הממשלה צפויה לאשר מחר (שלישי) תוספת של מינוי פוליטי בכיר לכל אחד משרדי הממשלה, במסגרת אישור המלצות צוות שקד-לוין לשינוי שיטות המינויים הבכירים בשירות המדינה. לפי ההצעה, בכל משרד ממשלתי שבו למעלה מ-150 עובדים תתווסף משרת אמון של משנה למנכ"ל, שתאפשר לשרים למנות מקורבים לדרג השני בחשיבותו במשרד.
שכרו של המשנה למנכ"ל יהיה 90% משכר מנכ"ל משרד ממשלתי, והוא יזכה ללשכה, לעוזר, לנהג ולמזכירות, בעלות שכר המוערכת בכשני מיליון שקלים לשנה. בשלב הראשון ימונו ככל הנראה רק שישה או שבעה משנים חדשים, כך שהתקציב למימון המהלך מוערך בכ-14 מיליון שקלים בשנה.
ועדת שקד-לוין בעניין מינויים בכירים בשירות המדינה הוקמה בשנה שעברה, על רקע תלונות חוזרות ונשנות של שרים על חוסר יכולת לממש מדיניות במשרדיהם כתוצאה מקשיים במינויי בכירים, ובתמיכה ברורה של ראש הממשלה. "דונלד טראמפ ממנה 4,000 איש בלי ועדות איתור ובלי ביורוקרטיה, בישראל אי אפשר למנות אפילו כמה מאות. צריך לשנות את השיטה", אמר נתניהו בשנה שעברה.
בחודשים האחרונים גיבשה הוועדה, שבה ישבו גם השרים יואב גלנט, יובל שטייניץ ואריה דרעי, מתווה לשינוי שיטת המינויים שכולל הוספה של משרת המשנה למנכ"ל כמשרת אמון הפטורה ממכרז, וכן שינוי בגודל הרכב ועדות האיתור הממנות עשרות תפקידים בכירים נוספים בשירות המדינה באופן שיגדיל את כוחם של מנכ"לי המשרדים הממונים על ידי הדרג הפוליטי.
ההצעה להוספת משרת משנה מנכ"ל פוליטי אושרה בשבוע שעבר בוועדת השירות של נציבות שירות המדינה, למרות התנגדות נחרצת של ממלא מקום נציב שירות המדינה, אהוד פראוור, ושל קודמו בתפקיד משה דיין. בעקבות ההתנגדויות הוכנסו מספר הסתייגויות להצעה, כמו החמרת תנאי הסף הנדרשים לתפקיד והגבלת הסמכויות של המשנה הפוליטי כך שלא יהיה ממונה ישיר על עובדי מדינה. בנוסף, המשנה ימונה על ידי המנכ"ל, ולא על ידי השר. כיום, ישנם 22 משרדי ממשלה שבהם יש מעל 150 עובדים; ב-15 מהם יש משרת משנה למנכ"ל כבר כיום, כך שמדובר בתוספת של 7 תקנים. במשרדים שבהם יש כיום משרת משנה למנכ"ל מקצועי, הוא יוחלף בהמשך במשנה פוליטי הממונה כמשרת אמון.
המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פיגוע משילותי"
במסגרת המתווה החדש, שני התפקידים הבכירים בכל משרד המנכ"ל והמשנה - יהיו מינויים פוליטיים, והוא מעורר ביקורת חריפה בתנועה לאיכות השלטון שהזהירה כי ייפתח "פתח לפגיעה בעקרונות שלטון החוק והמינהל התקין", וכן במכון הישראלי לדמוקרטיה שהודיע כי מדובר ב"פיגוע משילותי שיפגע בסטנרדטים המקצועיים בשירות המדינה ויפתח פתח למעשי שחיתות".
המתנגדים למהלך טוענים כי יש כשל חוקי בביצוע השינוי באמצעות החלטת הממשלה וכי יש לקדם את המהלך בדרך של חקיקה ראשית. לקראת ההצבעה בממשלה, פנתה התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה ולשרים בקריאה לא לאשר את המלצות שקד לוין שכן הן יהוו כלי לקידום מינויים בלתי ראויים. "מצב זה הנו פסול ביסודו, ועשוי להעצים את הבעיות הגלומות בתופעת המינוי הפוליטי כאמור ולהביא לפגיעה חמורה באמון הציבור. בנוסף, לא ניתן לקדם הסדר כה-רחב כאמור בדרך שאינה חקיקה ראשית".