נוהל חדש שפרסם אתמול (חמישי) היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יאפשר למשטרה לחקור בהיבטים משמעתיים תיקים של אלימות שוטרים שלא נחקרו בידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). פרסום הנוהל הוא חלק מהליך הסקת מסקנות מהדוח למיגור הגזענות שחיבר צוות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, בעקבות שיעור התיקים הגבוה בתחום זה שמסתיימים ללא כל צעדים הננקטים כלפי שוטרים.
על פי נתוני מח"ש, בשנת 2016 הסתיימו 85% מכלל התיקים, ללא העמדה לדין. הדבר בולט במיוחד בכל הנוגע לעבירות אלימות שוטרים, בשל הקושי להוכיח את עצם ביצוע העבירה על ידי שוטר, המוסמך בחוק להשתמש בכוח, עד מידה מסוימת.
"שימוש בכוח זה כלי עבודה אצל השוטר. כמו שאצל עיתונאי זה מקלדת", אמר בכיר לשעבר במח"ש בשיחה עם וואלה! NEWS. "מה שיש לשוטר בין הכתפיים, אנחנו מבקשים ממנו להשתמש באלה, באזיקים ולפעמים גם בנשק. גם זה יוצר קונפליקטים רבים. גם מבחינת הפיתוי לעשות שימוש. וגם מבחינת ההבחנה מתי זה עבר ומתי לא עבר את הרף של כוח סביר".
לקריאה נוספת:
התקרית בסופר יודה בתל אביב: השוטר יועמד לדין בעוד חודש
שוטר תקף חולה סרטן בן 66 - במח"ש הסתפקו בהתנדבות בקהילה
אירועי אום אל-חיראן: בדיקת מח"ש הסתיימה, שב"כ חקר עצמאית
על פי הנוהל שפורסם אתמול יועברו לבחינה משמעתית פרטנית במשטרה תיקים שבהם: תלונה על שימוש מינורי בכוח, או כזה שלא חרג במידה רבה ממידת הכוח הנדרש; תיקים שנסגרו ללא חקירה או בדיקה מקדימה; תיקים שלא נפתחה בהם חקירה מנימוק של חוסר עניין לציבור; וכן כלל התיקים שבהם בוצעה חקירה או בדיקה מקדימה במח"ש אך הוחלט לסגרם מכל עילה שהיא מבלי להעמיד לדין פלילי או משמעתי את החשוד. בפרסום צוין כי על פי נתוני מח"ש מדובר ב-180 תיקים בשנה.
"מח"ש עסוקה לרוב בחקירת תלונות על אלימות שוטרים, אבל כאשר לא מדובר באלימות המלווה באכזריות, בהתעללות או ברצון לנקמה, במקרים בהם רשאים השוטרים להשתמש בכוח, זו נתפסת כחריגה קלה מהפעלת הסמכות ולכן מח"ש לא רואה בכך היבט פלילי", הסביר עו"ד יאיר רגב, סנגור פלילי שהיה בעברו קצין משטרה בכיר. "עכשיו הם יוכלו להתמקד בעבירות יותר משמעותיות - כמו שחיתות או הטרדות מיניות, ולמחלקת המשמעת של המשטרה יעמדו כלים נוספים להשלים את החקירה בהיבטים משמעתיים ומערכתיים".
חוקר בדימוס: אם הייתי מטפל בעבירות אלימות לא הייתי נשאר במח"ש
כיום מח"ש היא המוסמכת לחקור עבירות של שימוש בכוח והיא זו שמחליטה האם ביכולתה להעמיד שוטר פלילי. במקרים שאין הצדקה להגשת כתב אישום פלילי, יכולה מח"ש להורות למשטרה להעמידו לדין משמעתי. אחת הבעיות בחקירות תיקים אלו נוגעת גם להגנה שמספקים השוטרים זה לזה.
"בכל מה שקשור לטוהר המידות, לא היה אף שוטר שאמר לי שהוא לא עוזר לי בחקירת מח"ש", סיפר חוקר מח"ש בדימוס. "שימוש בכוח, זה סיפור אחר. שוטר שנמצא בהפגנה או מול סוחרי סמים חוטף מכות. גם אני חטפתי מכות כשהייתי שוטר. בתקופה ההיא אם הייתי רואה שוטר מרביץ, אפילו אם זה היה חבר שלי, לא הייתי מדבר איתך. אם הייתי מטפל בעבירות של שימוש בכוח אני לא יודע אם הייתי נשאר במח"ש".
לדברי החוקר בדימוס, "מח"ש תמיד תזכה לביקורת. כשאתה מעמיד לדין, אתה תוקע מקלות בגלגלי המשטרה ולא נותן לעבוד. ברגע שאתה סוגר, מבחינת המתלוננים אתה מטייח את החקירה. הרבה מתלוננים לא מבינים את העובדה שדחיפות ושימוש בכוח זה חלק מכלי העבודה של השוטר. למשל בהפגנה, אם הוא דוחף אנשים כדי שיעלו למדרכה, הוא לא עבר עבירה".
ההחלטה של היועמ"ש התקבלה על רקע טענות שהעלו מתלוננים, בין היתר בקרב משפחות בנות העדה האתיופית, על הקלות הבלתי נסבלת של סגירת תיקים של אלימות משטרתית. בשל מורכבות הנושא, לא בטוח שהסמכות החדשה תוביל לשינוי דרמטי בכמות ההעמדות לדין של שוטרים שנקטו באלימות מופרזת, אולם הדבר עשוי לפתוח פתח נוסף לאזרחים הסבורים כי נפגעו מידו החזקה של החוק.