שוטר תקף חולה סרטן בן 66 וזייף ממצאים נגדו - ובמח"ש הסתפקו בעונש של קנס, התנדבות בקהילה והתנצלות, מבלי להגיש כתב אישום. התיק נגד שוטר נוסף שהשתתף באירוע נסגר מחוסר עניין לציבור - כך עולה מהחלטה שפרסם לאחרונה נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, שמתח ביקורת חריפה על התנהלות מח"ש.
"ההחלטה של הנציב היתה סוג של נקודת אור בהתנהלות הזו", אמר לוואלה! NEWS לירן הלברשטיין, בנו של חולה הסרטן שהותקף, ונעצר גם הוא באירוע. "הוא בא ואמר את הדברים בצורה הכי מדויקת שיש - אבל לו אין את הסמכות לקבל את ההחלטה. מה היה קורה אם לא הייתי מצלם את האירוע? הייתי היום נאשם בתקיפת שוטר, ואני בטוח שאנחנו לא המקרה היחיד".
האירוע התרחש באפריל 2016 בקריית טבעון. לירן הלברשטיין ואביו מיכאל בן ה-66 קצין משטרה בדימוס שלקה במחלת הסרטן, התווכחו עם פועלים שעבדו ליד ביתם בקריית טבעון. כדי לברר את התלונות הגיעו למקום שני שוטרי סיור - ריסאן כעבייה, שוטר שח"מ (שירות צבאי במשטרה), ויגאל היילו. השוטרים נכנסו לחצר ביתו של הלברשטיין ודרשו ממנו לקשור את כלבו. בסרטון שצילם הבן לירן במהלך התקרית, נשמע אחד השוטרים מאיים: "קח את הכלב או שאני יורה בו". לירן משיב "אם תירה בו אני אתן לך אגרוף בפנים".
עוד בוואלה! NEWS
29 חשודים ועוקץ של מיליארד: נחשף ארגון פשיעה כלכלי חובק עולם
"טרגדיה לכולנו": שני תלמידי ביה"ס במצפה רמון נהרגו בחודשיים
אחרי האיומים: ארה"ב תעביר רק מחצית מכספי הסיוע לפלסטינים
בשלב מסוים ביקשו השוטרים לעצור את לירן ומיכאל. האב ובנו נכנסו הביתה כדי לקחת כמה דברים - ככל הנראה את התרופות של מיכאל וחפצים נוספים. ברגע שיצאו ניתן לראות בסרטון כי הם מושיטים את ידיהם כדי להיאזק. ניתן לשמוע כי מיכאל מבקש מהשוטר כעבייה לא למשוך את האזיקים, בעוד השוטר היילו אומר "תמשוך אותו, תמשוך אותו", ואז כעבייה מרסס גז פלפל בפניו של האב. הבן לירן ומר לשוטרים שוב ושוב שאביו חולה סרטן וקצין משטרה בדימוס, והיילו עונה לו: "שיהיה גם המפכ"ל הקודם, שילמד להתנהג לשוטרים".
האב ובנו נלקחו למשטרה ונפתחו להם תיקים בגין תקיפת שוטרים ואיומים. במקביל, הם התלוננו למח"ש נגד שני השוטרים. כעת מתברר שהטיפול בתלונה שהגישו האב ובנו במח"ש לאחר האירוע - היה מקומם לא פחות מהאירוע עצמו.
השוטרים לא ידעו כי לירן הצליח לצלם את האירוע, וכתבו שניהם דוחות פעולה. הסרטון אמנם שודר בערוץ 10 לפני כשנה וחצי, אך זאת רק לאחר ששניהם כבר נחקרו ועומתו עם דוחות הפעולה שלהם, שלא שיקפו נאמנה את מה שהתרחש. באופן תמוה, שני השוטרים השתמשו כמעט באותן מילים כדי לתאר כיצד האב מיכאל תקף, כביכול, את שניהם. כעבייה כתב - "האבא דחף אותי בשתי ידיו שהיו סגורות כאגרופים לכיוון החזה שלי ועפתי אחורה וכמעט נפלתי"; ואילו היילו העיד: "מיכאל מיד הצליח להשתחרר מאחיזתי ודחף אותי בשתי ידיו בחזה שלי, עפתי אחורה כמעט נפלתי".
לפי עדותו של כעבייה, האב השתולל ונופף בידיו כשביקש לאזוק אותו, הוא הוציא את גז הפלפל והזהיר אותו כמה פעמים, אך כשמיכאל המשיך להשתולל, ריסס אותו ורק אז הצליח להשתלט עליו ולאזוק אותו. גם היילו גיבה אותו והעיד כי האב השתולל והתנגד למעצרו. לדבריו, הוא לא ראה את הרגע בו השתמש כעבייה בגז פלפל, אך ציין כי עשה זאת כדי להשתלט על האב. למרות שבידי אנשי מח"ש היה את הסרטון, בסופו של דבר הם החליטו לסגור את התיק נגד היילו. באשר לכעבייה, מח"ש החליטה לסגור נגדו את התיק בהסדר מותנה. הוא הודה בתקיפת האזרח, ובתמורה לכך שלא יוגש נגדו כתב אישום הוא התחייב לכתוב מכתב התנצלות, לבצע מאה שעות התנדבות ב"ארגון שזהותו קרובה לליבו", ולשלם קנס בגובה 2,00 שקלים. הדוח המזוייף לא הוזכר במילה.
פרקליטתם של האב ובנו, עו"ד אביטל בן נון, הגישה תלונה לנציב רוזן נגד התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים. רוזן ציין כי אין בסמכותו להתערב בתוכן ההסדר או בהחלט לסגור את התיק נגד היילו, אך בכל זאת יצא נגדם בתקיפות.
"לעניין היעדר התייחסות בהסדר לרישום הכוזב שביצע כעבייה בדוח הפעולה, אציין כי דעתי אינה נוחה, בלשון המעטה, מהמצוין לעיל", נכתב בהחלטה של הנציב. "מדובר על פני הדברים בשיבוש מהלכי משפט העולה כדי חשש לבידוי ראיות כנגד המתלוננים. עבירת השיבוש, כשלעצמה, על ידי לובש מדים שאמור לייצג את החוק, אינה נופלת בחומרתה מכלל העבירות שעל פי דעת הגורמים במח"ש עבר כעבייה. לא ניתן לשלול את ההנחה שללא השמטת עבירה זו, ספק אם היתה מתקבלת ההחלטה להגיע להסדרת המותנה מלכתחילה".
הנציב אף מצא כי חלק גדול מהתלונות של עו"ד בן נון על מח"ש היה מוצדק. למשל, היא התלוננה על כך שכשניסתה לברר מדוע נסגר התיק נגד היילו, נאמר לה שהוא פרש מהמשטרה - דבר שלא היה נכון. לדבריה, הוא אף זכה בהמשך בתואר "שוטר מצטיין" של תחנת זבולון. כמו כן, היא הלינה על כך שעל ההסדר המותנה עם כעבייה חתום מתמחה מטעם מח"ש, אף שלפי החוק מי שמוסמך לעשות זאת הוא פרקליט בלבד.
במח"ש הודו בפני רוזן כי נפלו כמה תקלות בהתנהלות מול עו"ד בן נון, וטענו כי עבירת השיבוש לא נכללה בהסדר עם כעבייה בשל "קושי ראייתי" שהציף סנגורו. עוד נטען, כי אף שמתמחה חתם על ההסדר עם כעבייה, הוא אושר על ידי פרקליט בכיר. לבסוף התחייב מפקד מח"ש אורי כרמל כי יופקו לקחים מהאירוע.
"ההרגשה שלנו היום זה שהמערכת לא מתפקדת", אמר הלברשטיין הבן. "אם זה מח"ש שבסוף הגיעו להסדר מותנה מצ'וקמק שלא תואם את מה שקרה בפועל רק כדי לסגור את התיק הזה, ואם זה התיק שנסגר נגד השוטר היילו ולא נעשה איתו שום דבר. המערכת כשלה פה בכל מה שהיא הייתה אמורה לעשות. היו להם את כל הראיות בשביל לבסס פה את התיק נגד שניהם".
עו"ד אביטל בן נון מסרה כי "התנהלות פרקליטות מח"ש במקרה זה חמורה לא פחות ההתנהלות השוטרים, שהפעילו אלימות לא מוצדקת, כתבו דוחות כוזבים וגרמו בכזב לפתיחת תיק נגד מרשיי. סברנו לתומנו כי בקלטת האירוע יהיה כדי להכריע את הכף לטובת מרשיי, אלא שפרקליטות מח"ש לא מבינה, ככל הנראה, את החומרה שבמעשי השוטרים ואת הפגיעה הרוחבית הקשה שיש להתנהלותה באמון הציבור במערכת המשפט. תיק זה רק מדגיש את נחיצות מערך הביקורת על מערך התביעה".
מח"ש: נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין פלילי
ממח"ש נמסר בתגובה: "לאחר בחינת חומר הראיות בתיק הוחלט לגבי אחד השוטרים כי נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין פלילי, לגבי שוטר נוסף שהיה מעורב באירוע הוחלט על העמדה לדין פלילי, בין היתר, נוכח שימוש בלתי מוצדק בגז פלפל וחשד לרישום כוזב העולה מדוח הפעולה שכתב".
"בעקבות השימוע שנערך לשוטר, לאחר שהתברר, בין היתר, כי הוא סיים את שירותו במשטרה, הוחלט לסיים את ההליך בדרך של הסדר מותנה: להותיר על כנה את עבירת האלימות, שהיא העבירה העיקרית, ולהימנע מלהותיר את עבירת השיבוש בה נחשד השוטר, הגם שניתן היה להחיל את ההסדר גם עליה. תיק זה עומד בתנאים שקובע החוק לסגירה במסגרת הסדר מותנה. יודגש כי ההחלטה בעניין ההסדר, לרבות תנאיו, התקבלה על ידי הגורם הפרקליטותי המוסמך במח"ש לאחר השימוע שהתקיים בפניו, והמתמחה שחתם על ההסדר לא קיבל כל החלטה בתיק".
במח"ש מסרו עוד כי נערך תחקיר של ההתנהלות מול עו"ד בן נון וממצאיו הוצגו לנציב רוזן. בין היתר נמצא כי "באשר למכתב המפרט את מצב התיק, התברר כי נפלה תקלה במהלך תקופת חפיפה בין מתמחים וחילופי גברי במחלקה. בהקשר זה נערך הליך הפקת לקחים שעיקרו בחינת הבקרה על הליך ההסדר מותנה ויידוע הצדדים המעורבים, תוך הידוק ה'תפר' בין דורות מתחלפים של מתמחים".