פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסתובבים עם אלות ומשנים מסלולי ריצה: כך משפיעה הכלבת על החיים

      "אני ממש בחרדה, לוקחת כדורי הרגעה ולא מתפקדת", מספרת תושבת בית שאן שכמעט ננשכה בידי תן. התושבים בצפון נאלצים לחיות בצל הכלבת המשתוללת, ולמרות שהרשויות מתאמצות להדביר את הנגיף, זמן רב יחלוף עד שתחושת הביטחון תשוב

      מסתובבים עם אלות ומשנים מסלולי ריצה: כך משפיעה הכלבת על החיים
      צילום:שלומי גבאי עריכת וידאו:ניר חן

      (מתוך משדר מיוחד בוואלה! NEWS על התפשטות הכלבת באזור העמקים)

      בליל חמישי האחרון בשעת לילה מאוחרת, התכוונה אורלי וקנין מבית שאן להשליך את שקית האשפה לפח שליד בניין מגוריה בשיכון ד' בעיר, כשכמעט הותקפה בידי תן. "ממש כשהתחלתי לסובב את ידית דלת חדר המדרגות וכמעט יצאתי מחוץ לבניין, הופיע מולי תן והתנפל בטירוף על דלת הזכוכית", שחזרה. "זה מחזה נוראי, ממש סרט אימה. קשה להסביר את זה למי שלא נתקל בתן נגוע בכלבת. אני ממש בחרדה, לוקחת כדורי הרגעה ולא מתפקדת מאז אותו לילה".

      וקנין סיפרה עוד כי היא מתקשה להבין איך תוכל לצאת מביתה, ללכת לטייל כפי שאהבה, ופשוט לתפקד באופן חופשי. "אני ממש חושבת עכשיו לעזוב את העיר והאזור, זה פחד משתק", הוסיפה. בינתיים קנתה בחנות חומרי בניין שלושה מקלות עץ כבדים והניחה אותם בכמה מקומות מסביב לבניין מגוריה, למקרה שתיתקל שוב פנים אל פנים בתן נגוע בכלבת. לדבריה, "תושבים רבים חיים בפחד דומה. איך שיורד החושך אני ממש בחרדות, הלב דופק ואני רועדת".

      מכת כלבת | סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
      שנת 2017 סימנה שיא במקרי הכלבת בישראל - והמשבר רחוק מסיום
      מכת כלבת: שלושה מקרים נוספים התגלו בצפון - 13 מתחילת השנה
      באמצע קורס של החברה להגנת הטבע: מדריך הותקף בידי תן

      יורם ועידו אבן צור צועדים עם אלה נגד תנים (באדיבות המצולמים)
      צועדים עם מקלות ביד. יורם ועידו אבן-צור (צילום באדיבות המצולמים)

      גל מקרי הכלבת בצפון לא שוכך, גם אם תשומת הלב הציבורית כבר לא מוצאת עניין במגיפה המשתוללת מזה כארבעה חודשים. וקנין חוותה מפגש מבהיל, פנים אל פנים וקל להבין את השינוי באורח חייה, שגזרה על עצמה. מכת הכלבת משנה סדרי חיים של אלפי בני אדם בצפון הארץ, שחיים בישובים שבהם או בסביבתם התגלו מקרי כלבת ובני אדם הותקפו על ידי חיות נגועות, לרוב תנים.

      גני ילדים בקיבוצים שמורגלים לצאת לטיולים ולעקוב אחר עונות החקלאות, נאלצים להישאר בתחומי הישוב. אבל גם המבוגרים גוזרים על עצמם מגבלות רבות - יורם אבן-צור, יועץ תקשורת מקיבוץ עמיר שבגליל העליון, סיפר לוואלה! NEWS כי מאז החל גל הכלבת אנשים שינו את סדר יומם ואת הרגליהם. "אני נוהג לצעוד או לרוץ במסלולים שונים, לאורך כשמונה קילומטרים", תיאר. "עד לפני כמה חודשים צעדתי בשטחים הפתוחים, עכשיו אני צועד במסלול של קילומטר בודד וחוזר עליו שמונה פעמים. אני נשאר קרוב לבית וגם אז אני מצטייד באלה, למקרה של מפגש עם חיה נגועה, כך עשיתי גם בסוף השבוע, כשיצאתי לצעוד עם בני, עידו".

      לדבריו "אנשים עם תינוקות וילדים קטנים חוששים לצאת מהבתים. אנשים ממש מסתגרים בבתים. יש תחושה מאד לא נעימה, כי יש חשש וחוסר ודאות, מאיפה יגיע התן? זה בפירוש דבר ששינה שיגרת חיים של אנשים רבים".

      תן סמוך בקיבוץ טירת צבי (מערכת וואלה! NEWS , אביחי רן)
      תן בסמוך לקיבוץ טירת צבי, בנובמבר (צילום: אביחי רן)

      גם נורית אמסלם מבית שאן תיארה מציאות דומה. לדבריה, "אנשים חוששים לצאת מהבתים כשיורד החושך. אנחנו שומעים את יללות התנים ממש קרוב לשכונה וזה מאוד מפחיד, בעיקר אחרי שכבר היו כמה מקרים של תקיפות תנים". אמסלם הוסיפה כי "אנשים ממש מפחדים ולא מצליחים לחזור לשגרה. לא רואים ילדים שיוצאים לבד לגן המשחקים, ונחל חרוד, שבדרך כלל מטיילים בו הרבה אנשים, די שומם. זה לא מצב נורמלי".

      יש מי שמתעקשים לשמור על שגרת יומם, אבל זה כלל לא פשוט. שארה צור מקיבוץ עין הנצי"ב, אצנית מרתון, מאמנת ריצה ומרכזת מועדון רצי עמק המעיינות, סיפרה כי "מאז תקופת החגים, שבה היו מקרי התקיפה הראשונים, נאלצנו להכניס שינויים רבים באימונים". פארק המעיינות שהיה זירת האימונים המרכזית ננטש ומרבית אימוני הריצה נערכים בתוך ישובים או צמוד לכבישים ראשיים. "אם יקרה לי משהו, הסיכוי שמישהו יראה אותי גדל וגם המרחק לציר ראשי קטן", הסבירה. שיקולים נוספים שנלקחים כעת בחשבון הם ריצה באור יום וריצה בצמדים או בקבוצות. יש אפילו רצים ורצות שמצטיידים בגז פלפל.

      קבוצת רצות המעינות (מערכת וואלה! NEWS , שארה צור)
      מתעקשים לשמור על השגרה. קבוצת הריצה בעמק המעיינות (צילום: שארה צור)

      אולם ככל שמרחקי הריצה גדלים, קשה יותר לתכנן ריצה עם שותפים ובשעות האור. "עכשיו עונת המרתונים והאימונים למרתון דורשים ריצות ארוכות. כל התכנון והשיקולים שנכנסו בגלל הכלבת מקשים מאוד, זה אילוץ שבעבר לא היה בכלל במערכת השיקולים", הסבירה צור. "זה מצב מאוד לא נעים, כשרצתי ערב אחד לבד בשדות שמעט מרוחקים, הבחנתי מולי בשלושה תנים, הרמתי אבן ונתתי ספרינט לקיבוץ הקרוב, אבל זה היה ממש מפחיד".

      לדברי התושבים באזור העמקים ניכרת פעילות רבה של הרשויות בניסיון להדביר את המגפה, אולם יעבור זמן רב עד שתחושת הביטחון תשוב. בינתיים האלות, גז הפלפל והריצות הקבוצתיות יישארו חלק מאמצעי ההתמודדות.

      להקת בני נוער מעמק המעינות מצאה דרך התמודדות משלה עם מגפת הכלבת וכתבה שיר על המפגשים התדירים עם תנים באזור מגוריהם. השורות המסיימות את השיר מעבירות היטב את התחושה של תושבי האזור: "זה קצת מפחיד להסתובב בטבע - בואו לעמק יש כלבת בשפע, בואו לעמק יש כלבת בשפע".

      (עדכון ראשון: 6:30)