מי שתקפו את הבסיס האווירי T4 הלילה במחוז חומס שבסוריה לא היו יכולים לבחור עיתוי גרוע יותר. בוודאי מבחינת רוסיה, שמנסה כעת לרכז מאמץ דיפלומטי וביטחוני כדי לקדם ברמה האסטרטגית את החלוקה האזורית שלה סוריה ובסביבתה - וברמה הטקטית להסיר את החרב שהניפה הקהילה הבינלאומית מעל לראשו של בשאר אסד בעקבות החשד לשימוש בנשק כימי בדומא, שלשום. השורה התחתונה היא פשוטה: בזמן שמערכות ההגנה הרוסיות והסוריות נערכות לאפשרות שארצות הברית תתקוף בסוריה בתגובה למתקפה הכימית צצה תקיפה עלומה בעומק השטח הסורי.
בעבר פורסמו ידיעות בכלי תקשורת זרים על אודות תקיפות רבות שביצע חיל האוויר הישראלי ברחבי סוריה, כדי לסכל שיירות של הברחות נשק לידי חיזבאללה, למנוע התבססות איראנית בסוריה, וכן למנוע זליגה של נשק כימי וביולוגי כפי שארע בספטמבר 2017 - בתקיפה במרחק 70 קילומטרים מבסיס רוסי במדינה. על פי הפרסומים בעבר, כל אלו נסגרו בצורה שקטה בשיחות טלפון בין ירושלים ומוסקבה, במסגרת מנגנון התיאום שזוכה לשבחים, מהצד הישראלי לפחות.
לקריאה נוספת:
דיווח בסוריה: 14 הרוגים, בהם איראנים, בתקיפת בסיס בחומס
תקיפה אמריקנית לא תשנה: אסד ימשיך לטבוח באזרחי סוריה
גורמי ביטחון התבטאו לאחרונה בנושא המנגנון ואמרו כי מדובר באינטרס של שני הצדדים, שמבחינת הרוסים נועד למנוע אי הבנות ולייצר יציבות באזור. לכן, הפרסומים ברוסיה והפניית האצבע המאשימה כלפי ישראל הם חריגים ביותר.
הרוסים מאשימים את חיל האוויר הישראלי בתקיפה הלילה שבמהלכה לא נהרגו חיילי צבא המדינה, ובכל זאת מבקשים הסבר למה שהתרחש מתחת לאפם בזמן שמערכות הגנה אוויריות מהמתקדמות בעולם פועלות כדי לסכל חדירות למרחב האווירי הסורי.
בתוך כך אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בפגישה עם עמיתו הטג'יקיסטני במוסקבה כי תקיפת הבסיס בסוריה היא "התפתחות מסוכנת". לדבריו, על כל הבריתות הצבאיות במזרח התיכון להבין זאת.
ספק אם הדיווח על כך שחלק מהטילים המונחים ששוגרו לעבר מטרות בסוריה - מרחק של מאות קילומטרים מגבול ישראל - יורטו על ידי סוללות טילי קרקע-אוויר רוסיות. סביר יותר שהדבר מרמז לכך שגם הגאווה של המעצמה הרוסית נפגעה בסיפור הזה, שעוד רחוק מלהסתיים. נדמה גם שברגע שארצות הברית הכחישה כל קשר לתקיפה כוונה תשומת הלב המודיעינית לישראל, שבשלב זה שומרת על דממת אלחוט. תגובתו הרשמית של דובר צה"ל הייתה: "אנחנו לא מגיבים לפרסומים זרים".
הקרמלין יזדקק לסיבה טובה כדי להבליג על התקיפה
מאחורי הקלעים נמצאת הוועידה המסקרנת שהתרחשה בשבוע שעבר באנקרה, בירת טורקיה, בהשתתפות נשיא טהראן חסן רוחאני, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן. מיעוט הפרסומים על אודות הפגישה בין פוטין לארדואן רק מגביר את החשד, במזרח התיכון בפרט ובמערב בכלל, שהקרמלין החל לחלק את האזור. לכן, תקיפה בסוריה סודקת את מעמדה של רוסיה כמעצמה שפועלת באזור ולכאורה יוצרת סדר חדש. צריכה להיות סיבה מספיק טובה למי שתקפו את הבסיס בחומס כדי שהקרמלין יבליג על כך או ינקוט סנקציה שתגביל את אותה מדינה שפעלה הלילה בשמי סוריה.
אם טענותיה של רוסיה נכונות ואכן חיל האוויר הישראלי הוא זה שתקף בסוריה יכולות להיות לכך לא מעט סיבות מובהקות שיכולות להחליק לפוטין בגרון - בייחוד כשלא נהרגו חיילים רוסים בתקיפה. בין אלה ניתן למנות אפשרות של שיירת נשק שעמדה לצאת מהאזור והייתה מיועדת לכוחות איראן או חיזבאללה או הוצאת פעולה שכוונה נגד מדינת ישראל בדומה לשיגור המל"ט האיראני בפברואר השנה, ללא ידיעתו של אסד.
ישראל לא תיקח צד אקטיבי במלחמת האזרחים הסורית, גם כשאסד טובח באנשיו באמצעות נשק כימי, כל עוד אזרחיה שלה לא נמצאים בסכנה כתוצאה מכך. לפחות על פי הפרסומים ברוסיה מתפרשת הפעולה כניסיון לבחון את מערכת העצבים של מוסקבה, ועד כמה ניתן למתוח את הגבול. מי שתקפו לבטח עשו חישוב כיצד יגיבו הגורמים באזור.
עכשיו נותר לראות כיצד יכבו מציתי התבערה את האש והאם הגורם שתקף ייצא מחוזק מהפעולה או חלש יותר. דבר אחד בטוח: רוסיה נחושה לעצב מחדש את המזרח התיכון לפי האינטרסים הכלכליים והמדיניים שלה, בייחוד כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מאותת שיראה לצבא האמריקני את הדרך החוצה - הזדמנות מעולה לשפר את מעמדו של הרובל.
