סגן שרת החוץ של רואנדה, אוליבר נדוהוניגיריה, אמר הלילה (חמישי) כי הוא "הופתע במיוחד" מהצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפיה הקרן החדשה לישראל הפעילה לחץ על רואנדה לביטול ההסכם על הרחקת מבקשי המקלט לשטחה. "הפתעתי נובעת פחות מן העובדה שרואנדה אינה מכירה אפילו את הקרן החדשה לישראל הזו, ויותר מההנחה שארגון זר יכול להשפיע על ממשלת רואנדה", הוסיף נדוהוניגיריה.
הדברים באים בתגובה לפוסט שהעלה נתניהו לחשבון הפייסבוק שלו ביום שלישי השבוע, שבו האשים כי "הגורם המרכזי שהפעיל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה לסגת מההסכם להוצאת המסתננים מישראל, זוהי הקרן החדשה לישראל". נתניהו ציין כי הוא פנה ליו"ר הקואליציה דוד אמסלם על מנת "להוביל את המהלך להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית" על פעילותה של הקרן, שלדבריו "מסכנת את ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי".
עוד בוואלה! NEWS:
בכירים בקואליציה: בנט ושקד מתנהגים בצורה ילדותית ופופוליסטית
בנט ושקד יקדמו כבר בשבוע הבא חקיקה עוקפת בג"ץ נגד המסתננים
מדליית זהב באקרובטיקה: היממה שהמחישה תפקוד ראש ממשלה תחת חקירה
הציוץ של סגן שר החוץ של רואנדה:
הקרן החדשה לישראל מסרה בתגובה לדברי נתניהו כי הוא "עבר כל קו אדום" בהסתה כלפיה והיא קראה לכל ראשי המפלגות וכן "לכל הציבור שחרד מהאיום שביבי מטיל על הדמוקרטיה הישראלית", להתייצב לצדם. בנוסף לכך, הקרן החדשה הבהירה כי לא היו "כל מגעים עם ממשלת רואנדה" וכי "כל המידע על הפעילות של הקרן החדשה לישראל וארגוניה חשוף, שקוף ומדווח".
יו"ר מפלגת המחנה הציוני אבי גבאי כינה את מתקפתו של נתניהו "עלובה ועצובה". בדברים שכתב בחשבון הפייסבוק שלו הוסיף גבאי כי ראש הממשלה "איבד את הבושה כשתהליך קבלת ההחלטות והבריחה שלו מאחריות נחשפו ברבים". לדבריו, "הציבור לא יקנה את הניסיון הפתטי והמסוכן לשסות ולהסית נגד אזרחים, הפעם נגד הקרן החדשה לישראל. הקרן החדשה לא אחראית למצב בדרום תל אביב, לא ליוקר המחיה, לא למשבר הדיור ולא לתהליך הקיטוב המסוכן בין חלקי החברה הישראלית".
המדינה השיבה אתמול לעתירה לבג"ץ בנושא המשך כליאתם של שוהים בלתי חוקיים בכלא סהרונים וביקשה ארכה למתן תשובה בנושא, בנימוק כי שליח מטעמה יצא למדינת שלישית על מנת לבחון הסדר להרחקתם לתחומיה. בתגובת המדינה לא צוין שמה של המדינה השלישית, אלא רק כי היא נשקלה בעבר במסגרת מתווה הגירוש וכי היועץ המשפטי לממשלה אישר כי היא עומדת בתנאים הנדרשים להרחקת שוהים בלתי חוקים אליה.
עוד צוין כי אל אותה מדינה הורחקו בעבר זרים וכי "מסתננים אשר הוחזקו במשמורת הודיעו על החלטתם לצאת למדינה זו". בעמדת המדינה צוין כי המדינה הוזכרה בעבר לצד רואנדה כיעד אפשרי להרחקת מבקשי המקלט והשוהים הבלתי חוקיים, וכי לאחר שרואנדה נפסלה כאפשרות יש צורך ב"קבלת עדכונים עובדתיים", ולשם כך יצא השליח אליה.
בתוך כך, שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד הודיעו אתמול כי יקדמו חקיקה עוקפת בג"ץ ובה פסקת התגברות שתאפשר כליאת מסתננים בלתי חוקיים והוצאתם מישראל. זאת, על מנת שהכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות שנפסל בעבר. בנט מתכנן לקדם את החקיקה כבר במהלך פגרת הכנסת. במקביל, מתכוונת שקד לכנס את ועדת השרים לחקיקה בשבוע הבא על מנת להעביר את החוק.
עוד קודם לכן אמר נתניהו כי הוא מתכוון לדרוש מראשי הקואליציה לתמוך בפתיחה מחדש של מתקן "חולות" וכן בקידום חקיקה של פסקת ההתגברות. גורמים בסביבת שר האוצר כחלון אמרו שהוא יתמוך בכל הצעה שתבוא לטיפול בנושא המסתננים, כולל פסקת התגברות. "כל מה שצריך נעשה", אמרו. שר הפנים אריה דרעי אמר במסיבת העיתונאים שבה הוצג ההסכם עם האו"ם כי מתקן "חולות" לא הביא כל תועלת וכי הפעלתו עלתה 250 מיליון שקל מדי שנה.