אמנם חלפו רק שבועיים מאז התחילה השנה האזרחית החדשה, אבל כבר נרשמו 14 מקרי כלבת. מגמה זו ממשיכה את זו שהחלה בשנה שעברה עם 74 מקרי כלבת שתועדו, מספר שיא של 15 שנה בהתפשטות המחלה. שנת 2017 סימנה שפל עמוק בהתמודדות עם הכלבת, כשבשלושת החודשים האחרונים שלה חל זינוק מדאיג של עשרות מקרי הידבקות נוספים בבעלי חיים באזור העמקים, ומערבה משם.
התחקות אחר רצף האירועים והתפשטות המחלה חשף מגמה מדאיגה: על פי נתוני השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, מתחילת 2017 ועד סוף ספטמבר נרשמו בכל הארץ 14 מקרי כלבת - ממוצע של 1.5 מקרי הידבקות בחודש. אולם, בחודשים שבאו אחר כך תועדו קרוב ל-60 מקרים, כולם באזור העמקים לבדו. מדובר על ממוצע של כ-18 מקרים לחודש, על תא שטח מצומצם. הדבר משקף עלייה דרמטית של פי 12 בהשוואה לממוצע החודשי הארצי של הידבקות במחלה.
מכת כלבת | כל הכתבות בוואלה! NEWS
שנת 2017 סימנה שיא במקרי הכלבת בישראל - והמשבר רחוק מסיום
באמצע קורס של החברה להגנת הטבע: מדריך הותקף בידי תן
מחלוקת במשרד החקלאות: המנכ"ל בעד פיזור רעל נגד תנים, השר מתנגד
החל מאמצע דצמבר הוכפל התקציב של המרכז לשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מארבע מיליון שקלים ל-8.5 מיליון שקלים כדי להלחם בהתפשטות מגפת הכלבת. "כבר באוקטובר הבנו שמדובר בהתפרצות חריגה בהיקפה של המגפה", אמר היום (שלישי) מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר תמיר גושן, במשדר מיוחד של וואלה! NEWS.
"להתמודדות יש שני עקרונת. הראשון, כולל מניעה של מגע בין בעלי חיים והשני והחשוב ביותר הוא לחסן כמה שיותר בעלי חיים. לכן החיסון לחיות הבר באמצעים אוראליים הוכפל בצפיפותו באזור עמק יזרעאל, הגליל התחתון והגלבוע", הסביר ד"ר גושן.
לטענתו גושן, "אמצעי החיסון האוראליים רגישים לחום, לכן הפיזור שלהם החל בנובמבר, אף על פי שכבר באוקטובר היו מודעים כי המגיפה נמצאת בשיאה". בנוסף לתקציב החיסונים של חיות הבר, הועברו לרשויות המקומיות מיליוני שקלים נוספים מטעם משרד החקלאות, כדי לאפשר חיסון חירום חינמי לחיות בית - כמו כלבים, חתולים ואף חמוסים וארנבים.
החל מאמצע דצמבר הוכפל התקציב של המרכז לשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מארבע מיליון שקלים ל-8.5 מיליון שקלים כדי להלחם בהתפשטות מגפת הכלבת. "כבר באוקטובר הבנו שמדובר בהתפרצות חריגה בהיקפה של המגפה", אמר היום (שלישי) מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר תמיר גושן, במשדר מיוחד של וואלה! NEWS.
"להתמודדות יש שני עקרונת. הראשון, כולל מניעה של מגע בין בעלי חיים והשני והחשוב ביותר הוא לחסן כמה שיותר בעלי חיים. לכן החיסון לחיות הבר באמצעים אוראליים הוכפל בצפיפותו באזור עמק יזרעאל, הגליל התחתון והגלבוע", הסביר ד"ר גושן.
לטענתו גושן, "אמצעי החיסון האוראליים רגישים לחום, לכן הפיזור שלהם החל בנובמבר, אף על פי שכבר באוקטובר היו מודעים כי המגיפה נמצאת בשיאה". בנוסף לתקציב החיסונים של חיות הבר, הועברו לרשויות המקומיות מיליוני שקלים נוספים מטעם משרד החקלאות, כדי לאפשר חיסון חירום חינמי לחיות בית - כמו כלבים, חתולים ואף חמוסים וארנבים.
"מגפת הכלבת שאנחנו מכירים מהשנים האחרונות השתנתה"
התפרצות מגיפת הכלבת באוקטובר שנה שעברה התאפיינה בהתווספת של זן חדש של נגיף הכלבת לצפון הארץ שמגיע מירדן. לטענת יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, ד"ר אבי צרפתי, מדובר בחדירה של נגיף שונה גנטית לשטחי המדינה.
"המגפה שאנחנו מכירים בשנים האחרונות היא בקרב כלבי בר וכלבים משוטטים, אולם כעת היא התפשטה ומאפיינת גם חיות אחרות, כמו חתולים וחיות משק", אמר ד"ר צרפתי. "אין שום בעיה לבעלי חיים לעבור לשטח ישראל וזה יוצר קרקע פוריה למחלה. נהייתה כלבת פרא בחיות הבר".
הווטרינרים מדגישים כי יש לחסן את כל חיות הבית מפני כלבת, לא רק כלבים וחתולים. "אם יש פינות חי במשק, יש לחסן גם חמוסים וארנבים. למעשה, כל היונקים יכולים להדבק בכלבת", יו"ר ארגון הרופאים הוטרינרים לחיות הבית בישראל, ד"ר אבי ליליאן. "כל מי שהולך לוטרינר יכול להיות רגוע ורק צריך למנוע שוטטות של חיות הבית שלו".
התפנית המדאיגה בהתפשטות המגפה אירעה בשעת ערב של יום חמישי בתחילת חודש נובמבר. עד אז תנים שנדבקו במחלה היוו מטרד עבור תושבי שכונת שפרינצק בבית שאן רק בשל יללות על סף דלתות הבתים. אולם, בבית משפחת אזולאי אירעה באותו יום תקרית חריגה. "שמעתי נהמות מאחורי גבי. הסתובבתי וראיתי תן בתוך הבית", תיארה אם המשפחה חגית את מחזה האימים שהתרחש מול עיניה - תן שחדר לביתה התנפל על אבישג, בתה בת הארבע, בזמן ששיחקה עם ארבעת אחיה בסלון - בזמן שהיא עצמה בישלה את ארוחת הערב.
"התן חשף את שיניו ונהם, המבט שלו היה מפחיד. תוך שניות הוא התנפל על אבישג ונשך אותה ביד וברגל. אבישג אחזה בכרית שהיא אוהבת והגנה על פניה. התן חטף מידיה את הכרית, ואז רץ החוצה", סיפרה אזולאי. עשרה בני אדם ננשכו בשנה שעברה על ידי תנים מוכי כלבת. כל מפגש כזה מפחיד וטראומטי, אבל המקרה של אבישג אזולאי המחיש יותר מכל כי כלבת היא לא מחלה מעידן אחר ומארצות רחוקות. היא כאן אצלנו.
התנים הנגועים במחלה מאבדים את הפחד מבני אדם ונוטים להתקרב אל יישובים – והתושבים חשים מאוימים. מקרי התקיפה הרבים שתועדו הובילו בכמה יישובים לשינוי אורחות החיים. תושבים הפסיקו לצאת לפעילות ספורט בשדות; גני משחקים התרוקנו; ילדים הסתגרו בבתים; וצעידה עם אלה ביד, כדי לקדם פני תן מזדמן, הפכה למראה שכיח.
אבל נדמה שקשה מכך הייתה התחושה כי מוסדות המדינה שאמורים להיות אמונים על ההתמודדות עם גל הכלבת, נרדמו בשמירה. התברר כי למרות הימצאות המחלה בצפון הארץ כבר שנים רבות, לא רק שהמדינה לא השכילה למנוע התפרצות גל כלבת גדול, היא גם לא ידעה לקדם את עליית הגל. לא הוכנה תכנית מגירה, לא גויסו כוחות, לא נוסף תקציב.
ובינתיים עוד ועוד רפתות ודירים הוכנסו להסגר נוכח מקרי הכלבת שהוסיפו להתגלות. המכה הכלכלית שהמגדלים סופגים כבדה מאוד ואיתה גובר החשש שלא יהיה מנוס מפני פעולת ייאוש של פיזור רעל בשדות - העלולה לגרום לאסון אקולוגי. כשהמדינה עצמה העלתה רעיון לנקוט שיטה זו נדמה כי אין כיוון ואין דרך וסיומו של המשבר עוד לא נראה קרוב.
