"צעדת השיבה" שארגן חמאס הביאה לקרבת גדר המערכת ברצועת עזה תערובת נפיצה של אזרחים שבאו להפגין, ולצידם פעילי חמאס שמטרותיהם היו אחרות לחלוטין. לא מדובר בהתמודדות ראשונה של כוחות צה"ל עם מחבלים המנסים לפגע בחיילים בחסותה של אוכלוסייה אזרחית, התמודדות שלעולם תישאר מורכבת.
הירי שביצעו חיילי צה"ל במהלך האירועים האלימים שהתפתחו גרם להרוגים ולפצועים רבים בצד הפלסטיני. בתגובה שיש בה מן הריטואל הקבוע נשמעו הקריאות לחקירה חיצונית של האירועים. כך, בין היתר, קראה שרת החוץ של האיחוד האירופי לקיים חקירה עצמאית ושקופה של העימותים האלימים בגבול. כמוה נשמע גם קולו של מזכ"ל האו"ם, וגם מבית היו מי שהשמיעו קולות דומים. כך, יו"ר מרצ תמר זנדברג דיברה על "חובה ישראלית מוסרית לדעת מה קרה בגבול".
"בעת פעולות לחימה ובשל אופן הלחימה של ארגוני הטרור, עשויים להיפגע חפים מפשע גם כאשר צה"ל פועל כדין" כתבו שופטי בג"ץ. השופטים הוסיפו כי כשישנו חשש לחריגה מנורמות ההתנהגות הראויה, גם אם אין מקום להעמדה לדין, חשוב לקיים בדיקה מעמיקה של האירועים כחלק מן הרצון לשמור על אמות מידה משפטיות ומוסריות שלאורם יפעלו חיילי צה"ל.
עוד בוואלה! NEWS:
מתחת לשרידי הקניון המפויח, הרשויות ברוסיה מנסות להסתיר את ממדי האסון
קריאה לחקור את הירי במפגינים; צה"ל: 10 מההרוגים פעילי טרור
מל"ט "הרמס 450" חמוש בלבנון: "סוס העבודה" של חיל האוויר התרסק
הזירה שהוצתה ביום שישי האחרון בעזה זכתה להפוגת מה. בקרוב נדע אם תהא זו הפוגה קצרה מאוד או ארוכה מעט יותר. המערכה המשפטית, לעומת זאת, מגבירה קצב וממשיכה פעמים רבות גם לאחר שוך הלחימה, לעתים זמן רב לאחר מכן.
מה צפוי כעת בזירה המשפטית, לאחר הקריאות לחקירה חיצונית ושקופה? התקריות שהתפתחו במהלך "צעדת השיבה" שארגן חמאס תוחקרו ודאי תחקורים ראשוניים, שיסייעו למפקדים בהפקת לקחים. כעת נכון יהיה להורות על עריכת תחקיר פיקודי משמעותי ומקיף של כלל האירועים. הדבר יסייע בהכנה של הכוחות לגל הצפוי הבא של ההתקרבות לגדר הגבול מהצד העזתי.
תחקיר כולל יכול להתבצע על ידי קצין בכיר שימונה על ידי הרמטכ"ל או על ידי מפקד פיקוד הדרום. הרמטכ"ל יכול גם להחליט להפעיל את צוות התחקור המטכ"לי לצורך ביצוע משימה זו. מדובר במנגנון שהוקם בעקבות המלצותיה של ועדת טירקל, והוא כולל מפקדים ואנשי מקצוע שלא היו מעורבים באירועים המתוחקרים על ידם.
במהלך מבצע "צוק איתן", הורה הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, למנגנון הבירור המטכ"לי לבחון שורה של תקריות שהתרחשו במהלך המבצע. בחינה כזו יכלה לסייע בהפקת לקחים מבצעיים ובמתן המלצות שיסייעו למנוע אירועים חריגים בעתיד. מטרה נוספת של מנגנון התחקור היא לספק לפרקליט הצבאי הראשי מידע מלא ככל הניתן שיאפשר לו לקבל החלטה משפטית מושכלת.
לפרקליט הצבאי נתונה סמכות רחבה בנוגע לאירועים לגביהם מתעורר חשד לחריגה מן הדין. באפשרותו להורות על סיום הטיפול באירוע בלי לנקוט בהליך כלשהו, להמליץ על נקיטה בצעדים פיקודיים, או להורות על פתיחה בחקירה פלילית על ידי המשטרה הצבאית החוקרת במקרים בהם הוא מוצא חשד לעבירה פלילית או להפרה חמורה של הדין הבינלאומי. תחקיר מקיף שיונח בפניו יסייע לו מאוד בקבלת החלטות משפטיות נכונות.
ראוי להזכיר שהמציאות המשפטית בעזה שונה מזו הקיימת בישראל או בשטחי יהודה ושומרון. מדובר במציאות משפטית של לחימה. כך, הכלל שחל במקומות אחרים לפיו מוות של בלתי מעורב מירי של חייל צה"ל יחייב ככלל חקירה אינו חל בעזה.
בחודש אפריל 2015 נכנסה לתוקפה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שמסדירה אפשרות של הגשת השגה על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי בנוגע לחקירת אירועים שבהם נהרג אדם במהלך פעילות מבצעית של צה"ל, אם נטען כי מדובר בהפרה חמורה של כללי המשפט הבינלאומי המנהגי. בהתאם להנחיה ניתן להגיש השגה בפני היועץ המשפטי לממשלה על החלטות של הפרקליט הצבאי בנושא זה.
אם נחזור לסיום לדרישה שנשמעה לחקירה חיצונית ושקופה, אוכל להעריך שבפועל יקרו הדברים כך - התחקור יתקיים בתוך צה"ל על ידי קצינים מנוסים ובכירים, ולא על ידי גוף חיצוני לצבא. הוא יהיה מקיף, ויתרום להפקת לקחים ולאפשרות להגיע להחלטות משפטיות נכונות. ההחלטות שיקבל הפרקליט הצבאי יהיו מנומקות ומפורטות, כך שהדרישה לשקיפות תיענה למעשה בחיוב.
הפרקליט הצבאי לא תהיה התחנה האחרונה בהכרח. על החלטותיו בעניין זה ניתן יהיה להשיג בפני מי שעומד בראש מערכת אכיפת החוק, היועץ המשפטי לממשלה, שיצטרך לפנות מזמנו גם לכך. ולשאלת השאלות - האם די יהיה בכך כדי למנוע את "ועדת גולדסטון" הבאה? איני יודע. קשה להעריך כיצד יתגלגלו הדברים בעזה, ומכל מקום מדובר בשאלה של כוחות פוליטיים ולא באמת בשאלה משפטית.
מה בכל זאת ניתן לומר? שבדיקה פנימית ראויה תשמש חומת מגן מפני דרישה לפתוח הליך בבית הדין בהאג, מקום אליו לא נרצה להגיע.
