כוח מחבלים ארב אתמול (חמישי) לסיור של חיל השריון שנע על הגבול בגזרת נחל עוז מול בית חנון, והפעיל לעברו מטען חבלה. כעבור יותר מדקה הופעל מטען חבלה נוסף. רסיסים פגעו בכלי הרכב הממוגנים, אך באורח נס לא נפגע אף חייל. מפעילי מטען החבלה הטמינו אותם במרחק של כמאה מטרים מגדר המערכת, בדיוק בקצה השטח שבו מותר לפלסטינים לנוע ולממש את ריבונותם על הקרקע.
כמות חומר נפץ גדולה יותר, או מרחק קרוב יותר לגדר היה מביא לפציעה קשה ואף להרג של חיילים. מן הסתם, תגובתו של צה"ל הייתה אז הרבה יותר קשה ובנקל הייתה אוגדת עזה בפיקודו של תת-אלוף יהודה פוקס נגררת לפחות ליום של קרב. במקרה כזה, האוגדה הייתה נדרשת להגיב נגד מטרות רבות ולגבות מחיר מהצד השני.
בשל התוצאות תקף צה"ל באמצעות טנקים וכלי טיס רק חמש עמדות חמאס וג'יהאד אסלאמי, ולא הרג אף פעיל. אף ארגון טרור בעזה לא קיבל אחריות על הנחת המטענים, ולפחות עד לשעות האחרונות לא באמת יודעים בצה"ל מי אחראי לתקרית והאם יש מטענים נוספים שלא התפוצצו.
עוד בוואלה! NEWS:
ישראל תחכה: תרגיל הענק לא הסתיר את סדר העדיפויות של צבא ארה"ב
מאה הרוגים במלחמה כוללת: צה"ל תרגל תרחישי קיצון בכל הזירות
קיסם למדורה: הפיצוץ בעזה והפגנות הענק שמביאים את המתח לשיא
נשמע מוכר? אי אפשר להתעלם מהעובדה שלפני ימים אחדים הופעלו כמה מטעני חבלה לעבר שיירה של ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה, שנע ברחובות עזה וניסו לחסלו. עד לכתיבת שורות אלה לא ברור מי אחראי גם לניסיון החיסול. האם יש קשר בין הפיצוצים? האם פועלת יחידה מסתורית ברצועת עזה מתחת לאף הזרוע הצבאית של חמאס, או שמא מנהיגי הארגון הסוני יחיא סינוואר ומוחמד דף החליטו לשחק משחק כפול ולקרוץ עיניים לחוליות טרור סוררות?
מה שבטוח זה שחמאס מחמם את גבול הרצועה באמצעות הפגנות אלימות מדי שבוע, ובכך מתחזק את החיכוך מול חיילי צה"ל. בחסות אותן ההפגנות, ככל הנראה, הצליחו חוליות טרור להניח מטעני חבלה במרחק עשרות מטרים מהגדר. באוגדת עזה מתחקרים כיצד הונחו המטענים בקרבת הגדר, במיוחד נוכח שדרוג היכולות הטכנולוגיות של יחידות האיסוף הקרבי והתצפיות בשנה האחרונה.
דובר צה"ל תת-אלוף רונן מנליס אמר אתמול, שעות אחדות אחרי הפיגוע, כי צה"ל לא ישלים עם הניסיון להפוך את גדר המערכת לזירה פעילה. בשלב זה לא השתנתה מדיניות הפעלת האש נגד המפגינים, ורף האלימות נותר כשהיה בחודשים האחרונים. מדי יום שישי מארגן חמאס בקביעות את ההפגנות האלימות בכמה מוקדים לאורך הגדר. דפוס הפעולה כולל הבערת צמיגים, ניסיונות לפגוע בגדר ולחצות אותה, השלכות בקבוקי תבערה ואבנים, ואף ירי במרחב.
בחודשיים האחרונים התגברה האווירה האלימה על הגבול. לפני נתוני שב"כ, בחודש פברואר התרחשו 11 פיגועים לעומת חמישה בחודש ינואר. ב-17 בפברואר נפגעו ארבעה חיילים מפיצוץ הדגל הממולכד שהונח על גדר המערכת בזמן הפגנה אלימה. השוואה בין החודשים מעלה כי חמישה אירועי נשק קל התרחשו בפברואר, לעומת אפס בינואר. ארבעה שיגורי רקטות אירעו בפברואר לעומת שלושה בחודש שלפני כן. מטען חבלה אחד הופעל בינואר ומטען נוסף הופעל בפברואר, אז גם דווח על מקרה אחד של ירי נ"מ לעבר כלי טיס של חיל האוויר.
בעוד כשבועיים, ב-30 במרץ, אמור חמאס לארגן הפגנת ענק על הגבול לציון יום האדמה - חזרה גנרלית להפגנת המאה אלף שתתקיים ב-15 במאי לציון יום הנכבה. האם צה"ל ערוך לכך? האם הוא יהיה מסוגל למנוע חיכוך על הגדר? היקף המשתתפים בהפגנות שיתקיימו בחודשים הקרובים הוא עצום, ועשוי להוות אתגר מורכב מאוד אם יתממש בשטח. לא רק אתגר מודיעיני ואיסופי, אלא סיוט עבור מפקדי הגדודים והחטיבות המרחביות, שיידרשו להתמודד עם ההמון שחלקו המוסת עשוי להיות אלים באופן קיצוני.