ההחלטה הישראלית לתקוף מטרות איראניות בסוריה בתגובה לחדירת כלי טיס בלתי מאויש הלילה בגבול סוריה מסמנת הסלמה בעימות בין ירושלים וטהראן. לראשונה, התקפה מתוכננת - גם אם בהקשר תגובתי - המביאה בחשבון מהלך איראני נוסף, עד כדי סיכון לאוכלוסייה ברמת הגולן.
החלק ההגנתי בפעולה, יירוט הכטב"ם, שיקף תיכנון מבצעי הולם של חיל האוויר, הנשען על מוכנות מעולה: כלי-הטיס שהפיל את הכטב"ם לא היה הפעם (בניגוד לפעמים קודמות) מטוס-קרב, המתקשה לרדת למהירותו של הכלי האיטי, אלא מסוק קרב, התואם יותר יירוט כזה.
לקריאה נוספת:
גורם מדיני: "נגיב לכל ירי נוסף מסוריה - אך אין רצון בהסלמה"
החשש המודיעיני התגשם: איראן ביצעה צעד התקפי בשטח ישראל
המטיילים לא נרתעים מההסלמה בצפון: "שבת יפה לטיולים"
עדיין ראוי לברר מדוע הוחלט באיראן לשגר את הכטב"ם - ועל צה"ל לפרסם נתון זה, כדי להימנע מכותרות חשדניות בנוסח "לקראת המלצות המשטרה בתיקי נתניהו: ישראל תוקפת מטרות איראניות בסוריה". האם התעוררה שם דאגה מפני הכנות ישראליות לתקיפה, בעקבות ביקור נתניהו ושרי הקבינט בגולן בשבוע שעבר, על ההד התקשורתי היזום שנלווה אליו והאזהרות שהושמעו במסגרתו; או שמא להיפך, לביקור השרים והרמטכ"ל קדמו סימנים מעידים על הגברת הפעילות האיראנית ההתקפית.
נפילת מטוס F-16, "סופה", גם אם כתוצאה מתקלה ולא מפגיעת טיל, היא מכה לחיל האוויר, ולא רק מפני שהסורים והאיראנים יחגגו אותה כניצחון. חשוב מכל, כמובן, שצוות האוויר שרד ונמצא בארץ, אך בשנתיים האחרונות פוקדות תקלות רבות מדי את מערכי הקרב והמסוקים של החיל ומעיבות על הישגיו הבטיחותיים. תקלה כזו מעל שטח אויב עלולה להסתיים בתוצאות קשות. ב-1986 נפל מטוסו של הנווט רון ארד בלבנון, בעקבות תקלה עצמית בחימושו, אך ההמשך העגום ידוע.
ליד שולחן המו"מ בסוצ'י ובז'נבה צריך להשאיר כיסא לישראל
ההקשר המדיני של הפעולה חורג מאירוע חולף של הפרת הריבונות הישראלית בהחדרת כלי-טיס. תקיפת מטרה צבאית של איראן בסוריה מאותתת למעצמות העוסקות בעיצוב דמותה של סוריה החדשה, עם תום מלחמת האזרחים, שליד השולחנות בז'נבה ובסוצ'י צריך להשאיר עוד כיסא לאליהו הנביא. ישראל היא שחקנית במאבק על תיחום המציאות המתהווה, במיוחד בדרום סוריה, בואכה מפגש הגבולות ירדן-סוריה-ישראל.
נוכחות גורמים עוינים בקרבה מסוכנת לגבול בגולן אינה נסבלת; על הרוסים, האמריקנים ובאי-כוחם להתחשב גם בסירוב הישראלי להשלים עם מאחז איראני סמוך. ישראל אינה יכולה לכפות על ולדימיר פוטין לכפות על בשאר אסד לסלק הביתה את קסאם סולימאני וכוח קודס של משמרות המהפכה, אבל יש בכוחה להסלים את העימות כדי ליצור רצועת חיץ בין האיראנים והגולן. במעבר מהגנה להתקפה, היום, משלמת ישראל דמי רצינות במכרז על עתיד סוריה.
זה רב-שיח המתנהל ברובו במסרים המוחלפים בין הדרגים הפוליטיים והמקצועיים, אך לעתים גולש גם לאש. ואם במחלוקת הפנימית בהנהגה האיראנית, בין הנשיא חסן רוחאני לבין סולימאני ועמיתיו הנוקשים, תסייע ההתקפה לגורמים המתונים יותר לבלום את הקיצוניים - מה טוב.
