על רקע סערת גירוש מבקשי המקלט, שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד הודיעו היום (רביעי) כי יקדמו חקיקה עוקפת בג"ץ שתכלול את פסקת ההתגברות כבר בשבוע הבא, על מנת שהכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות שנפסל בעבר.
בנט יציע בישיבת ראשי הקואליציה שתתקיים אחרי חג הפסח להוסיף פסקת התגברות כללית לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולקדם זאת כבר במהלך פגרת הכנסת על מנת לאפשר חקיקה מחדש של החוק למניעת הסתננות בצורה אפקטיבית.
לחילופין, בנט מתכוון לדרוש לתקן את חוק הכניסה לישראל ולהוסיף לו פסקת התגברות מבלי להסתכן בפסילה של בג"ץ. במקביל לכך, מתכוונת שקד לכנס את ועדת השרים לענייני חקיקה כבר בשבוע הבא על מנת להעביר את החוק ולהתחיל בהליך החקיקה.
בנט כתב הערב כי לא מדובר בחוק עוקף בג"ץ, "אלא חוק לפיו העם הוא הריבון. החלטנו לכנס כבר בשבוע הבא ועדת שרים לחקיקה על מנת לאשר את פיסקת ההתגברות שתאפשר לנו להוציא את המסתננים הבלתי חוקיים מישראל, ללא שבג"ץ פוסל לנו את החוק שוב ושוב. אני משוכנע שכל גורמי הקואליציה יתמכו במהלך מהיר של חקיקה".
אתמול, אחרי שהחליט על ביטול הסדר היציאה מרצון שעליו חתם בתחילת השבוע עם נציבות הפליטים של האו"ם, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הוא מתכוון לדרוש מראשי הקואליציה לתמוך בפתיחה מחדש של מתקן חולות, וכן בחקיקה של פסקת ההתגברות שתאפשר את כליאת והוצאת מבקשי המקלט מישראל, וכך לעקוף את פסיקת בג"ץ שפסלה את החוק למניעת הסתננות בגרסתו הראשונית.
עד כה, שר האוצר משה כחלון התנגד נחרצות לחקיקה עוקפת בג"ץ, אך בסוגיית מבקשי המקלט הוא הבהיר כי הוא יתמוך בכל הצעה שתביא לטיפול בנושא, כולל פסקת התגברות. "כל מה שצריך, נעשה", אמרו אתמול גורמים בסביבתו.
גם הערב הדגישו מקורביו של כחלון כי באשר לכוונתם של בנט ושקד לקדם כבר בשבוע הבא את החקיקה, הוא יתמוך בכל חוק שהממשלה תביא לטיפול בנושא המסתננים, אך לא הגיבו לתוכניות הבית היהודי לקדם פסקת התגברות כללית כחלק מחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. "הממשלה תתכנס בשבוע הבא ונתקדם משם. הפופוליזם נגמר. מתחילים לעבוד", אמרו.
בתוך כך, מאות בני אדם מפגינים במתחם המשביר הישן בירושלים נגד גירוש מבקשי המקלט. המפגינים נושאים שלטים שעליהם נכתב "לא מזגזגים על חיי אדם", "בחינת בקשות מקלט ועכשיו ועצירת הגירוש". "אנחנו לא מרימים ידיים לא מאבדים תקווה. אנחנו פה כי אנחנו חייבים ימשיך להיאבק למען חיים טובים", אמר אחד מנציגי הקהילה האריתראית בישראל.
"עזבנו את המדינה שלנו בחיפוש אחרי חיים בטוחים. חיפשנו חופש וחירות מהבעיות הקשות בבית. כל כך הרבה מאתנו סבלו במדינות שלנו ובדרך לכאן. הרחיקו אותנו מהמשפחות שלנו. אף אחד לא בוחר להיות זר באדמה של אחרים אלא אם נרדף באדמה שלו", הוסיף מבקש המקלט.
סרנאיי, מבקשת מקלט מאריתריאה אמרה הערב בהפגנה כי "הארץ בה גדלנו בבית שלנו לא היה לנו ביטחון. אנחנו מבקשים בסך הכל לחיות. לקבל הכרה כבן אדם, לקבל ביטחון וכבוד. אבל כנראה שקיווינו מהר מדי. כדאי שיהיה ברור לא בחרנו להיות פליטים, מתוך סכנה באנו לישראל וגם בדרך עברנו חוויות קשות ובאנו לפה כי חשבנו שזו מדינה דמוקרטית שיעזרו לנו", אמרה.
"אני רוצה לשאול את נתניהו: 'למה אתה לא מקבל אותנו?' האם זה בגלל הצבע שלנו? כי אם כן, אני שמחה מאוד בצבע עור שלי. אני לא יכולה להחליף ככה נולדתי. אם זה בגלל שחשבת שאנחנו אנשים רעים? אז תגיד לנו מה עשינו. אנחנו רק מבקשים לחיות בכבוד כמו בני אדם", הוסיפה.
בנט כבר הביע השבוע תמיכה בדרישה של נתניהו מראשי הקואליציה. לדבריו, "כפי שאמרנו פעמים רבות, אנחנו תומכים בחקיקה מחדש של החוק למניעת הסתננות עם פסקת התגברות על מנת למנוע שוב מבג"ץ לפסול אותו. כך יווצר תמריץ עבור המסתננים לעזוב את ישראל. אנו מגבים את ראש הממשלה גיבוי מלא בקידום פסקת ההתגברות ומצפים להשלמה מהירה של החקיקה".
המדינה לבג"ץ: שליח מטעמנו יצא לאוגנדה לבחון הסדר
היום השיבה המדינה לעתירה לבג"ץ בנושא המשך כליאתם של שוהים בלתי חוקיים בכלא סהרונים וביקשה ארכה למתן תשובה סופית בנושא, בנימוק כי שליח מטעמה יצא למדינה שלישית על מנת לבחון הסדר להרחקתם לתחומיה. בתגובת המדינה לא צוין שמה של המדינה השלישית, אלא רק כי היא נשקלה בעבר במסגרת מתווה הגירוש וכי היועץ המשפטי לממשלה אישר כי היא עומדת בתנאים הנדרשים להרחקת שוהים בלתי חוקים אליה.
עוד צוין כי אל אותה מדינה הורחקו בעבר זרים וכי "מסתננים אשר הוחזקו במשמורת הודיעו על החלטתם לצאת למדינה זו". בעמדת המדינה צוין כי המדינה הוזכרה בעבר לצד רואנדה כיעד אפשרי להחרקת מבקשי המקלט והשוהים הבלתי חוקיים, וכי לאחר שרואנדה נפסלה כאפשרות יש צורך ב"קבלת עדכונים עובדתיים" ולשם כך יצא השליח אליה.
נתניהו הודיע על ביטול ההסכם עם האו"ם אתמול בבוקר, פחות מיממה לאחר שהציג אותו יחד עם שר הפנים אריה דרעי. בהסכם שנחתם עם האו"ם היו אמורים להישאר 16 אלף אזרחי מדינות מאפריקה בתחומי המדינה, לצד הקמת מנהלת שיקום לשכונות בעיר וכן פיזורם של 6,000 מבקשי מקלט בערים נוספות. "שמעתי בקשב רב הערות רבות", אמר נתניהו בפגישה עם תושבי דרום תל אביב שבה הודיע על הביטול.
"בעקבות ההתייעצויות, ולאחר שערכתי מאזן מחודש של היתרונות והחסרונות, החלטתי לבטל את ההסכם", הוסיף.
"למרות המגבלות המשפטיות והקשיים הבינלאומיים שהולכים ונערמים, אנחנו נמשיך לפעול בנחישות למצות את כל האפשרויות העומדות לרשותנו להוצאת המסתננים. במקביל נמשיך לחפש פתרונות נוספים", הוסיף נתניהו.
(עדכון ראשון: 19:59)