תקיפה אמריקנית לא תשנה: אסד ימשיך לטבוח באזרחי סוריה

עם ההכרזה על הסגת הכוחות האמריקנים, ארה"ב שידרה מסר, אולי מטעה, לפוטין ולאסד בארצו המדממת. הדבר הקל יחסית, שגם מצטלם טוב מבחינת טראמפ, הוא תקיפה חד פעמית קשה מבלי להסתבך בצעד קרקעי שלא יביא לה רווח. אבל המהלך לא ישנה דבר אלא רק ישקיט את המצפון האמריקני

09/04/2018
צילום: רויטרס, עריכה: תום זואילי

(בווידאו: הצהרת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדבר נסיגת הכוחות מסוריה)

עוד בוואלה!

מלא בסיבים תזונתיים וללא כולסטרול: כל מה שלא ידעתם על אגס ישראלי

בשיתוף חברת גליל

נשיא סוריה בשאר אסד, העומד בראש המשטר הרצחני ביותר, ותומכו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, העומד בראש המשטר הציני ביותר, אינם זקוקים לתמריץ או עידוד כדי לבצע ככל שעולה על רוחם, שהרי אין להם שום עכבות. אך עם זאת, ברור שכשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מצהיר שלארצו אין שום עניין בסוריה והיא מתכוונת להסתלק ממנה במהירות, תוך התנערות מבעלי בריתה ומאלה שהטילו עליה את יהבם - הכורדים, המורדים המתונים ואזרחי סוריה הנואשים, משמעות ההודאה היא שיש לשניים הללו יד חופשית לפעול בסוריה ממש כמו בעבר, והם עושים זאת.

התקדימים לכך הם רבים. פעם אחר פעם הבהירה ארצות הברית שמדינה מסוימת או אזור מסוים אינם מעניינים אותה - ונאלצה לצאת למלחמה בדיוק באותו מקום. בקוריאה למשל, אחרי מלחמת העולם השנייה, שרטטו האמריקנים לעיני העולם כולו מפה, ובה האינטרסים החיוניים שלה באסיה. יפן נמצאת בפנים, קוריאה בחוץ. קים איל סונג - מייסד שושלת השלטון, ופטרונו סטאלין, מתוקף היותם אנשי מעשה ציניים, הבינו את הדברים כפשוטם לפיהם קוריאה הדרומית היא טרף קל, ופלשו לשטחה. לימים חזרה אמריקה על אותה שטות, כשסדאם חוסיין מנהיג עיראק לשעבר, הבין מדבריה של שגרירת ארצות הברית בארצו שכוויית לא מעניינת את ארצות הברית - וגם הוא פלש.

עוד בוואלה! NEWS:
דעת הקהל או קביעת כללי המשחק: השאלות סביב תקיפה אמריקנית בסוריה
בחירות בהונגריה: ראש הממשלה ויקטור אורבן זכה בכהונה שלישית
בצל משבר המשואות: נתניהו זימן ישיבת ממשלה חגיגית בה' באייר

דונלד טראמפ על נסיגת חיילים מסוריה: "אני רוצה להחזיר את החיילים הבייתה". רויטרס
הכריז על הסגה הדרגתית של כוחות צבא ארצות הברית מסוריה. טראמפ(צילום: רויטרס)

אולי כאן, ולא בפעם הראשונה יש לפוטין ולאסד טעות בהבנה של ארצות הברית ודרכי הפעולה מולה. אפשר אולי שהשניים אף טעו בהבנת האדם היושב בימים אלה בבית הלבן.

דונלד טראמפ הוא בדלן בהשקפת עולמו ובאינסטינקטים שלו. סיסמתו היא להפוך את אמריקה גדולה שוב, והמלחמות היחידות שהוא מעוניין בהן הן מלחמות סחר למען שיקום הכלכלה האמריקנית ובעיקר התעשייה האמריקנית. הצלחתן של המלחמות הללו היא נושא לדיון אחר. טראמפ אף צודק כשהוא מאשים את קודמו בתסבוכת המדממת בסוריה: כשאסד תקף בנשק כימי וחצה את אותו קו אדום שהציב לו ברק אובמה - הוא לא עשה דבר.

למעשה, אובמה החריף את המצב. הוא הזמין את רוסיה לאזור כמתווכת, וזו הוציאה חלק מהנשק הכימי של אסד, באופן שהותיר לו כמות מספיקה להמשך. יש לציין שעל הפרק עומדת גם האפשרות שאסד הספיק לייצר לעצמו נשק כימי שוב, אך יש לכך חשיבות פחותה. החשיבות במקרה הזה היא לתפקיד שתפסה רוסיה ככוח מניע בסוריה השסועה. אמריקה נעלמה מהזירה והרוע ניצח כמעט סופית במלחמת האזרחים, שכן מלבד דאעש ואל קאעידה המצויים מן הצד השני של המתרס, קיימים גם כוחות מתונים כמו הכורדים ואחרים.

עושים בסוריה כרצונם. פוטין ואסד(צילום: רויטרס)

לפני שנה בדיוק, תקף אסד בנשק כימי. התקיפה עוררה זעם בלבו של נשיא ארצות הברית, והוא הורה על תקיפה של שדה התעופה ממנו המריאו המטוסים הסורים באמצעות טילי טומוהוק, בעודו מארח את נשיא סין. טראמפ קטף מחמאות, אבל המהלך הזה היה חד פעמי. שנה לאחר מכן, המפקד העליון של הכוחות המזויינים הודיע כי ארצות הברית עומדת לעזוב סופית את סוריה. היא ודאי לא תשתתף צבאית במאמצי השיקום העתידיים.

כך, פוטין ואסד מנצלים את שעת הכושר. מבחינתם יש להכניע את שאריות ההתנגדות מהר, חזק, ובאופן בלתי אלגנטי. כך באה גם התקיפה האחרונה. רוסיה הודיעה כמובן שידה של דמשק לא במעל, וכי אלה המורדים. אבל הפעם זו תקיפה אחת יותר מדי. הצהרה רוסית צינית ושקרית אחת יותר מדי עבור הנשיא - שחייב להיראות כמי שפועל, במיוחד לאחר שכולם הזהירו אותו בדיוק מפני תרחיש בעקבות היציאה המידית מסוריה. תוך זמן קצר, טראמפ השתמש בכלי הנשק האהוב עליו - הטוויטר - ותקף לראשונה את איראן ואת פוטין אישית - התומכים באסד "החיה", כלשונו.

להרגיע את המצפון

באשר להמשך, טראמפ יכול כמובן להוציא את תסכולו המובן על המצב בתקיפת טילי שיוט נוספת. אך אם לפני ארבע או חמש שנים זה היה מסיים את המלחמה, הרי שכעת המצב שונה. הדילמה הייתה ונותרה סביב סוגיית רצונה של ארצות הברית להישאר בסוריה, כמו גם אם תהיה מעוניינת לתמוך במורדים הכורדים נגד טורקיה או להסתפק בהתנגדות לאסד ולסוריה.

סוגיה נוספת שעומדת על הפרק היא השתתפות בחלוקתה דה פקטו של סוריה והקמת אזור פרו מערבי. זה מהלך קרקעי, עם פוטנציאל הסתבכות, יקר, שלא יביא שום רווח, בדיוק מסוג הדברים שטראמפ או כל נשיא אמריקני שונא.

מנגד, גם אי עשיית דבר משדרת מסר בעייתי לבעלות בריתה של ארה"ב באזור שגם כך מוטרדות מחוסר האונים המתמשך מימי אובמה אל ימי טראמפ. גם בקוריאה הצפונית, ביפן, באוקראינה ובסין מסתכלים בעין בוחנת על המהלכים האמריקנים, ומנסים להבין עד כמה ניתן לשחוק את המעצמה החזקה בעולם. כי בינתיים אפשר, כך מתברר.

כמו כן, תמיד אפשר להטיל עוד סנקציות. רק השבוע פעל כך טראמפ נגד אוליגרכים במעגל הפנימי של פוטין. ניתן גם לאשר משלוחי נשק התקפי לאוקראינה, למשל, דבר שיכעיס את פוטין, ויכול להביא לשלל תוצאות, שלא כולן חיוביות. עם זאת, כלל לא בטוח שארה"ב מעוניינת במלחמה קרקעית באוקראינה המזרחית.

חיל צבא סוריה מתהלך בין תמונותיהם של אסד ופוטין בסוריה(צילום: רויטרס)

הדבר הקל יחסית, שמצטלם טוב, ומביא הצהרות תקיפות הוא תקיפה חד פעמית קשה של מטרות המשטר הסורי. אבל מהלך חד פעמי לא ישנה דבר בתמונה הכוללת. אסד ימשיך לטבוח באזרחיו, בגיבוי איראני ורוסי. הצהרות, או תקיפות פזורות לא ישנו כמעט דבר אלא רק ישקיטו את המצפון.

"אלימות נגד אזרחים עשויה להיות פשע בינלאומי" הצהירה אמש, ובצדק, התובעת הראשית בבית הדין הבינלאומי. אלא שדבריה החמורים עסקו בנעשה ברצועת עזה ורק בה. צריך לדבר על עזה; אך כשמנהיג רוצח יותר ממאה מאזרחיו בנשק כימי (בממוצע נהרגו במלחמה הזו כ-300 איש מדי יום - א"נ), והמוסד האחראי על היחסים הבינלאומיים, הצדק והמשפט שאחד מארגוניו היותר מגוחכים הוא המועצה לזכויות האדם, מגנה את ישראל על בסיס יומי ומתעלמת למעשה מסוריה ומשלל מקומות נוספים - זו לא שעתו היפה של העולם. לא של אלה בעלי היכולת לפעול, לא של אלה היכולים וצריכים לגנות, וכמובן לא של אלה המשתמשים בנשק השמדה המוני על נשים וילדים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully