זו לא הייתה פרל הרבור, או מבצע ברברוסה, או מלחמת יום הכיפורים. בתולדות ההיסטוריה הצבאית עוד לא הייתה תקיפה כל כך צפויה, שהיה ברור מי ישתתף בה ומי לא, ובדיוק נגד אילו מטרות היא תופנה.
אחרי שבוע שבו חיכה העולם כולו לתקיפה האמריקנית הצפויה, שבו הרוחות בעולם הדיפלומטיה - והטוויטר - התלהטו, הלילה (שבת) תקפו ארצות הברית ובעלות בריתה, בריטניה וצרפת שמונה יעדים ברחבי סוריה - שדות תעופה ובעיקר מתקני נשק כימי.
במסיבת העיתונאים האמריקנית במהלך התקיפה ואחריה הדגישו הנשיא דונלד טראמפ ושני הגנרלים שלצדו ראש המטות המשולבים ג'וזף דנפורד ושר ההגנה ג'יימס מאטיס שהתקיפה הסתיימה. כלומר, לא מדובר בתחילתו של מבצע רחב היקף להשמיד את יכולות המשטר או לפגוע בו אנושות, וכמובן לא מדובר בפגיעה בפטרוניותיו של אסד, רוסיה ואיראן.
לקריאה נוספת על התקיפה בסוריה:
משאירים את הבמה לישראל: התקיפה בסוריה לא תעצור התבססות איראנית
רוסיה מגיבה בזעם: "לתקיפה האמריקנית בסוריה יהיו השלכות"
טראמפ: "נגיב עד שהמשטר הסורי יפסיק להשתמש בנשק כימי"
הסורים טוענים שהצליחו להפיל טילים רבים מאלה שנורו אל המטרות - טענה שמותר וצריך להתייחס אליה בספקנות - אבל מודיעים שמרבית היעדים שהותקפו פונו במהלך השבוע האחרון, וזה ברור. המטוסים הסורים פונו לבסיסי האוויר הרוסים, כך שחסותו של הדב נפרסה מעליהם והקואליציה לא תקפה באותם מקומות, כך ששדה התעופה המרכזי שהותקף יחזור לשימוש בתוך זמן קצר. חלק ניכר מבנק המטרות שהותקף הוא מטרות שגם ישראל, על פי מקורות זרים, תקפה במהלך השנים.
סוריה ובעלות בריתה שהתכוננו, לפחות על פי הרטוריקה של הנשיא טראמפ, לשלל אפשרויות תקיפה נאנחות עתה אנחת רווחה, במידה מסוימת. בדמשק אפילו אומרים שמדובר בתקיפה מדודה. זה לא אומר כמובן שהסורים ובעלי בריתם לא ממלאים את תפקידם, מקריאים הצהרות קוצפות ומאיימים בתגובה. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זאכרובה מדברת על תקיפת משטר לגיטימי, בדיוק כשנראה שאנו על סף שלום בסוריה. אם זה לא היה כה ציני ועצוב, זה היה מצחיק. רוסיה מאיימת בתגובה ואומרת שלהתקפה יהיו השלכות.
אז יהיה דיון נוסף במועצת הביטחון, שגריר ארצות הברית במוסקבה יינזף, אבל רוסיה לא תתקוף מטרות אמריקניות. השאלה גדולה היא אם איראן למשל תעשה זאת עבור רוסיה - וזה לא סביר: מטרות איראניות לא הותקפו, ואיראן לא רוצה להיות על הכוונת האמריקנית כחודש לפני שהנשיא טראמפ אמור להודיע אם יאריך את תוקף הסכם הגרעין עמה.
המערב מציג חזית אחידה מול רוסיה
כמה דברים נוספים שיש לשים אליהם לב: מדינות במערב, גם כאלה שאיש לא פנה אליהן כדי שישתתפו בתקיפה הזדרזו להודיע שהן לא מעוניינות להשתתף, מגרמניה ועד הולנד. הנכונות האירופית לצעוד אחרי אמריקה למעורבות נוספת במזרח התיכון נמוכה מאוד.
ההרתעה הרוסית לא באמת עבדה, או עבדה חלקית - רוסיה איימה והתריעה מפני תקיפה אמריקנית וארצות הברית בכל זאת תקפה, ובעוצמה רבה משמעותית מהתקיפה הקודמת לפני שנה. זאת, כשמוסקבה אינה יכולה להגן על בת חסותה ויכולה רק, אולי, לרכך את המהלומה - שוושינגטון ממילא לא רצתה להחריף. ארצות הברית החזירה לעצמה אמינות כאשר נקבה בקו אדום - ועמדה בו; וזה לא מובן מאליו באזור שזוכר היטב את הנשיא אובמה מציב קו אדום - ומתעלם ממנו כשסוריה תקפה בנשק כימי.
קווי המערכה בין המערב לבין רוסיה משורטטים מחדש בימים אלה. לא מדובר רק בנושא הסורי, שהוא משמעותי כשלעצמו. נזכיר את הרעלת המרגל הרוסי סרגיי סקריפל ובתו על אדמת בריטניה. המערב, או לפחות שלוש המדינות המרכזיות בברית נאט"ו - ארצות הברית, בריטניה וצרפת - נוקטות חזית אחידה ופועלות, כשבנושא של סקריפל גם גרמניה מתייצבת בחזית נגד רוסיה. בריטניה וצרפת שבו והדגישו כי התקיפה הלילה הייתה נקודתית ולא מהווה שינוי מן היסוד של גישתם באזור.
זה אומר שהסנקציות על רוסיה לא יוסרו בקרוב - ואולי אף יוחרפו: סנקציה מרכזית אפשרית היא הוצאתה של רוסיה ממנגנון "סוויפט", מערכת המסלקה הבינלאומית המעבירה מידע בין מוסדות פיננסים ברחבי העולם ונמצאת בשליטת האיחוד האירופי. זו המקבילה הכלכלית לפצצת מימן. זו הסנקציה שהביאה את איראן לשולחן המשא ומתן ומוטטה את כלכלתה, ותוכל לפגוע אנושות בכלכלה הרוסית. רוסיה כבר הבהירה שמבחינתה סנקציה כזו היא הכרזת מלחמה - לא אחת כלכלית, אלא מלחמה ממש.
פעולות אסד ישפיעו על הסכמים עם איראן וצפון קוריאה
בחודש הבא ארצות הברית תהיה מעורבת בשני תהליכי משא ומתן עם שתי מדינות סוררות על נשק להשמדה המונית - קוריאה הצפונית ואיראן. מה משמעות הדבר שאחרי הסכם בינלאומי, בחסות אמריקנית-רוסית, אסד ממשיך להשתמש בנשק כימי אחרי שלכאורה כל מאגריו הוצאו מחוץ למדינה? איך זה ישפיע על הנכונות האמריקנית לקבל הסכמים מקבילים, כמובן בנסיבות שונות, עם פיונגיאנג וטהראן?
ומה איתנו, השכנים המידיים? בסופו של דבר הכיוון הכללי של המלחמה לא ישתנה. אסד ניצח בה. נניח שמעתה הוא לא ישתמש בנשק כימי - זה כבר לא ישנה. הציר של דמשק-טהראן-מוסקבה, ואולי אפשר להכניס את אנקרה למשוואה, מנצח או לפחות משיג את יעדיו. ישראל כבר מעורבת במלחמה הזו, בניסיון לעצור את איראן.
המתקפה הזו חשובה לנו, הנמצאים בצד המערבי, בין השאר כדי להראות את הגיבוי לעמדת ישראל המתנגדת להרחבת ההשפעה האיראנית בסוריה. אבל המאבק האיראני-ישראלי הוא בשולי המאבק הרוסי-אמריקני, והמתקפה הלילה לא בהכרח משנה מהותית את מערך הכוחות באזור, היא עוד סיבוך מבחינתנו באזור מסובך מלכתחילה.
