פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "עומדים לבד בקרב": המחיר הכלכלי של מגפת הכלבת

      העדר של יגיל שמואלי הוא הנפגע הגדול ביותר מאז החלה המגפה בצפון. מותן של 13 פרות וחיסונים שנאלץ לעשות גרמו לו לנזק של כ-170 אלף שקל והמשק שלו הוכנס להסגר. לדבריו, המגפה עדיין לא הסתיימה: "קיבלתי מכה קשה, אני לא יודע איך להתמודד"

      "עומדים לבד בקרב": המחיר הכלכלי של מגפת הכלבת
      צילום: שלומי גבאי, עריכה: ורד לידני

      יגיל שמואלי נולד לפני 46 שנה סמוך לנהר הירדן, והסתובב מינקות בין כבשים ופרות בעמק בית שאן הלוהט. הוריו, שעלו מכורדיסטאן והקימו עם חבריהם משקים חקלאיים במושבים ירדנה ובית-יוסף, נאחזו בציפורניים באדמה הצחיחה. שנים של הפגזות וחדירות מירדן וחום נוראי בקיץ, לא הרתיעו את משפחת שמואלי ומשפחות רבות נוספות להמשיך ולדבוק בחקלאות, למרות מצבה ההולך ומידרדר.

      "אף פעם לא חשבתי לעשות משהו אחר", אמר שמואלי בשעה שצעד לאורך גדר המערכת עם ממלכת ירדן והצביע בסיפוק על נהר הירדן שזרם מים נוכח גשמי הברכה ועל השדות המוריקים. "ככה גדלתי וככה אמשיך לחיות. אני חקלאי, מגדל בקר וצאן ואת זה אמשיך לעשות על האדמה הזאת".

      מאז חודש אוקטובר האחרון עומד שמואלי בפני מבחן שלא דמיין שיעמוד בפניו: נגע הכלבת באזור העמקים פגע בעדר הבקר שלו מכה קשה במיוחד. לדברי חיים דיין, מגדל בקר ותיק מרמת הגולן שעמד במשך שנים רבות בראש ארגון מגדלי הבקר בישראל, "אני לא מכיר בהיסטוריה של החקלאות בישראל מגדל בקר שחטף מכה כבדה כמו שחטף יגיל".

      לקריאה נוספת
      תן נגוע בכלבת אותר בסמוך לשמורת הסחנה בגליל; מטיילים התבקשו להיבדק
      מסתובבים עם אלות ומשנים מסלולי ריצה: כך משפיעה הכלבת על החיים
      שנת 2017 סימנה שיא במקרי הכלבת בישראל - והמשבר רחוק מסיום

      יגיל שמואל, המשק שלו בהסגר בגלל כלבת, מושב ירדנה, 18 בבפרואר 2018 (שלומי גבאי)
      "ככה גדלתי וככה אמשיך לחיות". שמואלי במשק שלו במושב ירדנה (צילום: שלומי גבאי)

      13 פרות מהעדר של שמואלי, חלקן מבכירות (אחרי המלטה ראשונה) או לפני המלטה, מתו ובעקבות כך המשק שלו הוכנס להסגר. הוא לא יכול למכור עגלים שרובצים במכלאות ודורשים את מנת המזון היומית שלהם. בנוסף לכך נאלץ לחסן את כל פרות העדר ואת הצאן שבמשק שלו. במשרד החקלאות טוענים כי התרחשו שבעה מקרי מוות, אך לא נמסר לשמואלי מהי סיבת מותן הפרות האחרות.

      הנזק הישיר שנגרם לו בעקבות מקרי התמותה מוערך בכ-160 אלף שקל. בנוסף שילם יותר מעשרת אלפים שקלים עבור החיסונים. לדבריו מנת חיסון עולה למדינה בין שקל לשקל וחצי, אולם ממגדל הבקר גובה המדינה כשמונה שקלים וחצי עבור כל חיסון. "במקום לעזור לי להתמודד עם המחלה, המדינה עוד הרוויחה עליי", התלונן.

      הסגר שנכפה על העדר ועל המשק שלו, כדי למנוע את הפצת המחלה, פגע בו פגיעה נוספת, משום שהוא לא יוכל לשווק את העגלים לפני פסח, שהוא המועד אליו מכוונים מגדלי הבקר, אז השוק רותח ומחירי הבשר עולים. להפסד ההכנסה מתווספות הוצאות האכלת העגלים, דבר שלא תכנן. כל עגל, שמשקלו כבר 600 קילוגרמים, צורך כ-20 קילוגרמים של מזון מדי יום.

      יגיל שמואל, המשק שלו בהסגר בגלל כלבת, מושב ירדנה, 18 בבפרואר 2018 (שלומי גבאי)
      "במקום לעזור לי להתמודד, המדינה עוד הרוויחה עליי" (צילום: שלומי גבאי)

      "אולי אנשים חושבים שהכלבת כבר מאחורינו, אבל היא לא. קודם כל, עדיין מתגלים מקרים מדי פעם. רק לפני שבוע היה מקרה לא רחוק מכאן, ליד ניר דוד", סיפר שמואלי. "אבל מעבר לכך, אני חי את הכלבת הזאת מדי יום, קיבלתי מכה כל כך קשה שאני לא יודע איך להתמודד איתה. אני רגיל לעבוד קשה לפרנסתי, אבל לצרה הזאת של הכלבת לא ציפיתי. אף פעם לא הייתה פה כלבת וזו מחלה שבכלל לא התמודדנו איתה. זה לא הטריד אותי. מאז שאני ילד, לא הייתה פה כלבת".

      אבל אז, בוקר אחד בחודש אוקטובר, ירד שמואלי לעדר שלו שרעה באדמות האזור, צמוד לגבול עם ירדן. "ראיתי פרה מתנהגת בצורה מוזרה שלא הכרתי; זו הייתה מבכירה. ירד לה ריר מהפה והיא צעקה וצעקה. חשבתי שאכלה משהו לא טוב ושכואב לה משהו. באתי אחרי יום וראיתי שהיא גוססת. נכנסתי לתוך העדר ופתאום ראיתי עגל שמתנהג באותה צורה", סיפר. טלפון שעשה לשירותים הווטרינריים הבהיר לו שאין ספק - מדובר בכלבת. בדיקות מעבדה אישרו זאת.

      שמואלי ועובדיו הונחו לנסוע במהירות לבית החולים ולהתחסן נגד כלבת. הוא שב למשק ו"בימים שבאו אחר כך ראיתי עוד פרות ועגלים מתים לי מול העיניים", שחזר. שמואלי הבין כי הכלבת שלא הכיר עד אז, הפכה אורחת בחצרו. התברר לו שתנים נגועים בכלבת מגיעים מירדן לישראל. המרעה שלו נמצא ממש צמוד לגדר המערכת. הוא הצביע על קווצת שיער של תן שנתפסה על חוט תיל בגדר המערכת. "הנה, זה תן שחצה לתוך ישראל", אמר והצביע על העקבות שנמשכו לכיוון ירדנה.

      יגיל שמואל, המשק שלו בהסגר בגלל כלבת, מושב ירדנה, 18 בבפרואר 2018 (שלומי גבאי)
      "אני חי את הכלבת הזאת מדי יום" (צילום: שלומי גבאי)

      התנים אף נכנסו לתוך המשק שלו ובאחד המקרים תן נגוע השתולל בין כלובי הכבשים, במכלאת הסוסים ובסככת הבקר. "זה היה אירוע מבהיל ומתסכל. רכז הביטחון של המושב חשש לירות בתן ורק אחרי זמן ממושך קיבל היתר לירות בו. כמובן שהתן היה נגוע בכלבת. ואחר כך היו אצלי עוד שני תנים חולים בכלבת. זו מחלה ארורה שהורידה לי לטמיון שנת עבודה", אמר.

      שמואלי לא יודע כיצד יצליח לכסות על הבור הכלכלי שנפער. "אנחנו יתומים לגמרי ועומדים לבד בקרב הזה", אמר בתסכול. "למרות הכול, זה לא עובר לי בראש לעזוב את המרעה. זו העבודה שלנו, זה מה שאנחנו יודעים לעשות, עם זה גדלנו. אבל מדינה תתעוררי, תעזרו לנו כדי שנוכל להמשיך לחיות עם מה שאנחנו עושים, שנוכל להתפרנס בכבוד".

      אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) אמרה בדיון בכנסת כי
      "גיל שמואל חטף מכה קשה מאד, הוא נשאר לבד מול התנים והכלבת, כאילו לא מדובר במשהו שהמדינה אחראית לו". עוד הוסיפה אבקסיס כי: "המדינה משאירה אותו לבד להתמודד מול סיטואציה בלתי אפשרית.כשאנחנו נחגוג את חג הפסח הוא ישאר משועבד לחובות, בגלל שהמדינה לא טיפלה בנושא הכלבת".

      ממשרד החלקאות נמסר: מחלת הכלבת ניתנת למניעה בבעלי חיים על ידי חיסון הניתן מבעוד מועד. משרד החקלאות מחלק את החיסון ללא עלות לבעלי עדרי בקר באזור הנגוע ובסמוך לגבול עם לבנון וסוריה. גם בעלי משקים שכבר חוסנו מקבלים חיסון נוסף ללא עלות. אנו ממליצים לבעלי משקים לחסן את בעלי החיים שברשותם. החיסון מהווה "ביטוח" לבריאות המשפחה ובעלי החיים, מכאן אין פיצוי בגין תמותה מהמחלה. המשרד לא יכול להכריח את בעלי המשקים לחסן, כיוון שמדובר בחיסון רשות".