הממשל בארצות הברית האריך את איסור הכניסה שהוטל על מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס לפני למעלה משש שנים כך דיווח העיתון האמריקני "דיפנס ניוז". וייס נחשד בקשרים עם סטיוארט נוזט, מדען ש"ביקש למכור כמה מהסודות השמורים ביותר של ארצות הברית", כהגדרת משרד המשפטים האמריקני, ונעצר במבצע עוקץ של ה-FBI. פרקליטו האמריקני של וייס אמר כי הוא "קורבן של אינרציה ביורוקרטית מצערת".
ההחלטה הראשונית בנושא התקבלה בימי ממשל אובמה, אך קיבלה תוקף מחודש גם על ידי אנשי טראמפ, שנדרשו לסוגיה לראשונה מאז כניסתם לבית הלבן, בינואר האחרון. עד כה נדחו כארבע או חמש בקשות של וייס לקבל אשרת כניסה לשטח ארצות הברית, מאז פקיעת תוקפה של האחרונה שהחזיק, ב-2011. "הם לא הסבירו מדוע ולא קשרו את הסירוב לעניינים ביטחוניים. פשוט דחו את הבקשה", אמר וייס בריאיון ל"דיפנס ניוז".
הממשל האמריקני אינו נוהג לפרט את הסיבות לדחיית בקשות לוויזה, ובמשרד ההגנה מסרו לעיתון כי הם מנועים מלהגיב לגופו של המקרה. גופי ממשל נוספים, ובהם הבולשת הפדרלית (FBI) והמשרד לביטחון המולדת לא הגיבו לפניות בנושא.
ממספר של ריאיונות שערך העיתון בשנה האחרונה, עולה כי וייס, יחד עם קודמו בתפקיד יצחק ניסן ולפחות שני עובדים לשעבר בחברה, נענש בעקבות קשרים עסקיים שקיים עם סטיוארט דייויד נוזט, פיזיקאי ומדען חלל שהחזיק בסיווג ביטחוני גבוה בארצות הברית ועבד עם משרד האנרגיה, משרד ההגנה ויועץ החלל לבית הלבן. נוזט נשכר על ידי התעשייה האווירית כדי לקדם את ענייניה בארצות הברית.
בינואר 2009 הודה נוזט בהונאת הממשל האמריקני בגובה של 256 אלף דולר ובהתחמקות מתשלום מסים של למעלה מ-200 אלף דולר. הוא נעצר באוקטובר אותה שנה לאחר שהעביר בשלוש הזדמנויות שונות מעטפות וכוננים ניידים שעליהם חומרים מסווגים לסוכן שהתחזה לאיש מוסד. נוזט הציע ל"סוכן המוסד" לשמש "נכס קבוע", וקיבל 12 אלף דולר במזומן. הוא ניהל משא ומתן על עסקה שבמסגרתה יקבל שני מיליון דולר בתמורה למידע מסווג על לווינים אמריקנים.
במסמכים שהותרו לפרסום מהתיק נגד נוזט, לא מוזכרים גורמים ישראליים משרדי ממשלה, המוסד, התעשייה האווירית או וייס עצמו. עם זאת, הוא אמר לסוכן ה-FBI שהיה עמו בקשר כי ציפה מהמוסד ליצור עמו קשר, וכי חשב שהוא כבר עובד עבור הארגון דרך התעשייה האווירית. לפי תמלילים שהגישה הבולשת לבית המשפט, נוזט אמר ל"איש המוסד": "ידעתי שתגיעו, הופתעתי שזה לא קרה מוקדם יותר. חשבתי שכבר עבדתי אתכם". לאחר מכן הוא הוסיף: "חשבתי שהתעשייה האווירית היא רק כיסוי".
נוזט הודה בסעיף אחד מתוך האישומים נגדו בספטבר 2011, במסגרת עסקת טיעון, ונשלח ל-13 שנות מאסר בכלא פדרלי. אלמלא היה מודה, הוא היה עומד בפני עונש מקסימלי של למעלה מ-27 שנות מאסר אך מאלץ את הרשויות לנהל משפט "מורכב", כהגדרת הממשל, בהינתן החיסיון על חומרי החקירה. בתביעה אמרו כי המניעים שהובילו את נוזט לבגוד בארצו היו "תאוות בצע, פשוט וקל".
כשנשאל על קשריו עם נוזט, וייס אמר כי המדען האמריקני הועסק על ידי התעשייה האוירית עוד בטרם הוא מונה לתפקידו הקודם כמנהל מחלקת הטילים, המערכות והחלל בחברה. בתפקיד זה, וייס ובכירים אחרים בתעשייה נפגשו עם נוזט מספר פעמים בארצות הברית ופעם אחת בישראל. וייס אמר כי הוא זה שהחליט שלא לחדש את העסקתו של נוזט כשפקעה ב-2009. "אני חייב להדגיש ששכרנו אותו כדי להמשיך ולשפר את הטכנולוגיה שלנו בארצות הברית ולקדם את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות. מעולם, בשום שלב, לא הבענו עניין בכיוון השני".
לדברי וייס, האיסור על כניסתו לארצות הברית פגע בקושי בעבודתו. "אני לא יכול להגיד שאני מתפקד ב-100 אחוז לנוכח המגבלה הזאת, אבל עשיתי התאמות כדי לעקוף אותו. אני באמת לא יודע אם זה קשור לנוזט, אבל יכול להיות שאחת ועוד אחת שווה שתיים. תמיד אמרתי, אני מוכן לענות לכל שאלה שיכולה להבהיר את העניינים, אבל איש מעולם לא שאל אותי את השאלות האלה".
שורה של בכירים ישראלים אמרו לעיתון כי כל הנסיונות לרדת לשורש הסוגיה כשלו. "בכל פעם ששאלתי על הנושא, אמרו לי לא לגעת בו. זה מה שזה", אמר אחד מראשי המל"ל לשעבר. במשרד הביטחון לא הגיבו לנושא, ובמשרד האוצר אמרו כי הנושא מנוהל על ידי עורכי דין.
גורמים המקורבים לווייס אמרו כי הוא מקווה שחילופי הממשל בוושינגטון יוכלו לקדם את עניינו. אחד מעורכי הדין שנשכרו לצורך כך חבר בהמרכז האמריקני לחוק וצדק, ארגון המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית ושהעומד בראשו, ג'יי סקולו, הוא אחד מעורכי דינו של הנשיא טראמפ. עד כה, הנושא לא עלה בשיחותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם טראמפ, שנכנס לתפקידו בינואר האחרון, ועם שר החוץ רקס טילרסון או עם קודמיהם בתפקיד, הנשיא ברק אובמה ושר החוץ ג'ון קרי.
מהתעשייה האווירית נמסר כי אין לה "כל מידע בנוגע לרקע לאי אישור הוויזה למנכ"ל החברה. עסקי החברה בארה"ב מתנהלים כסדרם וללא כל הפרעה".