן-קדמי שבחנה את הטענות לחטיפת תינוקות מבתי ילדים בשנותיה הראשונות של המדינה מסרה למשפחתה של יהושע כי זהו קברו של בנם, מבלי להציג כל סימוכין לכך.
"היינו עולים ממצרים ואחינו התינוק יום אחד נעלם מחצר הבית", סיפרה יהושע לחברי הוועדה המיוחדת לחקר היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן על אודות אותו יום בחודש אפריל של שנת 1951. "חיפשנו בכל מקום אפשרי ומסרנו עדויות. יום בהיר אחד החליטה הוועדה כי על פי התאריך, כאן כנראה קבור אחינו הצעיר. לא קיבלנו כל פרט".
עוד בנושא:
פרשת ילדי תימן: הפרקליטות אישרה לפתוח קברי ילדים - ולבצע בדיקות
משפחות יוצאי תימן: "כשהקברים ייפתחו - הרבה דברים יצוצו"
מאות הפגינו בתל אביב: "על הממשלה להכיר בחטיפת ילדי תימן"
חברי הוועדה, בראשות ח"כ נורית קורן (הליכוד) הגיעו בשבוע שעבר אל בית העלמין בכרכור ששימש בעבר את תושבי מעברת עין שמר ועומד כיום נטוש. "כתם הבושה של מדינת ישראל מקום המדינה בפרשת ילדי תימן עדיין קיים כשקבריהם מנותצים ושבורים", אמרה קורן במהלך הסיור שבמסגרתו סקרו חברי הוועדה את 600 המצבות העזובות במקום.
"אלה לא מקומות נידחים באירופה או בארצות ערב שאין מי שטיפל וישמור על קברים יהודיים", הוסיפה ח"כ קורן. "זה כאן מעבר לכביש, על קרקעות של מדינת ישראל, בית עלמין של כ-600 מצבות שבורות ומחוללות שאין כל גישה אליהם". לצד סקירת מצבו של בית העלמין שמעו הח"כים את עדויותיהם של מי שקרוביהם נעלמו באותם שנים ונתקלו מאז בקשיים באיתור מקום מנוחתם האחרון.
בנוסף לעדותה של יהושע פגשו חברי הוועדה בבית העלמין בפרדס חנה, שאליו הגיעו גם כן במסגרת הסיור, את סיפורם של האחים לבית משפחת גמליאל, שאחיהם התינוק נקבר במקום בשנת 1959, בגיל שנה בלבד. "אבא סיפר לנו כיצד אמי הלכה אל הרופא בבית החולים הלל יפה בחדרה רק בגלל שאחינו הצעיר היה מצונן אבל אמרו לה שהיא צריכה להשאיר אותו", סיפרו האחים מעל קברו. "בבוקר אבי הגיע אל בית החולים והביאו לו אותו מכוסה. הוא לא האמין ופתח את הבדים וראה כי הגופה של התינוק אכן שם אבל מלאה בצמר גפן במקום איבריו". ח"כ קורן אמרה כי המקרים שעליהם שמעו חברי הוועדה ייבחנו לאור החוק שהעבירה לפתיחת קבר קטין לצורך זיהוי.
בית העלמין הוקם על אדמות מדינה - אך אין גוף שקיבל אחריות עליו
בית העלמין בכרכור, שעל אדמותיו הוקם ברבות השנים בית החולים שער מנשה, גרם לח"כ קורן ולחבר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) לזעזוע במיוחד. זהו בית העלמין היחיד שהוקם על קרקעות הרשומות כאדמות מדינה ועל פי כל הרישומים אין כל גוף האחראי עליו. הסיור במקום גילה כי כל המצבות נמצאות במצב של הזנחה, ללא כל גישה ראויה אליהן.
יו"ר הוועדה סיכמה בתום הסיור עם מנהל מחלקת הקבורה במשרד הדתות ואנשי המועצה הדתית בכפר פינס כי הוועדה תפעל בהקדם המידי לכינון סמכויות למועצה ויינתן תקציב ראוי לשיקום בית העלמין. עוד אמרה קורן כי הוועדה תפעל לאיתור רשימות קבורה והבאת מזור במעט לבני משפחותיהם של מי שנעלמו.
בפגישה שחתמה את הסיור בכפר פינס אמר יו"ר המועצה הדתית המקומית נחמיה כהן כי זו פעלה באופן וולונטרי לרישום הקברים בבית העלמין בכרכור. כהן הוסיף עוד כי המועצה תפעל באופן דומה בעתיד ככל שתוכל על מנת לסייע בשיקום המקום. ח"כ קורן סיכמה את הסיור בהבטחה כי "הכול בסיפור הפעם יתנהל בשקיפות מוחלטת" וכי המשפחות יוכלו לקבל את כל התשובות שידועות לנציגי המדינה.
עוד אמרה יו"ר הוועדה כי "כבר בגלל הסיור עתה מתברר כי ארבעת אלו שנפגעו כשגג חדר האוכל במעברת עין שמר קרס מהשלג, נקברו בבית העלמין הישן בכרכור וזוהי בשורה ונחמה גדולה למשפחותיהם". לדבריה, "מלבד המגעים שיימשכו במידי מול כל הגורמים כדי שההזנחה הנוראית בבית העלמין הישן תיעלם", בכוונתה להמשיך לפעול לגילוי המצבות, לחשיפת רישומי קבורה וכן מידע נוסף "שייתן מענה למשפחות שיותר מ-60 שנה מחפשות לפקוד את מקום קבר יקיריהם".
מהמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נמסר: "למיטב ידיעתנו בית עלמין זה אינו מוכרז ומצוי על קרקע מדינה. כחלק ממאמץ הרשות לשמור על כבוד הנפטרים והחללים, במסגרת המשאבים העומדים לרשותה, פועלת המועצה לניקיון בית העלמין מדי שנה מעשביה בסמיכות למועד קיום טקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. בהמשך לכך, כפי שציינו בעבר אנו ממליצים על העברת תקציב למועצה הדתית בפרדס חנה כרכור לשיקומו של בית העלמין הוותיק".
(עדכון ראשון: 13:13)