בעוד התיאום הביטחוני והאזרחי מול הפלסטינים ביהודה ושומרון נמצא במצב יציב יחסית, חוששים במערכת הביטחון כי בחודשים הקרובים, לאור סדרה של תאריכים נפיצים בהם פיצוץ המטענים הבוקר (חמישי) שהופעל במרחק 100 מטר על גדר המערכת בצפון הרצועה וירי צה"ל בתגובה לעבר חמש עמדות של חמאס, תחול הידרדרות שתגרור אלימות. גם ברצועת עזה וגם מול איו"ש צפויה דריכות מתוחה.
אם לא די בהעברת השגרירות האמריקנית ובמועדים הנפיצים מלכתחילה כמו חודש הרמדאן, באוויר תלויה כל העת השאלה מה יקרה אחרי לכתו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שבריאותו רופפת. במוקטעה משדרים עסקים כרגיל, אבל שאלת היורשים כבר גורמת לרחש מתחת לפני השטח.
ברחוב הפלסטיני מכנים את התקופה "עונת המשמשים", על שום זמן ההבשלה המהיר שלהם, ותקופת המעבר המהירה הצפויה אחרי מות. השאלה היא מי יחליף את אבו מאזן, ומה יכלול תהליך ההחלפה. גלריית המועמדים להחלפתו של אבו מאזן נראית חיוורת, ובהם מועמדים מבוגרים שסובלים גם הם מבעיות בריאות.
עוד בוואלה! NEWS:
בצל חקירות נתניהו: תנ"צ יגאל בן שלום ימונה למפקד להב 433
התקרית בעזה: שני מטענים הופעלו במרחק 100 מטר; ייתכן ששוגר טיל נ"ט
משטרת איטליה חשפה "כת חולנית" שכפתה על חבריה דיאטה קיצונית
בקהילת המודיעין הישראלית חוששים בעיקר מהפתעות, וממועמדים לא צפויים שיגיעו לקו הגמר בתחרות על ההנהגה הפלסטינית. גם במערכת הפוליטית הפלסטינית שוררת אי ודאות בנושא. פיצוץ מטעני החבלה ביום שלישי השבוע ברחובות עזה שכמעט וחיסלו את ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה הוא עוד סימפטום למגמה המדאיגה באזור. חמאס מכחיש כל קשר לניסיון החיסול, עוצר חשודים ומעביר אותם לחדרי החקירות. הרשות מפנה אצבע מאשימה כלפי חמאס וטוענת כי הארגון אחראי לכל הנעשה בעזה - למדו מישראל. אך בדרך לאמת יש עוד כמה חשודים פוטנציאליים. חמדאללה יכול להיות מרוצה. מעמדו השתדרג ברחוב הפלסטיני. מה שברור זה שיציבות היא לא המילה שיכולה לאפיין את עזה בימים אלו.
וכאילו לא די בכך, לחודשים הקרובים מתנקזים תאריכים בעייתיים בפרק זמן קצר, ובמערכת הביטחון עוברים לדריכות וכוננות לתגבור אזור גבול רצועת עזה. החשש הוא מאלימות שעשויה להיווצר סביב אותם תאריכים, בייחוד בירושלים עם העברת השגרירות האמריקנית.
ב-30 במרץ יצוין יום האדמה בשטחי יו"ש וברצועת עזה. חמאס מתכנן הפגנה על גדר המערכת בגבול הרצועה, ולפי המסרים שהועברו לקראת ההפגנה אמורים המפגינים לעמוד במרחק 700 מטרים מגדר המערכת. ייתכן ויהיה מדובר ב"חזרה גנרלית" להפגנת ענק שתיערך ב-15 במאי לציון יום הנכבה, ואמורה לכלול לפי ההצהרות הפלסטיניות מאה אלף פלסטינים שיציינו 70 שנה לנכבה. התאריך הוא גם ערב פסח, יום מתוח בירושלים וסביב הר הבית גם כך.
בפיקוד הדרום, בפיקודו של אלוף איל זמיר, נערכים להפגנות הענק ולתרחישי קיצון כפגיעה מאסיבית בגדר המערכת במספר רב של מוקדים, ניסיונות של מפגינים לחצות את הגבול לישראל וניסיונות לבצע פיגועים מתוך ההמון הרב שעשוי להגיע בשני ימי האזכור. למרות מסרים פלסטינים על סדר וארגון עשויות ההפגנות לצאת מכלל שליטה גם אם יעשו זאת מאות ואף אלפי פלסטינים מההמון. כל הגדודים המאבטחים בקו הגבול יקבלו תגבור מהקרקע ומהאוויר ובתחום המודיעיני.
ב-17 באפריל יצוין בשטחי איו"ש וברצועת עזה יום האסיר. כרגע אין כוונה לקיים שביתה המונית אך המציאות עשויה להשתנות על רקע המצב הפוליטי והמתיחות בקרב העצורים המנהליים הפלסטינים שטוענים שענייניהם נדחקו לשוליים.
ב-14 במאי אמורה השגרירות האמריקנית לעבור מתל אביב לירושלים, ולפי איומי בכירים פלסטינים, עשוי לפרוץ גל של אלימות להתפרץ סמוך לתאריך. יום לאחר מכן אמורה גואטמלה להעביר את השגרירות גם היא, בצעד שילבה את האווירה. ביקור אפשרי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בתאריכים אלו רק יכול להכניס את המערכות הפוליטיות לדריכות ומתח.
ב-17 במאי מתחיל חודש רמדאן, גם הוא תקופה רגישה, כשלאווירה המתוחה מתווסף גם תהליך הפיוס המקרטע בין הרשות הפלסטינית לחמאס בתיווך מצרים. למרות שבכירי המודיעין הכללי המצרי נמצאים בשבועות האחרונים ברצועה כדי להחיות את התהליך לא נראה שיש אופק והמצב על סף פיצוץ. תעודת פטירה רשמית על ידי אחד הצדדים עשויה להצית את השטח.
המתח סביב הבחירות במצרים ב-28-26 במרץ לא מוסיף לאווירה, וגם הדריכות באיראן לקראת ה-12 במאי, אז אמור להכריז הבית הלבן אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמם מאריך את תוקף הסנקציות על משטר האייתולות, מחריף אותו או דוחה את ההחלטה. להכרזה בנושא תהיה השפעה על האזור.
נקודה נוספת שלא מסייעת לייצב את המציאות הביטחונית היא שאלת הבחירות בישראל. המערכת הפוליטית והביטחונית הפלסטינית מושפעת מכך, שכן רמת הקשב לפלסטינים תיעלם, ולא יהיה זמן לתהליך מדיני. במקרה הגרוע היא תהפוך לשק חבטות של הפוליטיקאים בישראל.
עם זאת, הפלסטינים לפחות בשטחי יו"ש לא ממהרים לצאת אל הרחובות ולהפגין. השיח ברשתות כולל לעתים את הטענה: "כשאנחנו נראה את יאסר וטארק בניו של אבו מאזן עומדים בראש הפגנה בקלנדיה או בחווארה וחוטפים גז אנחנו גם נשלח את הבנים שלנו להפגנות". למרות זאת, לפחות עד יוני האווירה באזור תהיה טעונה עם פוטנציאל גדול להידרדרות וכלל הגופים הביטחוניים, בדגש על פיקוד דרום ופיקוד המרכז יידרשו להיערכות מיוחדת.